מסע אל החיים

יוסי טרנר

ספר זה הוא חיבור חדשני על משנתו של החלוץ־הפילוסוף מהעלייה השנייה: אהרון דוד גורדון. הוא מראה כיצד גורדון פיתח במשנתו חזון של מודרניות השונה מזו שהתפתחה במערב, ובוחן את יסודות חשיבתו בתחומי הדת, הצדק והמוסר, כמו גם למתח בין פרטיקולריות יהודית לאוניברסליות אנושית. החיבור חושף את הקישורים הפנימיים בין ערכים ציוניים של עבודה, התיישבות, סולידריות ושליחות לבעיית האדם כאדם בטבע, ומשכנע בטיעונו שלפי גורדון גורל העם היהודי, כגורל האנושות, תלוי בשיקום כוח החיים שנפש האדם שואבת מזיקתה עם הטבע הקוסמי. באחרית דבר מבריקה המחבר מראה כיצד חזרה לחלק מדפוסי החשיבה של גורדון עשויה לסייע בהתמודדות עם המשברים הקשים הפוקדים את החברה הישראלית על רקע טבח ה־7 לאוקטובר והמשבר החברתי־הפוליטי המתמשך.
יוסי טרנר הוא פרופסור אמריטוס במכון שכטר העוסק בפילוסופיה של הקיום היהודי. כעת הוא מפתח פילוסופיה מקורית המכוונת להתמודדות עם האתגרים הפוקדים את הקיום היהודי והאנושי בזמננו.
שם: מסע אל החיים
מחבר/ת: יוסי טרנר
שפה: עברית
תחום: הגות ופילוסופיה
תת תחום: הגות ופילוסופיה
מק״ט: 012250670

