ספר המתכונים נשואה למאפייה כבש בסערה את רשימות רבי המכר ואת לבבות כל חובבי האפייה בישראל. זה לא מקרי. לבלוג האפייה של קרן יש כ-200 אלף עוקבים שמחכים בכליון עיניים לכל מתכון חדש שהיא מוציאה. ביקשנו מהקונדיטורית, הסופרת והבלוגרית קרן אגם לענות על כמה מהשאלות שהכי מעניינות את הקוראים והאופים. בנוסף קיבלנו ממנה מתכון חגיגי. מומלץ לנסות בבית!
מאת נגה גיסיס
מתי התאהבת באפייה, ומתי ידעת שבזה את הולכת לעסוק?
בגיל 40 בערך, עברתי לבית חדש עם תנור חדש וקיבלתי מיקסר מתנה מדודה שלי. העוגה הראשונה שאפיתי כבר שאבה אותי פנימה לעולם הזה, התאהבתי לא רק באפייה אלא גם בקונספט הזה של בלוגים מהארץ ומהעולם, נרשמתי לתפוצה של אלפי בלוגים מכל מקום בעולם, קראתי בשקיקה, תרגמתי, ושטפתי את העיניים כל הזמן.
השילוב של בלוג, יומן אישי שבו מתקיימת אסתטיקה של הצילומים של הבלוגר, עם המתכון, והאינטמיות והקשר הישיר שנוצר לעוקבים עם הבלוגר, קסם לי. היכולת לשאול שאלה בבלוג ולקבל מיד תשובה ועזרה באפייה הקסימה אותי, וכמובן לצד זה המון מתכונים, שניסיתי, חלקם טובים, חלקם פחות, אבל מהר מאוד התחלתי לאפות לכל מי שרק ביקש, לכל ארוחה, יומולדת וחגיגה אפשרית רק כדי לספק את הרצון לאפות.
מהיכן הרעיון להתחיל את הבלוג?
הרצון היה שם מהתחלה אבל לא העזתי לחשוב שאני בכלל מסוגלת או יכולה להרשות לעצמי, הרי אני אופה ביתית קטנה ופשוטה ללא נסיון... לא ידעתי לצלם, לא ידעתי לכתוב, ולא היה לי מושג איך זה יכול להתקיים אבל אני מודה שזה היה בחלומות שלי. עד שב 2013 בעזרת חברה בלוגרית שלחצה עליי פתחתי את הבלוג הראשון בפלטפורמת סלונה. אם היא לא היתה לוחצת אני לא בטוחה שזה היה קורה כי לא הייתי מעזה לבד.
תוכלי לספר על הדרך שעברת עד שהבלוג תפס תאוצה?
עברתי דרך מדהימה! התפתחות וצמיחה אישית מטורפת. החל מהבלוג הראשון, לרגע שבו לקחתי לידיים מצלמה והתחלתי לצלם. כשהתחלתי לכתוב, בהתחלה כמה מילים על כל מתכון ואז לאט לאט טקסטים וסיפורים איישיים. לא פרסמתי המון מתכונים כמו שרציתי, וחוסר הבטחון היה גובר עליי בהמון מקרים, אבל כשכבר יצא ועלה מתכון לאתר השמחה היתה גדולה. לא התפרנסתי מהתחום אבל לאט לאט זה הלך ותפס תאוצה גם מכיון הסדנאות.
לקח לי המון זמן לחדד את עצמי, להבין שאני נמצאת בתחום האפייה הביתית וזה לא זז משם… כי זה הפאשן שלי, ואני מעדיפה לעבוד רק עם אנשים שעושים לי טוב.
הבלוג היה עיסוק משני. עבדתי בעוד תחומים ולא ידעתי שזה הולך להשתלט בצורה כזו על חיי. כשתחיל הסגר הראשון חשבון האינסטגרם שלי התחיל להתפוצץ, ומצאתי את עצמי בתוך המהפכה המטורפת הזו של אנשים שרוצים לאפות בבית. המתכונים שלי התאימו מאוד כי הם תמיד פשוטים ונגישים, התחילתי לצלם בוידאו מתכונים כי מישהו ביקש שאדגים משהו, התחלתי לדבר בוידאו ופתאום שמעתי את עצמי, וז היה מוזר אבל זה היה תהליך טוב להתפחות אישית, צילמתי את עצמי מדברת, שיתפתי בהמון דברים, והעוקבים עלו ועלו.
התחלתי להיות יותר ויותר יצירתית בתחום, בין אם זה באופן ההגשה או במתכונים עצמם, היתה טיסה מטורפת של גדילה ואני כל כך מודה על זה.
