להבות תואמות 1 בקו האש

גיבורה שחייה הפכו לכלוב וגיבור עקשן שיעשה הכול כדי לשחרר אותה.
אדלינה
החוקים היו פשוטים: בלי שאלות, בלי לדחוף את האף ותמיד להישאר בלתי נראית. בלילה אחד שבו הפרתי את הכללים הכנסתי לחיי את אקסל וסט. בניסיון נואש להבריח אותו סיפרתי לו את האמת, אבל הוא בכל זאת נשאר.
אקסל
כשעזבתי את השירות הצבאי לא העליתי בדעתי שאראה את המבט הזה שוב, אבל זה קרה. המלצרית החדשה במועדון של אחי הסתכלה עליי כשאימה בעיניה היפות. היא עצמה הפצירה בי לברוח, אבל סירבתי.
שם: להבות תואמות 1 בקו האש
מחבר/ת: שובל מימון
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 012010314

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

				



		<title>Line_of_Fire-7</title>
		
	
	
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">פרק</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> 1</span></span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1"></span></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-3">כעבור שישה עשר</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-3"> חודשים</span></span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">תנשמי, אדלינה, את זקוקה<span class="no-break"> לטיפים.</span></p>
			<p class="textindent">"לא ענית לי," הגרסה האנושית של קן צעקה מעל המוזיקה והכרחתי את עצמי<span class="no-break"> לחייך.</span></p>
			<p class="textindent">"לא שמעתי את השאלה," עניתי והתפללתי שהוא ינצל את ההזדמנות שנתתי לו וייקח בחזרה את המילים<span class="no-break"> שלו.</span></p>
			<p class="textindent">"אמרתי שאם תיתני לי הזדמנות, אני יכול לגרום לך לעוף גם בלי אבקת הפיות." הוא קרץ והחברים שלו פרצו בצחוק. נאנחתי, הייתי חושבת שאחרי שלושה חודשים בעבודה הזאת אתרגל לכמות הסוטים, אבל<span class="no-break"> לא.</span></p>
			<p class="textindent">'ארץ לעולם לא' היה אחד המקומות ה'חמים' ביותר בסן דייגו והיה די קל להבין מדוע. ברגע שנכנסתם למועדון הרגשתם כאילו הגעתם לעולם אחר. ציורי הקיר המפורטים נראו כמעט אמיתיים וכיסו את כל הקירות. בנות ים, פירטים, פיטר פן מרחף באוויר וכמובן הקרוקודיל שרודף אחרי קפטן<span class="no-break"> הוק.</span></p>
			<p class="textindent">הם התגאו בכך שהעניקו את חוויית 'ארץ לעולם לא' המלאה, ומובן שחלק מהחוויה הזאת היה לפגוש את טינקרבל. לכן כל מלצרית במועדון נאלצה ללבוש את התחפושת של הפיה שכללה שמלת מיני ירוקה ופאה<span class="no-break"> בלונדינית.</span></p>
			<p class="textindent">"אני מצטערת, אבל פיטר פן לא חולק." הנחתי בפניו את השתייה שהזמין ומיהרתי לעזוב לפני שיחשוב על עוד משפט<span class="no-break"> גאוני.</span></p>
			<p class="textindent">עשיתי את דרכי בין האנשים הרוקדים כשמזווית העין הבחנתי בלִיוַי עומד ליד הבר ומסמן לי לבוא אליו. זה דרש מעט תמרון, אך לבסוף הצלחתי להגיע אליו ורכנתי קדימה מעל הדלפק כדי שאוכל לשמוע<span class="no-break"> אותו.</span></p>
			<p class="textindent">"צאי<span class="no-break"> להפסקה."</span></p>
			<p class="textindent">"עוד לא, יש עוד כמה הזמנות שאני צריכה<span class="no-break"> להגיש."</span></p>
			<p class="textindent">הוא נאנח. "בריטני תטפל בזה, את פה כבר חמש שעות ולא לקחת הפסקה<span class="no-break"> אחת."</span></p>
			<p class="textindent">זיק של פחד תקף אותי. "אתה עוקב אחרי השעות<span class="no-break"> שלי?"</span></p>
			<p class="textindent">קמט הופיע בין גבותיו והוא בחן אותי, אחזתי במגש שלי בחוזקה עד שמפרקי ידיי<span class="no-break"> הלבינו.</span></p>
			<p class="textindent">"אל תביטי בי כאילו אני עומד לנשוך אותך, אמיליה. התפקיד שלי זה להיות במעקב אחרי השעות שלכן. מלצרית עייפה היא מלצרית שעושה טעויות, אני לא צריך שתשפכי משקה על לקוח כי עמדת על הרגליים שמונה שעות רצופות. עכשיו צאי להפסקה." זו לא הייתה בקשה ולא יכולתי להרשות לעצמי להתווכח עם המנהל החדש<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">הנהנתי ואפילו שידעתי שאני מגזימה בתגובה שלי להערה שלו לא יכולתי להתנער מהתחושה שהתמקמה<span class="no-break"> בבטני.</span></p>
			<p class="textindent">הוא רק מנסה לנהל את המועדון, אדלינה. הוא לא בוחן אותך באופן אישי, גערתי<span class="no-break"> בעצמי.</span></p>