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 112.00

קרא פרק ראשון

					 
			<h2 id="_idParaDest-5" class="chaptersplit">פרק ראשון</h2>
			<h3 class="part">מבוא</h3>
			<p class="fspace">אהרון דוד גורדון היה אחד ההוגים היהודים המעניינים, היצירתיים והמקוריים ביותר במאה העשרים. כמו להרמן כהן, מרטין בובר, פרנץ רוזנצוויג, הרב יוסף דב סולובייצ'יק, עמנואל לוינס ועוד, גם לגורדון היה הכישרון לבחון אתגרים חברתיים ותרבותיים עכשוויים בזיקה לרעיונות ולערכים נעלים. גם כתבי גורדון, כמו כתבי ההוגים האלה, משקפים הבנה עמוקה וייחודית של המציאות אשר נועדה להזין את ההתמודדות עם בעיות שהזמן גרמן. אבל ההקשר החברתי וההיסטורי שבו פיתח גורדון את השקפתו ואת צורת התבוננותו הפילוסופית, מבדיל בינו לבין הוגים אלה. </p>
			<p class="text">הפילוסופים היהודים הגדולים של המאה העשרים אשר הוזכרו לעיל פעלו כולם באסכולות מחשבה פילוסופיות ודתיות ממוסדות, ומילאו תפקידים בעלי סמכות דתית או אקדמית מוכרת. אהרון דוד גורדון, לעומת זאת, היה אוטודידקט,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>1</span></span> שמחשבתו הפילוסופית התגבשה במסגרת השתתפותו הפעילה בחיי החלוצים של העלייה השנייה בארץ ישראל. </p>
			<p class="text">הופעת פילוסוף גדול במציאות החברתית והתרבותית של ארץ ישראל בראשית המאה העשרים, מפתיעה. שכן בארץ ישראל באותה עת, לא היו אוניברסיטאות ולא מרכזים לשיח פילוסופי שיטתי מכל סוג שהוא. החלוצים אשר בקרבם גורדון חי ועבד, צמחו מתוך הנוער היהודי הרדיקלי של מזרח אירופה בראשית המאה ה־20, שאגף אחר שלו נשאר לפעול באירופה, במסגרת התנועות הסוציאליסטיות המהפכניות. לדעתי, יש חשיבות מיוחדת לכך שאף כי הושפע עמוקות מההווי היהודי של מזרח אירופה ומהרוחות השולטות במערב, בזמנו, גורדון לא הביא איתו לארץ ישראל פילוסופיה מוכנה מראש, אלא הגותו צמחה בד בבד עם מעורבותו העמוקה בחיי הפועלים של העלייה השנייה, אשר עקב התמסרותם הקיצונית ליצירה חומרית של מולדת יהודית בפועל, התייחסו, לא פעם, לעיסוקים אינטלקטואליים מופשטים כביטוי של דקדנס בורגני.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>2</span></span> </p>
			<p class="centerspace">* * *</p>
			<p class="fspace">הספרות על דמותו ומשנתו של גורדון רחבה ומגוונת. יש חיבורים שהדגישו את פועלו כמנהיג רוחני, וכדמות חינוכית בקרב העלייה השנייה.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>3</span></span> פעמים רבות נידון הקשר בין גישתו היהודית־לאומית לפן ההומניסטי של תפיסת עולמו, ויש לא מעט מחקרים על שאלת הדת והרליגיוזיות אצלו, כמו גם על הפן החברתי של משנתו ויסודותיה הפילוסופיים־שיטתיים.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>4</span></span> עיון בהיבטים אלה של חיי גורדון ויצירתו ההגותית־פילוסופית, הכרחי כדי לעמוד על אופי משנתו, והוא חשוב שבעתיים בעיונים של הספר שלפניכם. אבל הכיוון הכללי של ספר זה שונה מהקודמים, כי במקום להעמיד כל אחת מהסוגיות הנזכרות לעיל כמוקד לבירור מחקרי בפני עצמו, אני מבקש, בספר הנוכחי, לעמוד על אופייה המקיף של משנת גורדון, תוך כדי בירור הקישורים הפנימיים המחברים בין ענפי חשיבתו המסועפת.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>5</span></span> </p>