בעקבות זה הגיעו המון המון דברים חדשים לחיי - החל מזה שהפכתי למנהלת לצוות שלם שעובד איתי, לשיתופי פעולה מסחריים, ספר, תכנית טלוויזיה, ועוד פרוייקטים בהתהוות שעוד אי אפשר לדבר עליהם אבל הם ממש גדולים, ואני מצפה ומחכה למעבר מעולם התוכן הדיגיטלי, ולהגיע לתחומים שלא העזתי לחלום עליהם.
ההצלחה של הבלוג ושל עמוד האינסטגרם הפתיעה אותך?
לא הפתיעה, הרי כל אחד מייחל להכרה כזו על העשייה שלו, אולי הפתיעה בעוצמות שלה ובמהירות שבה הכל קרה.
את הבלוג הראשון פחתי ב 2013 והכל קרה מאוד לאט ובהדרגה עם קפיצות קטנות. אבל את הטירוף שנוצר בתחילת הקורונה לא יכולתי לצפות. גם לא מיד הבנתי אותו, אגב. זה היה כזה סחרור שנשאבתי אליו ולא קלטתי את העוצמות שלו.
מדוע החלטת להוציא את הספר? האם ידעת שתהיה לו הצלחה כל כך גדולה?
ספר היה תמיד חלום שלי, וידעתי שזה יקרה בזמן הנכון, והזמן הנכון הגיע עם הפרסום הגדול אחרי תחילת הסגרים.
לא היה לי ספק שהוא יהיה הצלחה, משהו שכמובן אני לא מעזה להגיד לעצמי ולאחרים לפני… אבל אני לא הייתי מוציאה אותו אם לא הייתי מאמינה בהצלחה שלו. למזלי נוצר קשר ישיר עם רוני מודן, והאמונה שלה בי ובספר עשתה לי שקט. אני מאמינה שהחששות שהיו לי שאולי הספר לא ימכו הם חששות שקיימים אצל כל אחד.
הקפיצה הגדולה של הבלוג, כפי שציינת, התרחשה בתקופת הקורונה. תוכלי לתאר לנו את התקופה הזו אצלך ואיך העברת אותה?
ברגע הראשון הייתי בלחץ – בוטלו לי כל הסדנאות חדשיים קדימה, אבל כשהסגרים התחילו והתחלתי לצמוח ולפרוח לתוכם, ההנאה היתה גדולה מאוד. אצלנו בבית זו היתה תקופה שעשתה לנו ממש טוב אחד עם השני, אולי כי יש גג וקרבה לים לא היינו סגורים כל הזמן. למדנו לאכול יחד, לבשל יותר, ואני התפתחתי. אני חושבת שהרבה מאוד אנשים התפתחו במהלך הסגרים.
המשפחה שלך תומכת בעשייה שלך?
מאוד. הם למדו לחיות עם זה שאמא עובדת מהבית, שהרבה פעמים יש פה אנשים, אבל גם להרגיש נח בתוך כל זה, ולעזור אם צריך, ובעיקר להבין שזו הפרנסה של הבית והיא לא מובנת מאליה.
מי הבשלנים והקונדיטורים האהובים עלייך ועל אלו עוד ספרי אפייה את ממליצה (בנוסף לשלך, כמובן)
הרשת עמוסה היום בקונדיטורים ואופים מכל העולם וזה מדהים לראות את היצירתיות ברשתות, כך שאפשר להגיד שיש המונים כאלו שהם השראה.
בספרייה שלי יש כמעט רק ספרי אפייה בעברית, קרין גורן ארז קומרובסקי כמובן, אורי שפט, נירה רוסו שהיא אגדה בעיניי. אני מאוד אוהבת את חן שוקרון. היא נותנת לי המון השראה. ובלי קשר לאפייה, ג׳יימי אוליבר הוא אחד האנשים המרתקים בתחום.
מה תרצי לאחל לקוראי סטימצקי לכבוד פסח?
שניפרד יפה כבר מהקורונה, שתפסיק לטרלל לנו את החיים ושנאפה מלא! זה מכניס הביתה שמחה וריח מדהים.
מתכון מנצח של קרן אגם לקוראי מגזין סטימצקי:
עוגת מלכת שבא של ג'וליה צ'יילד
מתוך הספר 'נשואה למאפיה' (עמ' 60)
תבנית עגולה בקוטר 22 ס״מ
מצרכים למתכון:
5 ביצים גודל M (או ארבע ביצים L) מופרדות לחלבונים וחלמונים
180 גר' (כוס פחות 2 כפות) סוכר לבן
כף (10 גר') סוכר
150 גר' חמאה רכה
150 גר' שוקולד מריר
2 כפות ברנדי (המרה בסוף למטה)
3/4 כוס (75 גר') אבקת/קמח שקדים
4 כפות קמח תפוחי אדמה (לא בפסח אפשר קמח לבן)
1 כפית תמצית שקדים (לא חובה)
קורט מלח
לציפוי:
150 גר' שוקולד מריר
50 גר' חמאה
כף מייפל
לעיטור:
שבבי שקדים
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל 170 מעלות, ומשמנים היטב תבנית אפייה, רצוי לרפד את הדפנות בנייר אפייה.
בקערת המיקסר מקציפים חמאה וסוכר למשך כמה דקות, מוסיפים את החלמונים
אחד בכל פעם וממשיכים להקציף עוד כמה דקות עד לקבלת תערובת תפוחה מעט ובהירה.
בקערה בינונית חסינת חום (או על בן מארי) ממיסים את השוקולד המריר עם הברנדי בפולסים קצרים
(חייב פולסים קצרים, להוציא, לערבב קצת ולראות אם השוקולד צריך עוד, זה מהסיבה ששוקולד
שנמס במיקרו לא משנה את צורתו אלא נמס מבפנים ואנו יכולים לטעות ולחשוב עפי המראה שלו
שהוא לא נמס כשלמעשה אנחנו כבר שורפים אותו. איך יודעים ששוקלד נשרף? מערבבים והוא מתחיל
להתקשות ולהתגבש במקום להישאר נמס ונוזלי)
מערבבים את השוקולד לתוך תערובת החלמונים, ומערבבים היטב.
מוסיפים פנימה תמצית שקדים, שקדים וקמח תפא ומערבבים שוב.
שוטפים ומייבשים היטב את קערת המיקסר, ומקציפים חלבונים במהירות גבוהה עם מעט מלח וכף סוכר
למשך 3-4 דקות עד שהקצף יציב. מקפלים את קצף החלבונים לתערובת השוקולד ובתנועות קיפול
עדינות מאחדים בין שתי התערובות .
מעבירים לתבנית ואופים כ 45 דקות עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים עליו.
מוציאים את העוגה, ומניחים לה להצטנן, בינתיים מכינים את הציפוי.
במיקרוגל (או על בן מארי) ממיסים חמאה ושוקולד מריר לתערובת אחידה.
מוסיפים סירופ מייפל ומערבבים היטב. מעבירים את הציפוי מעל העוגה ובעזרת
פלטה או גב כף מצפים את חלקה העליון של העוגה באופן אחיד. מקשטים בשקדים פרוסים
או גפרורי שקדים ומגישים.
(אם נוצר לכם בעוגה מן בקע עליון שמתרומם קצת, אל תתבאסו, אחרי שתוציאו אותה מהתנור,
תלחצו עליו עם היד פנימה, זה יחזיר אותו למקום ויחזיר את העוגה למצב ישר. תניחו צלחת
מעל התבנית ותהפכו את העוגה, כך שחלקה התחתון יעבור למעלה ואז תקשטו אותה)
את הטיפים האלו אגב, למדתי מהבלוג המדהים של נעם שנקרא פצפוצים
מעט על הספר
נשואה למאפייה
מאת קרן אגם
הרומן של קרן עם אפייה החל כשקיבלה מדודתה את המיקסר הראשון שלה, ומאז יש לה דחף בלתי נשלט לאפייה. היא מאוהבת בעוגות שמרים חמות ובריח שמתפשט בבית כשהן תופחות בתנור, והיא מכורה לניירות אפייה, לסדקים בעוגה, לאבקת סוכר, לפרג ולקנמון. ההתלהבות והשמחה של קרן מידבקות. תתכוננו להתמכר, כמו מאות האלפים שעוקבים אחרי מתכוניה ברשת, בבלוג האפייה המצליח שלה ובאינסטגרם.
בספר תמצאו מתכונים שטרם פורסמו, נוסף על להיטי נשואה למאפייה בספר הבלוג, כולם עשויים מחומרי גלם נגישים ומתבססים על מסורת של אפייה ביתית לא מתחכמת.
יש כאן הכל: עוגות שמכינים בקערה אחת, מאפים מבצק עלים, להיטי רשת כמו עוגת רוגלך מבולגנת, בגט צרפתי ללא לישה, חלות בייגלה ירושלמי, ועשרות מאפים מתוקים ומלוחים טעימים להפליא.