כשדנה לוי אלגרוד, הסופרת האהובה, כתבה את דואט 'ההבטחה', היא לא ידעה כיצד הספר יתקבל. כאשר לצד הרבה תגובות נרגשות הגיעה פנייה מהספרייה של מוזיאון 'יד ושם' היא הבינה שצמד הספרים הזה הוא שליחות אישית. תפסנו את דנה לשיחה על כתיבה, אהבה ושליחות.
מאת: שונית בן-תנחום ונגה גיסיס
איך הגעת לכתיבת רומנים היסטוריים? דואט 'ההבטחה' כמו גם 'פלר דה ליס' שונים משאר הספרים שכתבת.
דנה: רומנים היסטוריים, בייחוד אלו שמתרחשים בתקופת מלחמת העולם השניה, תמיד היו הז'אנר המועדף עליי לקריאה. אני חושבת שהקושי שלי להבין ולהכיל את הזוועות שהתרחשו בתקופה הזאת גרמו לי לנסות לחפש תשובות. כתבתי תשעה ספרים רומנטיים עכשוויים לפני שהרגשתי שאני בשלה כסופרת לכתוב רומן היסטורי. שקדתי על התחקיר של פלר דה ליס במשך חצי שנה והקפדתי לכתוב אותו בחרדת קודש. יש משהו קסום בזכות לחשוף את הקוראות שלי לסיפור אהבה שמתרחש בתקופה האפלה ביותר בהיסטוריה.
ספרי קצת על דואט ההבטחה ועל החשיבות שלו בעינייך.
דנה: 'פלר דה ליס' הוא רומן שמתרחש בתקופת מלחמת העולם השניה בפריז הכבושה אך לא נוגע ישירות בשואה. בניגוד אליו דואט ההבטחה חושף אותנו לסיפור של משפחה מתבוללת. הדמות הראשית בכלל לא מודעת לכך שהשורשים שלה יהודיים וגם לאחר שהעובדה הזאת מתגלה לה היא מנסה להכחיש אותה. בדואט ההבטחה אנחנו צוללים לסיפור שלנו כעם יהודי ונאלצים להתמודד עם שאלות קשות ומאתגרות. אני רואה בדואט הזה שליחות אישית וגאה בכך שקוראות הרומן הרומנטי בוחרות לקרוא אותו ועל הדרך להעשיר את הידע שלהן. שנזכור ולעולם לא נשכח!
ספרי על התגובה הכי מרגשת שקיבלת על דואט 'ההבטחה'.
דנה: קיבלתי מאות תגובות על הדואט הזה. כל תגובה היא כמו חץ של אהבה שננעץ בלב שלי. אבל פרצתי בבכי כשקיבלתי פניה מ'יד ושם' שביקשו להציג את הדואט הזה בספריה שלהם. הרגשתי שקיבלתי את ההכרה החשובה ביותר ושאני זוכה להכנס להיכל קודש הקודשים.
ספרי על המחקר שערכת עבור 'ההבטחה' ועל תהליך הכתיבה.
דנה: שקדתי על התחקיר במשך שמונה חודשים. היה לי בסיס ידע טוב מאוד על התקופה מהתחקיר שעשיתי ל'פלר דה ליס' אך באיסוף המידע לדואט ההבטחה נעזרתי במקורות מידע נוספים. אני חושבת שעשיתי מיני דוקטורט על תקופת מלחמת העולם השניה בפולין. קראתי מאות עדויות של ניצולים, קראתי מאמרים בעברית ובאנגלית וראיתי המון סרטים דוקומנטריים. הייתי חייבת לעטוף את עצמי בכל המידע כדי להרגיש שאני ממש נמצאת שם ומספרת בעצמי את הסיפור של אניה.
הסופרת דנה לוי אלגרוד בסיור בורשה בעקבות הספר
מה סוג היחסים שלך עם הדמות הראשית בדואט? היא דמות לא קלה, למרות שהתאהבנו בה עד מעל הראש...
דנה: בחלק הראשון של הספר אלו יחסים בעייתיים. יותר סלידה מאשר חיבה. אניה היא יהודיה מתבוללת ואנטישמית. הבורות שלה גורמת לה לשאול שאלות קשות. אבל בשלב מסויים הבנתי שהיא גם משקפת את החרדות שלי מפני כל אנטשימי אחר ושאני חייבת לנשום נשימה עמוקה ולהשיב לשאלות שלה בסבלנות וברגישות. היא לימדה אותי את ערך הסובלנות והציבה זרקור על כשלי ההסברה שלנו.
אניה היא הדמות המאתגרת ביותר שכתבתי. בחלק הראשון של הדואט לא הצלחתי להכיל אותה וממש סלדתי ממנה. בחורה שטחית, בורה ומפונקת. יחד עם זאת, לא היה לי ספק שדווקא דמות כזאת תעבור את השינוי המשמעותי ביותר ואני אתאהב בה עד מעל הראש.
מי ההשראה שלך לדמויות?
דנה: בכל אחת מהדמויות יש רמזים לקווי אופי של בני משפחתי ושל חברים שלי. לא רק הדמויות הראשיות צובעות את הספר בגוונים המיוחדים שלו. הדמויות המשניות מתבלות אותו בתבלינים עשירים.
את שומרת על יחסים מאוד חמים עם הקוראות שלך. ספרי על מערכת היחסים הזו קצת.
דנה: לפני שאני סופרת אני בת אדם. מהספר הראשון שהוצאתי ידעתי שכדי שאצליח לשרוד בעולם השקט של הכתיבה אני חייבת להוסיף גם מנגינה. המנגינה שלי היא הקוראות שלי. ביקשתי מהן לשתף אותי בחוויית הקריאה והן אכן עשו זאת. אט אט הקשר בינינו התחזק במפגשים אישיים, השקות לספרים חדשים ואפילו נופשים משותפים. אני מכורה לקוראות שלי באותה מידה שאני מכורה לכתיבה. בלעדיהן אני רק כותבת. הן אלו שהפכו אותי לסופרת ולנצח אכיר להן תודה.
על מה את עובדת בימים אלו?
דנה: אני כותבת את ההמשך לסדרת הפנטזיה שלי. למרות שבוער בי תמיד לכתוב ספרים היסטוריים אני יודעת שחשוב לנקות את הראש עם רומנים כייפים וקלילים יותר. אני תמיד אומרת שאי אפשר לצפות רק בסרטים בסגנון של חומות של תקווה, צריך לדעת גם ליהנות ולצחוק מכמה פרקים של 'חברים' בדרך.
שתפי אותנו בהמלצה על הספרים שהכי נהנית מהם השנה
דנה: מאז שהתחלתי לכתוב נדיר שאני מוצאת זמן לקרוא. אבל בשנה שעברה קראתי ספר של הוצאת טורקיז, 'כבר לא זרים' – רומן רומנטי שונה ומרגש. מאוד נהנתי ממנו.
איזו עצה יש לך לסופר/ת מתחיל/ה?
דנה: תכתבי אך ורק לעצמך. תכתבי את הסיפור שאת היית רוצה לקרוא ותישארי נאמנה לעצמך. תשקיעי בעריכה מקצועית ובהגהה. הקוראות הישראליות קשוחות ודורשות לעצמן את הטוב ביותר.
מה את מאחלת לקוראות ולקוראים שלך לשנה הקרובה?
דנה: אני מאחלת לקוראות ולקוראים שלי שנה של יציאה מהמגיפה. שנה של בריאות, אושר ואהבה. ושתמיד נזכה להעריך את השפע שמקיף אותנו. שנזכור ולעולם לא נשכח.