			<p class="text">הקשר בין יצירתו האינטלקטואלית לחיים הממשיים של חלוצי העלייה השנייה, הוא בעל חשיבות מכרעת במגמה העיונית של הספר, כי הוא הבסיס הביוגרפי־היסטורי להגדרתי את משנת גורדון לא רק כפילוסופיה יהודית, הדומה בעניינים כאלה ואחרים לפילוסופיות היהודיות החשובות האחרות שנוצרו במהלך המאה ה־20, אלא בעיקר כ'מסע אל החיים', שאמנם דורש התבוננות אינטלקטואלית על הקיום, אך נתפס על ידי גורדון כחלק ממהלך החיים גופם. אטען שהמוצא הגיאוגרפי של משנת גורדון, בקהילת הפועלים של העלייה השנייה, מציב את משנתו כביטוי של מודרניות יהודית, השונה מזו שהתפתחה במהלך מאה השנים שקדמו לו במערב, וכאלטרנטיבה לדרכי החשיבה העומדות, לטעמי, ביסוד המשברים העמוקים הפוקדים את הקיום היהודי והאנושי בעולם המערבי של זמנו ועוד יותר מכן בזמננו. מקוריות חשיבתו מתבטאת במרכזיות ערך העבודה במשנתו, בשימוש שעשה בביטויים כמו טבע או הטבע הקוסמי, ובמה שכינה 'המומנט הקוסמי' שבקיום אנוש. היא מתבטאת בקשר שהניח בין כוח החיים הפועל בכל אלה לבין חוויית החיים האישית של האדם הקונקרטי. ההבדל הגדול בין אופי חשיבתו של גורדון לבין זה של ההגות המערבית הרווחת, כולל זו של היוצרים היהודיים שהזכרתי לעיל, נעוץ בכך שההתיישבות החלוצית בארץ ישראל שבמסגרתה גורדון פעל, הייתה מין 'התיישבות מראשית'. </p>
			<p class="text">כוונתי לכך שגורדון הגה את מחשבותיו במציאות ארץ־ישראלית, בה נאלצה חבורה של צעירים יהודים להיאבק על הישרדותם מדי יום, כשהם רחוקים ממשפחותיהם ומהסביבה התרבותית והחברתית שבה גדלו. מדובר במציאות קשה הכרוכה במאבק מתמיד על עצם הקיום, בלי שתימצא בסביבתם חברה, מוסדות או תשתיות כלכליות וחברתיות מוכנים מראש לקלוט אותם, מצד אחד, ובלי כל מורשת דתית, תרבותית או פילוסופית מוכנה מראש שעשויה לתת הדרכה לגבי צורת ההתמודדות הרצויה עם המציאות הקשה, מן הצד האחר. מציאות ראשיתית זו, כפי שאטען, עודדה את חירות רוחו של גורדון, לדמיין את המציאות, ובמיוחד את האדם, על יסודות הפוכים מאלה שעל בסיסם נוסח 'מותר האדם' במערב. אטען, אמנם, שגורדון פיתח את משנתו מתוך דו־שיח עם חשובי התורות הפילוסופיות של המערב, אך שזווית ראייתו המיוחדת כיהודי שמוצאו בתחום המושב, וכחלוץ הפועל בארץ ישראל, רחוק מהמרכזים הציוויליזטוריים של המערב, אִפשרו לו לבחון מחדש את אופי קיומו של האדם. תפיסתו לגבי מקומו של האדם ביקום הייתה שונה מזו המקובלת במערב של זמנו בשני עניינים מרכזיים: א — היא הניחה שהעיקר בקיום אנוש אינו נמצא במה שמבדיל בינו לבין שאר יצורי הטבע, כי אם במה שמשותף לו ולשאר היצורים; ו־ב — שתפיסת המוסר שנגזרת מפילוסופיית האדם שלו מקדימה את קיומו הקונקרטי של ה'אני' הפרטיקולרי למושג האנושות האוניברסלית ומהווה תנאי לקיום אנושות כזו.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>6</span></span> </p>
