המפגשים המרגשים שנערכו בתל אביב עם הסופרת קלואי וולש ("הבחורים של טומן") היו קסומים כל כך לא רק בזכות הספרים שלה שנגעו בכל כך הרבה לבבות, ולא רק בשל העובדה שהם היו רחוקים כפסע מביטול, אלא גם בזכות האישיות המדהימה של הסופרת, והעובדה שהיא כל כך התרגשה בעצמה לפגוש את כל הקוראות והקוראים שלה בארץ.
מאת נגה גיסיס
אין הרבה אירועים שמסעירים את קהילת הקוראות והקוראים בישראל כמו מפגשים עם הסופרות והסופרים שהם אוהבים, וכשמדובר בסופרת בסדר הגודל של קלואי וולש ("הבחורים של טומן", "בני קרטר", "מקום שכולו אנחנו") - מדד ההתרגשות מרקיע שחקים. ארבעת המפגשים עם קלואי וולש שערכה הוצאת "U ספרות שנוגעת" בשבוע שעבר בבית ציוני אמריקה, היו אירועים שייזכרו לאורך זמן על ידי כל הקוראות והקוראים שהגיעו להיפגש איתה. גם בשל ההתרגשות שבלפגוש את האישה שמאחורי הסיפורים שנגעו עמוק כל כך בלב, וגם בשל האישיות החמה והמיוחדת של הסופרת, שבה עצמה ניכרה ההתרגשות העצומה מהמפגש עם קהל הקוראים הישראלי האוהב ומכמויות האהבה שהורעפה עליה.
גם אנחנו בסטימצקי התרגשנו לפגוש את קלואי ואפילו ניצלנו את ההזדמנות בשביל לשאול אותה כמה שאלות מסקרנות, עליהן קלואי ענתה תשובות מרתקות ונלהבות. הראיון, שנערך ביום השלישי לביקורה של הסופרת בארץ, לפניכם, ולאלו שמעוניינים – בסוף הכתבה יש קישור לראיון המצולם בעמוד האינסטגרם שלנו.
קלואי, מה שלומך?
"נהדר. אני כל כך שמחה להיות כאן. זה מדהים. האנשים נפלאים ואני אסירת תודה."
האם ציפית לפגוש כל כך הרבה קוראות וקוראים נרגשים?
"אני בהלם, המומה. לא באמת ציפיתי אי פעם שיגיעו קוראים לפגוש אותי. אני כל כך מופתעת וכל כך אסירת תודה. הקוראות והקוראים הישראלים הם מהטובים בעולם. הם פנטסטיים ומלאי תשוקה."
מראים לך המון אהבה, נכון?
"המון אהבה, דמעות, חיבוקים ונשיקות. זה לא יאומן. אני שמחה שבאתי ונרגשת לפגוש אתכם, חברים. תודה רבה על שאתם קוראים את הסיפורים שלי. אני באמת באמת מעריכה את זה."
זה המפגש השלישי. איך עברו שני המפגשים הראשונים?
"היה מטורף. החוויה הכי טובה שיש. עדיין קשה לי להאמין שכל זה קורה. אני מקווה שגם המפגש השלישי יהיה כך. אני מרגישה כל כך טוב כאן. קבלת פנים נפלאה. מרגישה בבית. גם האוכל שלכם מדהים. אני אצטרך לצאת להליכות כשאגיע הביתה כדי להוריד את כל הקלוריות." (צוחקת)
ובטח גם את האדרנלין...
"האדרנלין פראי. כולם כל כך נחמדים, המכתבים, המתנות, הפרחים... וכל הקוראים שהקדישו מזמנם לפגוש אותי. אני יודעת שההמתנה מאוד ארוכה ואני באמת מעריכה את כל מי שהגיע/ה לדבר איתי, מעריכה כל אחת ואחד מכם. תודה רבה, אני כל כך מעריכה את זה. תודה רבה על כל המחמאות על הספרים."
ולשאלה שמעניינת את כל הקוראים, מי ההשראה שלך לג'וני קוואנה?
"בעלי. פגשתי אותו כשהייתי בתיכון, בדומה לשאנון. אני מגיעה מרקע קשה והוא היה החבר הכי טוב שלי. מאז אנחנו ביחד ואנחנו בשנות השלושים שלנו. התחתנו והבאנו ילדים לעולם ביחד."
זה באמת מדהים.
"נכון. הוא החבר הכי טוב שלי, הוא הגיע לכאן איתי, לשמור עליי. כשעלינו למטוס הוא אמר לי 'את נוסעת, ואנחנו הולכים לעשות חיים.' עכשיו אנחנו כאן, והוא צדק."
מבין כל הספרים שכתבת, איזה הוא האהוב עלייך? לאיזה את הכי מתחברת?
"האהוב עליי הוא 'להציל את 6'. אני חושבת שזה כי עברתי תקופה קשה, עברתי לידה שקטה וקיבלתי הרבה תגובות ברשת, ולא חשבתי שאכתוב שוב. ואז הסיפור של ג'ואי שב ועלה לי בראש, אז התיישבתי לכתוב אותו וזה הרגיש כמו טיפול. הרגשתי שפשוט הוצאתי כאב מתוך הגוף שלי אל הדף. אז ג'ואי והסיפור שלו מאוד משמעותיים עבורי. אז שני הספרים החדשים הם אלו שאני הכי מתחברת אליהם כרגע."
גם אותי הדמות שלו סיקרנה כשקראתי את הסיפור על שאנון וג'וני. כמה ספרים הולכים להיות בסך הכל בסדרת "הבחורים של טומן"?
"יוצא שאני מקדישה לכל זוג ארבעה ספרים בעברית."
לגבי האוכל הישראלי שהזכרת קודם, מה האהוב עלייך?
"וואו, הן לקחו אותי לכל מקום. ענבל (אלמוזנינו) היא כמו אמא ק'. אני צמחונית אבל בעלי אוכל בשר. ניסינו הכל באופן מילולי. אני אוהבת מאוד את הפלאפל, מעולם לא אכלתי פלאפל קודם. וחומוס. והירקות שלכם. ראיתי פה אשכולית לראשונה בחיי, ומיץ אשכוליות – זה מדהים. אחיה של ענבל הוא השף ב"מיט בר" ומעולם לא ראיתי כזו סעודה. כמו ארבע חתונות על שולחן אחד. היה מדהים. נחזור לפה עם הילדים שלנו בחגים ונאכל שם שוב."
ביקרת בחנויות הספרים שלנו?
"הייתי בסטימצקי. היה נהדר, העובדים שם מדהימים. התבוננתי סביבי ואמרתי "הינה הספר שלי! זה כל כך מגניב!" ואני אפילו משתמשת בעטים מסטימצקי בשביל חתימות."
מה מעורר בך השראה?
"החיים. כאב, טראומה. הכל ביחד. לערבב הכל עם סיפור רומנטי טוב. כשמסתכלים על הכל ביחד – זה מעורר בי השראה."
איזה מסר את רוצה להעביר לקוראות ולקוראים שלך בישראל?
"אני רוצה להודות לכם כל כך על שדבקתם בי ושתמכתם בי. לכל הטיקטוקרים והאינסטגרמרים, ולכולם – על שקניתם וקראתם את הספרים שלי, ושהייתם כל כך נחמדים. אני יודעת שלא הייתי יציבה בטוחה לגבי ההגעה מסיבות ידועות, אבל אני באמת מעריכה את זה שדבקתם בי ועמדתם לצידי. התמיכה הייתה מדהימה. אני כל כך שמחה שהגעתי. אני כל כך נדהמת. תודה, תודה רבה."
תודה לך על הראיון הזה. את מדהימה.
"תודה לך כל כך על השיחה. תודה לכולם."
נסכם את הכתבה עם דבריה של ענבל אלמוזנינו, מו"לית שותפה בהוצאת "U ספרות שנוגעת", על הסופרת ועל הביקור שהיה:
"קלואי וולש היא פשוט אגדה. מעבר לספרים המדהימים שלה – היא אחת הנשים הכי מיוחדות שפגשתי בחיי. זה כבוד גדול בשבילנו, הוצאת 'ספרות שנוגעת' ובכלל הקוראים בישראל, לקבל אותה אצלנו, את האישה המדהימה הזו. אני אוהבת אותה. היא נפלאה."
הראיון התקיים באדיבות ענבל אלמוזנינו וניקול קידר, מו"ליות הוצאת "U ספרות שנוגעת" שמוציאה לאור את ספריה של קלואי וולש בארץ, וזו הזדמנות נפלאה להודות להוצאה על הראיון ועל האירוע המרגש הזה.