צילום: ענת קזולה Qelite
אדמית רגב היא מייסדת שותפה במיזם 'הטייסת', אמא טוטאלית לשלושה ילדים וגם סופרת ילדים. ספרה 'הספור של המשפחה שלי' שיצא בהוצאת סטימצקי מתאר סוגים שונים של משפחות ומעודד הכלה, קבלה והתמודדות רגשית בקרב ילדים. בראיון למגזין סטימצקי היא מספרת על כתיבת הספר, על הרעיונות והמסרים שחשוב לה להעביר ועל התגובות המרגשות שקיבלה מרגע צאתו לאור.
מאת נגה גיסיס
מה גרם לך לכתוב ספר על משפחות?
כתיבה מאז ומתמיד בערה בעצמותי ובעצם אני כותבת כל חיי, בעיקר על חוויות שאני חווה בחיי הפרטיים ועל אירועים רגשיים שאני עוברת או שמתרחשים בסביבה שלי.
הספר "הספור של המשפחה שלי" נולד דרך מכתב שכתבתי לבני שהיה בזמנו בגן הילדים. הוא חווה אירוע שטלטל אותו במהלך יום רגיל בגן. האירוע קרה כשאחד ההורים של חבר של בני מהגן הגיע בצורה מסוימת שגרמה לילדים לצחוק, כשבני הגיע אליי עם העצבות הזו, הזדהיתי עם הכאב שלו, התיישבתי וכתבתי מעין מכתב על סובלנות והכלה, לילדים, לאנשים ולמשפחות שהן אחרות מאיתנו וממה שאנחנו מכירים.
הספר שלי הוא מסר להמשך חייהם של הילדים. כך אני שואפת שילדיי יסתכלו על העולם. שיבינו שאין צורה אחת או מבנה אחד למשפחה. אין דרך אחת שבה אנשים או ילדים צריכים או אמורים להיות ולהיראות. יש חשיבות אך ורק לאהבה של האנשים בתוך התא המשפחתי, ולברית החזקה בין בני המשפחה שאין לה גבולות. לאהבה הזו אין תנאים והיא קיימת בכל מצב. ניסיתי להעביר מסר של קבלה ואהבה גם לשונה, ולמי שדרכו שונה משלי.
לכל אחת ואחד יש את הזכות להיות שייך, להיות נאהב ולהיות חלק ממשפחה אוהבת.
אלו תגובות את מקבלת על הספר?
אני מקבלת תגובות רבות ממשפחות על הספר. זה אומר לי שהספר מייצר אימפקט מסוים על ילדים ואנשים. בעיניי זה הדבר המשמעותי ביותר שקרה כשהספר יצא לאור.
אני מקבלת תגובות מהורים שמתארים את ההזדהות של הילדים עם המצב המשפחתי שלהם. לכל משפחה יש מאפיין שמשפיע מאד על החיים שלהם והם מזדהים באופן אישי עם המצבים השונים שמתוארים בספר. ההבנה של ילד שרואה שיש עוד משפחות שנמצאות במצב דומה לשלו מאוד מרגיעה את הפחדים והחששות שיש לו. היא מאפשרת לו לקבל בצורה טובה יותר את המצב אתו הוא מתמודד.
קיבלתי הרבה תגובות מרגשות של הורים ממשפחות מגוונות, שיוצרים איתי קשר ומעריכים את העובדה שנתתי למשפחה שלהם מקום ויזואלי, שהילדים שלהם מסתכלים בספר ומרגישים שייכות. סיפרו לי שהילדים הולכים ומספרים על המשפחה שלהם באמצעות הספר, באמצעות הדמויות.
תגובות רבות מגיעות על האיורים שבספר, הצבעים, הדמויות, הסיטואציות שמתקיימות והעולם הרגשי שדקלה קאלו חנקין המאיירת המוכשרת והאהובה של הספרים ואני יצרנו ביחד. נשלחו אליי סרטונים מדהימים שילדים יושבים לבד, עם הספר ומדברים אל ועל הדמויות ומייצרים סיפור בעצמם ושואלים את הדמויות שאלות.
תגובות רבות אחרות הגיעו על כך שהספר מאוד עשיר ויזואלית, שילדים יושבים איתו המון זמן ותמיד מוצאים על מה להסתכל, צוחקים מהעלילות הקטנות, מנסים להבין למה ילד אחד עצוב. למה ילד לא בא לשחק ועוד.
אני מאמינה ומרגישה שהאיורים שלנו מעניקים עולמות רגשיים מאוד עמוקים ומאוד מגוונים שכל אחת ואחד יכולים למצוא את עצמו בו.
הספר מייצר אימפקט, מסתבר, לא רק בעולמם של הילדים, כל מי שמקריא את הספר לילדים מוצא בעצמו שיוך וחיבור, עובדה זאת הרחיבה את קהל הקוראים ומנעד התגובות חוצה את כל הגילאים.
מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת?
קיבלתי השבוע תגובה מרגשת שכללה תמונה של אבא מקריא את הספר לבת שלו והיה כתוב שהילדה הולכת לישון בכל לילה מחובקת עם הספר ובבוקר הולכת איתו אל הגן.
התגובות ששמעתי מג יפית ז״ל, מהצוות שלה, מהגאווה האישית שלה עם צאתו של הספר לאור, האמונה שלה בספר ובערך העצום שבו, עדיין הולכות איתי. יפית היא זו שראתה זאת מהרגע הראשון שהקראתי לה אותו במשרדה, התגובות האלה מאוד מרגשות ומעצימות עבורי.
על מה יהיו הספרים הבאים בסדרה?