			<p class="text">כותרת הספר, <span class="bold">מסע אל החיים</span>, ממקדת את הטיעון המרכזי שלו. אטען כי חוט השדרה המחבר בין ענפי הגותו השונים של גורדון, נעוץ בהבנתו את ערך החיים ובהערכתו את המומנט האקזיסטנציאלי של בקשת החיים,<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>7</span></span> באופן שהופך את כלל משנתו למסע שתכליתו החיים גופם.<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>8</span></span> עוד אטען, על בסיס העיונים הכלולים בספר זה, שגישתו הייחודית לערך החיים עומדת ביסוד חשיבתו הפילוסופית על אודות 'האדם בטבע', שפיתח במהלך שנות חייו בקרב העלייה השנייה, ושפילוסופיית האדם בטבע של גורדון היא משנה שיטתית שנועדה לשמש את התמודדותו עם הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי והאנושי של זמנו. במסגרת זו, כפי שאראה, הוא הציף תובנות שלדעתי ראוי ללמוד מהן גם בכל הקשור להתמודדות עם הבעיות החמורות הפוקדות את מדינת ישראל, העם היהודי והאנושות בעידן הנוכחי. </p>
			<p class="centerspace">* * *</p>
			<p class="fspace">החלק הראשון של הספר דן בהמשך, ב"רקע הביוגרפי־היסטורי" של יצירת גורדון. הכוונה לבירור הדרך שבה עולה בקשת החיים כמניע אקזיסטנציאלי של פועלו הרוחני, על רקע מהלך חייו קודם לעלייתו ארצה, ולאחר מכן במסגרת מעורבותו האישית בקהילת הפועלים של העלייה השנייה. </p>
			<p class="text">החלק השני, "פילוסופיה וחיים", מברר את יסודות תפיסתו לגבי מושגי האדם והטבע, כולל היבטיה הדתיים, החברתיים והמוסריים. הוא נכנס לעובי הקורה של הדיאלוג שגורדון קיים עם גדולי הפילוסופיה המערבית המודרנית, דוגמת קאנט, ניטשה, דרווין ומרקס, בניסוחו את תפיסת האדם ופילוסופיית ה'אני' שלו, ובוחן מה שאב מהגותם על אודות טיבו של האדם כ'אני', ובמיוחד מה דחה ומדוע. זאת כדי לעמוד בשלבים המאוחרים יותר של אותו חלק, על מקוריות ביקורתו על החברה והתרבות בנות זמנו, וכדי לעמוד על ייחוד תפיסת המוסר שלו, שאני מתאר כתפיסת מוסר 'אקולוגית'. </p>
			<p class="text">אף החלק השלישי, "חיים ופרקסיס", פותח בדו־שיח שגורדון קיים עם הוגים אחרים, על אודות מושג ה'אני'. אך כאן מדובר בבירור הדרך בה הבין גורדון את ה'אני' הקולקטיבי של עם ישראל. ההוגים שעימם גורדון קיים את השיח בעניין זה, הם אחד העם ויוסף חיים ברנר. </p>
			<p class="text">בהמשך אותו חלק, הדיון בוחן את הדרך בה גורדון ביקש לקדם את חיי ה'אני' הקולקטיבי של עם ישראל, על בסיס שיטתו בפילוסופיית האדם והטבע, מצד אחד, ומן הצד האחר, על בסיס כתבים פרוגרמתיים, שכתב במהלך השנים, בכוונה להשפיע על ציבור החלוצים בשאלות הממשיות שעלו על הפרק, עם דגש על העבודה, החברה, ההתיישבות והחינוך. </p>
			<p class="text">החלק האחרון, "העולם היהודי, יהודים וערבים, והאנושות האוניברסלית",<span class="bold"> </span>בוחן את מבנה חשיבתו של גורדון, מנקודת הראות של השאלות הגדולות הנוגעות ליחס הראוי בין היישוב היהודי החדש בארץ ישראל לעם היהודי שבתפוצות; בין יהודים לערבים בארץ ישראל, ועל מקום מושג האנושות האוניברסלית בשאיפת החלוצים לתיקון המוסרי של עצמם, של עמם ושל העולם. הדיון עוקב אחר דברי גורדון, בתחומים אלה, הן מנקודת המבט הפנימי של תפיסתו לגבי הקשר בין טבע, דת ומוסר, אצל בני אדם בכלל, והן מזווית ראייתו את מפעל הבנייה של חלוצי העלייה השנייה כמעשה של יצירת ה'אני' האישי והקולקטיבי של החלוצים עצמם — ואת הציונות בכללה כמלאכת יצירה שנועדה להביא לידי התחדשות ה'אני' של העם. </p>
			<div class="_idFootnotes">
				