			<p class="textindent">הלכתי לחדר העובדים, אך במקום לעצור המשכתי לכיוון היציאה האחורית, הייתי זקוקה לאוויר. הדפתי את דלת היציאה הכבדה ונשמתי נשימה עמוקה, הנחתי לאוויר הלילה לקרר את גופי ונאבקתי בדחף לתלוש את הפאה<span class="no-break"> המגוחכת</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">אלוהים, הדבר הזה גירד! "הפאות האלה הן<span class="no-break"> עינוי."</span></p>
			<p class="textindent">"שמעתי על עינוי באמצעות מים, אבל עינוי באמצעות פאה זה<span class="no-break"> חדש."</span></p>
			<p class="textindent">לא הצלחתי להחניק את צעקת האימה שלי והסתובבתי לכיוון מקור<span class="no-break"> הקול</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">גבר נשען על הקיר לא רחוק ממני, אך גופו הגדול הוסתר ברובו בצללים, הדבר היחידי שהצלחתי לראות בבירור היה הסיגריה שעישן. הכעס שלי גבר על הפחד, גם אם רק לכמה<span class="no-break"> רגעים.</span></p>
			<p class="textindent">"אתה תמיד נוהג להבהיל אנשים בסמטאות<span class="no-break"> חשוכות?"</span></p>
			<p class="textindent">הוא גיחך, קולו היה עמוק ומחוספס. הוא לא טרח לפנות אליי או להתקדם כדי שאוכל לראות אותו. "את תמיד נוהגת לדבר לעצמך בסמטאות<span class="no-break"> חשוכות?"</span></p>
			<p class="textindent">הרגשתי את לחיי מתחממות במבוכה. "לא ידעתי שיש כאן מישהו," אמרתי. תמיד הייתי מודעת לסביבה שלי, גם כשישנתי. הדבר הקטן ביותר היה מעיר אותי, אבל לא הבחנתי בו עד שהוא<span class="no-break"> דיבר.</span></p>
			<p class="textindent">השערות בעורפי סמרו וקול בראשי לחש 'סכנה'. ליקקתי את שפתיי היבשות ובחנתי את המרחק ביני ובין<span class="no-break"> הדלת</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"אני לא אפגע<span class="no-break"> בך."</span></p>
			<p class="textindent">סובבתי אליו את ראשי מהר כל כך שלרגע העולם סביבי<span class="no-break"> הסתחרר.</span></p>
			<p class="textindent">"מה?"</p>
			<p class="textindent">הוא שאף שאיפה עמוקה מהסיגריה וכשנשף ענן העשן הגיע עד אליי. עיקמתי את אפי<span class="no-break"> בגועל.</span></p>
			<p class="textindent">"את מסתכלת על הדלת כאילו את עומדת לברוח בכל רגע, אני מניח שזה מפני שאת<span class="no-break"> מפחדת."</span></p>
			<p class="textindent">"אל תניח הנחות,"<span class="no-break"> אמרתי.</span></p>
			<p class="textindent">אולי הוא צדק, אבל הוא לא היה צריך לדעת את<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">הוא שאף שאיפה נוספת והפעם, כשענן העשן הגיע אליי, השתעלתי ונעצתי בו מבט רושף. "זה יהרוג אותך, אתה<span class="no-break"> יודע."</span></p>
			<p class="textindent">הוא גיחך, אבל הפעם היה משהו מעט מריר<span class="no-break"> בקולו</span><span class="no-break">.</span></p>
			<p class="textindent">"דברים הרבה יותר גרועים לא הצליחו להרוג אותי,<span class="no-break"> טינקרבל."</span></p>
			<p class="textindent">צליל האזעקה בראשי שב והפעם חזק יותר. לא הצלחתי לעצור את עצמי ופסעתי לכיוון<span class="no-break"> הדלת.</span></p>
			<p class="textindent">"אולי אתה מוכן להסתכן, אבל אלה שסביבך לא. אם אתה מעשן, לפחות תשתדל לא לנשוף על פנים של<span class="no-break"> אחרים."</span></p>
			<p class="textindent">ידו נעצרה סנטימטר לפני שהסיגריה נגעה בשפתיו. הכנתי את עצמי לוויכוח ובאותו זמן גערתי בעצמי על כך שהכעסתי את הגבר הזר שעמד איתי בסמטה חשוכה<span class="no-break"> ומבודדת.</span></p>
			<p class="textindent">להפתעתי הרבה הוא כיבה את הסיגריה על קיר<span class="no-break"> המועדון.</span></p>
			<p class="textindent">"צודקת, אני מתנצל." התפלאתי, אך נשכתי את לשוני ולא עניתי. במקום החלטתי שהגיע הזמן לסיים את ההפסקה. לפני שסגרתי את הדלת שמעתי אותו קורא לי. "היי,<span class="no-break"> טינקרבל."</span></p>
			<p class="textindent">היססתי לפני שהסתובבתי לכיוונו.<span class="no-break"> "כן</span><span class="no-break">?"</span></p>
			<p class="textindent">"אני<span class="no-break"> מצטער."</span></p>
			<p class="textindent">כיווצתי את גבותיי<span class="no-break"> בבלבול.</span></p>
			<p class="textindent">"כבר<span class="no-break"> התנצלת."</span></p>