הספר הינו הראשון מבין סדרה של שבעה ספרים הנקראת "הדברים החשובים באמת", שנוגעים ומתווכים סיטואציות מחיי היום יום ונותנים להן ביטוי של קבלה והכלה.
הספר הבא יקרא "לאבא שלי יש כנפיים״, הספר מתאר את הגעגוע של ילד לאביו שעובד בטייסת ומגיע מאוחר בכל יום, ואת ההתמודדות של הילד עם המציאות הזו.
הספרים שלי כולם באים לעשות משהו טוב – זה מה שאני רוצה. זה החלום האמיתי שלי והייעוד שלי בחיים, לעשות משהו טוב בעולם. אני רוצה להשאיר אחריי מסר של אנשים טובים, מכילים ואמפטים. חשוב לי לתת לילדים מתנה, להראות להם בדרך אחרת את ההתמודדויות שלהם בחיים, להעביר את המסר שאלו ההתמודדויות של כולנו, דרך סיפורים מלאי רגש, אמפטיה והכלה. חשוב לי לספק לילדים צידה לדרך שאותה ייקחו הלאה במסע חייהם. אלו הם הדברים החשובים באמת.
מה לדעתך הדבר הכי חשוב בכתיבת ספרי ילדים?
לגעת ברגש ובלב של הילדים דרך המילים והאיורים. חשוב להתחבר לעולם שלהם ולייצר אצלם אמפטיה לאחר, לעורר הזדהות עם מצבים בחיים, לסייע להם לפתח הבנה והכלה של מסרים שיוכלו לקחת אותם לחיי היום יום.
כתיבת ספרי ילדים מאתגרת כי היא מכוונת בראש ובראשונה לילדים אבל גם להורים שמקריאים להם את הספר.
אני מאמינה שהמסרים עוברים דרך הסיפור והאיורים גם להורים, ומאפשרים יכולת התבוננות שונה וחדשה על נושאים בליבת החיים. כך הספר מאפשר רגעי שיח אינטימי עם הילדים, דרך הסיטואציות הרגשיות שנובעות מהסיפור.
הדבר העיקרי הוא שהנושאים שעולים בספר יותירו חומר למחשבה ואימפקט חזותי רגשי שניתן לעיבוד, על מנת שבסיום התהליך, זה יוכל להשפיע על הדרך שבה הילדים רואים עצמם ומתנהלים בחיים.
האם כילדה קראת הרבה ספרים?
כילדה קראתי ללא הפסקה, ספרים מסוגים שונים. היה לי מנוי בספרייה ושם ביליתי את רוב הזמן. כתבתי לאחרים, כתבתי למורים, כתבתי ספרי פעולות והדרכה בתנועה שבה הייתי פעילה ובתיכון למדתי בגרות מורחבת בספרות. מאז, בכל תחנה שעברתי פגשתי את העולם הזה, וזו אחת המתנות הגדולות שלי בחיים.
העולם הספרותי לוקח אותי תמיד למחוזות חדשים ומעניינים, מאפשר לי העמקה אישית דרך החיבור לדמויות והמסרים שמסתתרים מבעד לשורות. בדיעבד הבנתי שהיו ספרים שעיצבו אותי, את מי שאני, יצרו את החלומות שלי ובנו את עמוד השדרה של הרגש שלי.
מתי התחלת לכתוב?
אני כותבת מגיל צעיר, יומנים, שירים, כותבת את עצמי. הכתיבה נמצאת אצלי בדם, יש לי מחברות ליד המיטה ובתיק. מחשבות ורגשות שעולים באופן טבעי נכתבים, לב של ספר יכול להיכתב בנשימה אחת, כמו ״הספור של המשפחה שלי״.
איך את משלבת כתיבת ספרים בין יתר העיסוקים שלך?
מגוון העיסוקים שלי רחב ומאתגר מאוד. אמא טוטאלית לשלושה ילדים, שנים עברנו בסיסים, מדינות, לימודים באוניברסיטה, תפקידים מגוונים ומאתגרים. תמיד נשאתי בתפקידים שהצריכו ממני לתפקד באופן מלא והיום אני מייסדת שותפה במיזם שנקרא "הטייסת".
הכתיבה והספרים הם עבורי חלום אמיתי שמתגשם, ג. יפית ז״ל פתחה לי את הדלת וקראה לי לבוא ולהוציא את העולמות שלי לאור ועל זה אהיה אסירת תודה כל חיי.
השילוב הזה מורכב מאד ודורש תשומת לב בניהול הזמן שלי. אני קודם כל רואה עצמי כאמא טובה לשלושת הילדים שלי ובשאר הזמן אני משלבת את כל התחומים והעיסוקים האחרים. כמו שכתבתי בספר, "לא חשוב הגודל, הצורה או איפה הדירה, מה שבאמת חשוב הוא שיש לי משפחה.״
מעט על הספר
הספר "הספור של המשפחה שלי" מאת אדמית רגב מציג בפני הילדים סוגים שונים של משפחות. הוא נכתב מתוך הבנה שהמשפחה היא מקור האהבה והנתינה. כל משפחה מורכבת מאנשים שונים ומגוונים, לכל משפחה הגודל והצורה שלה, ומה שחשוב הוא שבני המשפחה שלנו יאהבו אותנו תמיד ושאכפת להם מאיתנו בכל רגע בחיים. הספר מעוטר באיוריה היפהפיים של דקלה קאלו חנקין.
זהו הספר הראשון בסדרת 'הדברים החשובים באמת', העוסקת בערכים ובמשמעויות שלנו בחיים. אדמית רגב, מחברת הסדרה, היא יזמית, אדריכלית וסופרת ילדים.
קריאה מהנה!