השואה היא האיום הקיומי הגדול ביותר שידע העם היהודי וכנראה גם האנושות כולה. קשה לתפוס את ממדי ההשמדה, הזוועה והאכזריות של הימים ההם. למרות שחלפו כמעט שמונה עשורים מאז, סיפורים חדשים מהתקופה האפלה עדיין מתגלים מדי יום, ומדי שנה יוצאים לאור ברחבי העולם ספרים חדשים רבים אודותיה ובהשראת סיפורי חייהם של הנספים והשורדים. ליקטנו עבורכם רשימת קריאה קצרה של ספרים מצויינים בנושא השואה – חמישה ספרים שיצאו לאחרונה ועוד שני יומנים מפורסמים שכל אחד חייב לקרוא.
מאת נגה גיסיס
המלחמה של הדי
מאת ג'ני לקוט
1940, הדי ברקו, יהודייה שנמלטה מוינה מאימת האנשלוס, לכודה באי ג'רזי, בשעה שגרמניה הנאצית פולשת לאיי התעלה. באורח נס היא מוצאת עבודה כמתורגמנית ומצליחה לכלכל את קרוביה. בעוד תושבי האי סובלים מרעב, מחסור ועוצר, הדי, השומרת על יהדותה בסוד, נאלצת להתמודד עם התנכלויות מצד תושבי האי. במהלך עבודתה מתפתח קשר מעמיק בינה לבין סגן קורט ניומן, קצין גרמני. אולם כשמצב היהודים באי הולך ומחמיר, הדי מבינה שחייה תלויים באהבתו של גבר שלא יודע את האמת אודותיה. מבוסס על סיפור אמיתי.
האיש הכי מאושר בעולם
מאת אדי ג'אקו
אדי ג'אקו נולד בלייפציג שבגרמניה ב-1920. הוא היה גרמני גאה ורק לאחר מכן – יהודי. תפיסת עולמו קרסה בנובמבר 1938, כשנעצר, הוכה ונשלח למחנה ריכוז. שבע שנים לאחר מכן, אחרי ששרד את בוכנוולד, אושוויץ וצעדות המוות ואיבד את משפחתו, את חבריו ואת מולדתו, הוא נשבע לחיות שוב, חיים מלאים, יפים ומלאי רגש.
"זה מה שלמדתי בשנות חיי: החיים יכולים להיות יפים, אם רק הופכים אותם לכאלה. זה תלוי בכם. חייתי מאה שנים ועמדתי פנים אל פנים מול הרוע, אבל כיום אני מחשיב את עצמי האיש הכי מאושר בעולם." אמר אדי ג'אקו. הספר יצא לכבוד יום הולדתו המאה, וזכה לשבחי המבקרים. הוא תואר ב'ניו יורק טיימס' כ"שיר הלל לכוחן של התקווה, האהבה והעזרה ההדדית" וב'דיילי טלגרף' כ"ספר נפלא ותזכורת לעוצמתם של האהבה, טוב הלב והתקווה".
הספרנית מאושוויץ
מאת אנטוניו איטורבה
בתוך הרעב, המוות והאלימות של אושוויץ ניתן היה למצוא גם כמה נקודות אור זעירות. בבלוק המשפחות מצויים שמונה ספרים ועוד כמה מורים היודעים לדקלם בעל פה ספרים שלמים. אסור שהנאצים יגלו את דבר קיומם. העונש על החזקתם הוא מוות מיידי. למרות זאת, דיתה, נערה אמיצה, מקבלת על עצמה את המשימה לשמור עליהם ולהחביאם. הספרים משמשים עדות לקיומו של עולם אחר, עוזרים למורים להרגיע את הילדים הרעבים והפצועים ומשמרים את התקווה ואת צלם האנוש בקרב אסירי המחנה. דיתה עצמה מגלה בזכותם עד כמה היא אמיצה וחזקה ועד כמה עז רצונה להמשיך לחיות. במשך חודשים שומרת דיתה על הספרים, תופרת אותם אל תוך בגדיה ומוצאת עבורם מקומות מסתור. היא לא מוותרת על אחיזתה בעולם האחר הנגלה אליה מתוך הספרים, ההולך ונעלם, גם כאשר דוקטור מנגלה עצמו מתחיל לרדוף אותה במחנה. סיפורה של דיתה מבוסס על סיפור אמיתי והוא עדות לכוח המילה הכתובה ולאומץ לב אמיתי.
הציפור הצהובה שרה
מאת ג'ניפר רוזנר
רוזה ובתה הקטנה מרים מוצאות מסתור באסם של מכר. מרים המוסיקאית המחוננת מתקשה להישאר שקטה ודוממת במחבוא. היא נעזרת בציפור דמיונית כדי לתת מוצא למוסיקה המפעמת בתוכה, בעוד אמה נעלצת להתמודד עם הסכנות האורבות במחבוא ומחוץ לו. כשהמקלט אינו בטוח עוד, נאלצת רוזה לעמוד בפני החלטה בלתי אפשרית: האם להשאיר את מרים לצידה או לוותר עליה כדי לאפשר לה לשרוד? הספר הוא עדות לכוחה של התקווה גם בשעות האפלות ביותר. הוא תורגם לשמונה שפות וזכה בפרסים רבים.
הבחירה
מאת ד"ר אדית אווה אגר
אדית אגר הייתה רקדנית בלט בת שש עשרה בלבד כשנשלחה לאושוויץ. כדי לשרוד היא רקדה לפני ד"ר מנגלה שעות לאחר שהוריה נספו. עם שחרור המחנה היא נשלפה מתוך ערימת גופות, כשהיא על סף מוות. היא לא נשברה מאימי השואה, אך אשמת השורדים רדפה אותה במשך קרוב לארבעה עשורים, עד שביקרה באושוויץ והצליחה להירפא ולסלוח לעצמה. כיום היא פסיכולוגית מוערכת. לאורך השנים היא סייעה לאנשי צבא, פצועי מלחמה ולנפגעי טראומה פיזית ונפשית להירפא בשיטה שפיתחה. בספרה היא שוזרת את סיפור מסעה האישי המרשים בסיפורים נוגעים ללב של אנשים אחרים. ד"ר אגר מראה את הדרך שבה אנו נוטים לכלוא את עצמנו במחשבותינו ועוזרת למצוא את המפתח לחירות. בספרה היא מזכירה לנו שגם אם איננו שולטים בנסיבות חיינו אנחנו יכולים לבחור כיצד להגיב למה שקורה.
אנה פרנק – יומן
עריכה: אוטו פרנק ומרים פרסלר
אנה פרנק נולדה בפרנקפורט שבגרמניה. משפחתה נמלטה לאמסטרדם עם עליית הנאצים לשלטון, אולם לאחר שגם הולנד נכבשה נאלצה המשפחה לרדת לדירת מסתור. לאחר יום הולדתה השלושה-עשר החלה אנה לכתוב את יומנה. במשך יותר משנתיים כתבה אנה "מכתבים לקיטי", ידידת נפש שהמציאה, ובהם סיפרה לה על חיי היום-יום על רקע פחד ההתגלות המתמיד, על המתחים, החרדות והשמחות הקטנות של המסתתרים במחבוא. במכתבים התוודתה על לבטיה, פחדיה, אהבותיה ושנאותיה – רגשותיה של נערה על סף בגרות. ב-4 באוגוסט נעצרו כל בני המשפחה ושותפיהם למחבוא ונשלחו למחנות. שבועות אחדים לפני סיום המלחמה מתו אנה ואחותה מרגוט בברגן בלזן. גם אמן נרצחה באושוויץ ולמעשה אביה, אוטו פרנק, הוא הניצול היחיד מהמשפחה.
בשנת 1947 פרסם אוטו לראשונה את היומן, תוך השמטת קטעים רבים שעסקו ביחסים בין אנה לסובבים, בהתייחסויות לענייני מין ואהבה. בתחילת שנות התשעים ראתה אור מהדורה חדשה שכללה גם את הקטעים שהושמטו, תחת השם 'יומנה של נערה'.
הגרסה הקיימת בחנויות ובאתר סטימצקי היא הגרסה האחרונה, המלאה והמדויקת של יומנה של אנה פרנק, והיא כוללת גם חמישה עמודים מכתב היד שנתגלו רק בשנת 1998.
אנחנו מאחלים לכם חווית קריאה מעשירה ומשמעותית.