			<p class="textindent">"לא על הסיגריה." הוא התיישר, אך נשאר במקומו. התנוחה החדשה הציבה אותו מעט יותר קרוב למנורת הרחוב ויכולתי לראות את פרופיל פניו. לסת משורטטת, זקן מטופח ועיניים שחורות שהביטו בי בריכוז. גם אם היה לי חשד שהגבר מולי היה שיכור, הוא נעלם ברגע שמבטינו הצטלבו. "אני מתנצל שהפחדתי<span class="no-break"> אותך."</span></p>
			<p class="textindent">השתנקתי בהפתעה, אבל במקום להכחיש סגרתי אחריי את הדלת. נשארתי לעמוד על יד הדלת וספרתי עד עשר בניסיון להרגיע את עצמי. את מוגנת, אדלינה. הכול<span class="no-break"> בסדר.</span></p>
			<p class="textindent">רק אחרי שהצלחתי להאט את פעימות ליבי חזרתי לרחבה, הנחתי לעצמי לשקוע בהמולה סביבי ובעבודה וחיכיתי שהמשמרת<span class="no-break"> תסתיים.</span></p>
			<p class="textindent">רציתי לקפוץ במקום מאושר כשהלקוח האחרון עזב, אך במקום נשענתי על הבר באפיסת כוחות ובחנתי בייאוש את הבלגן שנשאר. ייקח נצח לנקות את כל<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">נדרכתי כשהרגשתי את סופִיָה נעמדת לידי. "אם נעבוד יחד, נסיים<span class="no-break"> מהר."</span></p>
			<p class="textindent">הפניתי את ראשי לעברה ולא הופתעתי למצוא אותה מחייכת. סופיה הייתה נחמדה אליי מיום שהגעתי לפה ותמיד ניסתה לתת לי הרגשה שאני חלק<span class="no-break"> מהם.</span></p>
			<p class="textindent">שנאתי את<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">שנאתי את זה כל כך עד שלפעמים זה הביא אותי לסף דמעות. לא יכולתי להרשות לעצמי לקבל את האדיבות<span class="no-break"> שלה.</span></p>
			<p class="textindent">"זה התפקיד," עניתי באדישות ורציתי לחבוט בעצמי כשהחיוך שלה<span class="no-break"> נעלם.</span></p>
			<p class="textindent">"כן." היא הסתובבה והחלה לאסוף כוסות שנותרו על<span class="no-break"> השולחנות.</span></p>
			<p class="textindent">אגרפתי את ידיי עד שהרגשתי את הציפורניים שלי מתחפרות<span class="no-break"> בבשר.</span></p>
			<p class="textindent">"אמיליה, תעזרי לבריטני במתחם ה־<span class="english _idGenCharOverride-4">VIP</span>," ליוַי קרא לי. בדרכי לקומה העליונה הורדתי את הפאה, ונשמתי לרווחה כשהקרקפת המסכנה שלי זכתה סוף סוף<span class="no-break"> לנשום.</span></p>
			<p class="textindent">בריטני אפילו לא טרחה לומר לי מילה כשהושיטה לי יעה<span class="no-break"> </span><span class="no-break">ומטאטא.</span></p>
			<p class="textindent">נדרשו לנו כמעט שעה וחצי לסיים לנקות וכשיצאתי מהמועדון יכולתי לראות את הזריחה. האוטובוס הבא שלי היה אמור להגיע בעוד שעה ולא הייתי מוכנה להמתין, אז התחלתי ללכת ברגל לדירה. ככל שהתרחקתי יותר מהמועדון מצב הרחובות סביב הידרדר. עברתי מאזור תיירותי, מטופח והומה אדם לאזור שומם. את הבניינים המפוארים החליפו בניינים עם קירות מתקלפים, ואת הבליינים שעשו את דרכם הביתה החליפו פועלי בניין שיצאו לעבודה או זונה שסיימה<span class="no-break"> לעבוד.</span></p>
			<p class="textindent">עצרתי ליד המכולת הפינתית ומלמלתי בוקר טוב למוכר המבוגר. כמו בכל בוקר קניתי כריך ושוקו חם והמשכתי לבניין שלי. חייכתי כשהבחנתי בוויליאם בפינה הקבועה שלו ליד<span class="no-break"> הכניסה.</span></p>
			<p class="textindent">"בוקר טוב,<span class="no-break"> ויליאם."</span></p>
			<p class="textindent">הגבר המבוגר הפסיק לחטט בתיק הבלוי שלו והרים את ראשו. פניו היו שחורות מימים ארוכים ללא מקלחת ושערו הארוך היה מלא קשרים. כשהבחין בכריך חייך וליבי נשבר, זכרתי עד כמה נוראית תחושת הרעב כשגרים<span class="no-break"> ברחוב.</span></p>
			<p class="textindent">"זה בשבילי?" הוא הצביע על<span class="no-break"> השקית.</span></p>
			<p class="textindent">"כמו כל בוקר," אמרתי וקיוויתי שאולי הפעם הוא יאמין לי וידע שגם מחר תחכה לו ארוחה. נתתי לו את השקית. "מצאת משהו טוב?" החוויתי בראשי לכיוון התיק שלו והקשבתי בסבלנות בזמן שהסביר לי על הבקבוקים שמצא ברחוב הסמוך. אחרי עשר דקות נפרדתי ממנו בחיוך ובהבטחה שגם מחר אביא לו כריך. לא פספסתי את חוסר האמון<span class="no-break"> בעיניו.</span></p>
			<p class="textindent">עליתי במהירות לקומה הרביעית, כשהמפתח אחוז בידי בכוח. ברגע שנכנסתי לדירה נעלתי אחריי את הדלת. נאנחתי, הנחתי את התיק שלי ונכנסתי מייד למקלחת. הייתי מותשת כל כך וייבוש גופי היה מטלה מיותרת. דידיתי לחדר השינה והתיישבתי על המזרן שהיה מונח על הרצפה, הפעלתי שעון מעורר וברגע שהראש שלי נגע בכרית<span class="no-break"> נרדמתי.</span></p>
			<p class="kohavit"><span class="bold _idGenCharOverride-3"></span></p>
			<p class="paragraph-no-hazaha"><span class="italic _idGenCharOverride-3">התעוררתי כשהרגשתי יד גברית על פי. ליבי האיץ את </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">קצבו וניסיתי להתיישב, אך משקל כבד על כתפיי עצר בעדי. </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">נדרשו לי כמה רגעים עד שעיניי התרגלו לחושך, אבל כשזה </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">קרה זיהיתי את הפנים של הגבר</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> מעליי.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">מתיו.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">נאבקתי, צעקתי, </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">אך ידו הגדולה עמעמה את</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> קולי.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"ששש, נסיכה, את לא </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">רוצה להעיר את השותפה שלך, נכון?" הוא רכן קדימה עד </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">שכמעט לא נותר מרחק בינינו. דמעות זלגו על פניי כשלחש </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">באוזני, "את לא רוצה שאיאלץ להשתיק גם אותה, אני לא </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">אהיה עדין איתה כמו איתך." קפאתי. "אני אוריד את היד </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">ואת תהיי ילדה טובה ולא תעשי רעש,</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> נכון?"</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">הנהנתי. אני </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">לא אסכן את</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> סקאי.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">הוא הסיר ממני את ידו ואף </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">שלא צעקתי ירקתי עליו. הוא גיחך וניגב את הרוק</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> מפניו.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"</span><span class="italic _idGenCharOverride-3">זה לא היה נחמד</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> במיוחד."</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"מה אתה עושה כאן?" לחשתי, </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">מבטי נמשך לדלת חדרי בתקווה שסקאי לא תשמע</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> אותנו.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"הייתי </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">חושב שזה כבר מובן, אני כאן בשבילך, נסיכה." שוב ניסיתי </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">לדחוף אותו מעליי, אך הוא סירב לזוז, ידו התחפרה בעצם </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">הבריח שלי ונאלצתי לנשוך את שפתיי כדי לעצור את יבבת </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">הכאב. "באמת חשבת שאני לא אמצא אותך אם תעברי דירה?" </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">החיוך שלו נעלם מפניו. "את שלי, נסיכה, לא משנה לאן </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">תלכי אני אמצא אותך. הייתי בטוח שאת כבר יודעת את </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">זה, אבל נראה שאת זקוקה</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> לתזכורת."</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"אני לא שלך!" סיננתי </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">מבין שיניים חשוקות, אבל הפחד שבר את</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> קולי.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"את שלי, </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">אדלינה, את היית שלי מרגע שראיתי אותך." נדתי בראשי לשלילה, </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">אך הוא העמיד פנים שלא הבחין בכך. "הייתי נחמד מדי </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">אלייך, את צריכה ללמוד לקח." לא יכולתי לפספס את הזעם </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">או ההחלטיות בקולו וחזרתי להיאבק בו בכל הכוח, מתעלמת מהכאב </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">החד בכתפי. "מספיק!" הוא נהם והשתנקתי כשהניח את ברכו על </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">בטני ונשען בכל כובד משקלו. "את תקבלי את העונש שלך </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">בשקט או שהשותפה הקטנה שלך תיענש יחד</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> איתך."</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"בבקשה," הפצרתי </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">בו, הדמעות טשטשו את ראייתי והפחד שיתק אותי, אך הוא </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">התעלם ממני ובמקום זאת רכן קדימה וניסה לנשק את מצחי, </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">הסטתי את ראשי הצידה והוא</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> נאנח.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"יום יבוא ואת תביני </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">שזה כואב לי יותר מאשר</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> לך."</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">לא הספקתי לענות לו </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">כי ברגע הבא ידו שבה לכסות את פי ובידו השנייה </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">הוא אחז בזרועי וסובב אותה באכזריות עד ששמעתי את העצם </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">יוצאת</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> ממקומה.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">צרחתי, הטחתי את גופי במיטה בניסיון להעיף אותו </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">מעליי, אך הוא לא זז. עיניי התגלגלו אחורה מעוצמת</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> הכאב.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">אין לי מושג כמה זמן הוא השאיר את ידי מעוותת, </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">אבל לבסוף הוא הפסיק להפעיל כוח על</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> כתפי.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"ששש, נסיכה, </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">זהו." הוא נישק על לחיי ומחה את הדמעות. הכאב היה </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">איום כל כך שלא הצלחתי למצוא בעצמי כוחות להתרחק ממנו. "</span><span class="italic _idGenCharOverride-3">ילדה טובה." הוא אחז בסנטרי והטה את ראשי לכיוונו, עיניו </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">הכחולות נצצו מדמעות. "אני שונא להכאיב לך, נסיכה, אבל אני </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">חייב. עכשיו את תחשבי פעמיים לפני שתברחי ממני שוב,</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> נכון?"</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"</span><span class="italic _idGenCharOverride-3">אני שונאת אותך," לחשתי, הכאב עיוות את המילים שלי. הוא </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">נאנח, הניח את מצחו על שלי ועצם את</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> עיניו.</span></span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">"את </span><span class="italic _idGenCharOverride-3">שלי, אדלינה, ואף אחד לא ייקח אותך</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-3"> ממני."</span></span></p>
			<p class="kohavit"><span class="bold _idGenCharOverride-3"></span></p>
			<p class="paragraph-no-hazaha">פקחתי את עיניי בבהלה, התיישבתי על המיטה והנחתי את ידיי על חזי. יכולתי להרגיש את ליבי פועם במהירות ופניי היו רטובות<span class="no-break"> מדמעות.</span></p>
			<p class="textindent">"הוא לא פה, הוא לא מצא אותי," לחשתי לעצמי, חיבקתי את ברכיי והנחתי לדמעות לזלוג<span class="no-break"> בחופשיות.</span></p>
			<p class="textindent">הוא לא מצא אותי.<span class="no-break"> עדיין.</span></p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 35.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

לפי נושאים

רומנטיקה מרגשת alphaholes נוגע ללב סודות מהעבר פשע רומנטי

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!