					<p class="footnote" dir="rtl">1	בכך היה דומה להוגים יהודים אחרים מתחילת המאה העשרים שגדלו בתחום המושב, כמו אחד העם, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וחיים נחמן ביאליק.</p>
				
					<p class="footnote" dir="rtl">2	ראה, למשל, י' קולת, רעיון האוניברסיטה 3-74; וצבי שילוני, שלבים, 104-134.</p>
				
					<p class="footnote" dir="rtl">3	ראו, למשל, אהרונוביץ, רשימות לתולדותיו, 65; וברגמן, משנתו, 318. </p>
				
					<p class="footnote" dir="rtl">4	במאמר הנזכר בהערה הקודמת, שמואל הוגו ברגמן השווה את עמדותיו הפילוסופיות של גורדון בתחומי החברה, האתיקה, הדת והאמנות לעמדות הנראות כקרובות אליהן אצל הוגים מערביים מפורסמים יותר כמו הרדר, ברגסון ויונג. בספרו, <span class="bold">היחיד</span>,<span class="bold"> </span>אליעזר שביד הציע את ההערכה השיטתית הראשונה לאופי האורגני של המחשבה החברתית של גורדון, תוך כדי ציון זיקתה הפנימית לאתוס העבודה של העלייה השנייה, מצד אחד, ולמקורות יהודיים מסורתיים, מצד שני. ב־2014, שביד פרסם מחקר נוסף על משנת גורדון, לבירור, בו העמיד את ניתוחו לגבי היסודות השיטתיים של משנת גורדון, כבסיס לניתוח הפולמוס האנטי־מרקסיסטי שגורדון ניהל לקראת סוף חייו. לעומת זאת, בספרו, <span class="bold">אור החיים</span>, התעמק אברהם שפירא בהיבט הפילולוגי של זיקת גורדון לצורות מוקדמות יותר של הרליגיוזיות היהודית באמצעות בחינה קפדנית של מונחיו השאובים מהספרות הקבלית והחסידית. ואילו בספרה, <span class="bold">חיים חדשים</span>, עינת רמון בחנה היבטים מסורתיים ודתיים בהגותו מנקודת המבט של הביקורת הפמיניסטית. לעומת אלה, שלום רצבי הרחיב, בספרו <span class="bold">אנרכיזם בציון</span>, את העיון בפילוסופיית האדם והטבע של גורדון מצד היבטיה החברתיים והפוליטיים, אגב השוואה לגישת בובר. </p>
				
					<p class="footnote" dir="rtl">5	שביד היה הראשון לחשוף רבים מההיבטים השיטתיים האלה של משנת גורדון. בשנים האחרונות, גם אהוד פירר, בספרו <span class="bold">אדם</span><span class="bold"> חדש</span>, ביקש לעמוד על אופייה הפילוסופי השיטתי והמקיף של משנת גורדון, אך כפי שאעיר בפרק הסיכום של ספרנו, פירר החטיא את מטרתו משהצהיר שבכוונתו לנתק את המאמץ לעמוד על אופייה השיטתי של משנת גורדון מרקעה הביוגרפי־היסטורי ומאופייה ה'פיוטי', כדי לתרגם אותה למונחי השיח הפילוסופי המקצועי. (ראו בעניין זה, את פרק המבוא של ספרו). אני שותף לדעתו שהגותו של גורדון היא בת אופי שיטתי מובנה. אך חרף הסכמתי עם פירר לגבי אופייה השיטתי של משנת גורדון, שיטתו מניחה, לפי דעתי, גם היבטים קדם־רפלקטיביים של החוויה האנושית, באופן שאינו ניתן להבעה, כי אם בשפה פיוטית או מטפורית. השמטת ההיבט המסתורי של קיום אנוש מניתוח משנתו של גורדון, כדי לתרגם אותה לצורות לוגיות של ההכרה הרציונלית, בלבד, כפי שעשה פירר, מבטלת חלק חשוב של אופי חשיבתו. </p>
				
					<p class="footnote" dir="rtl">6	לעניין זה, ראו את דבריי על יחסו המורכב של גורדון לרעיון 'האדם העליון' של ניטשה (פרק ג'). </p>
				
					<p class="footnote" dir="rtl">7	הכותרת באנגלית, <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Quest for </span><span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Life</span>, ממחישה בצורה טובה יותר את כוונתי במלים, 'מסע אל החיים'. שכן, המלה <span class="eng" lang="en-US" xml:lang="en-US">Quest</span>, באנגלית, פירושה גם מסע וגם חיפוש או בקשה. לטענתי, הגותו הפילוסופית של גורדון היא ביטוי לבקשת חיים אישית, קהילתית, לאומית וכלל אנושית, וגם מין הליכה או מסע לקראת החיים גופם. </p>
				
					<p class="footnote" dir="rtl">8	הערה 6, לעיל. </p>
				
			</div>

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 52.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 19.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות