הסוחר ושער האלכימאי

נובלטה עטורת פרסים מאת סופר המדע הבדיוני המוערך טד צ’יאנג, זוכה פרסי נבולה והוגו. ”הסוחר ושער האלכימאי” לוקח את הקוראים לבגדד של ימי הביניים, שם סוחר בדים מגלה שער מסתורי המאפשר מעבר בזמן. דרך שלושה סיפורים מרתקים על אנשים שניסו לשנות את גורלם, נחשפת השאלה הנצחית: האם ניתן לתקן טעויות העבר?

בנוסף, הספר כולל את הסיפור הקצר ”מה מצופה מאיתנו”, המתאר עולם שבו משחק טכנולוגי פשוט מערער את האמונה ברצון חופשי. יצירתו של צ’יאנג ידועה בסגנון מהודק ומעורר מחשבה, המשלב פילוסופיה עם מדע בדיוני מרתק. ”הסוחר ושער האלכימאי” הוא ספר חובה לחובבי סיפורים חכמים, מקוריים ומלאי דמיון.
שם: הסוחר ושער האלכימאי
מחבר/ת: טד צ’יאנג
שפה: עברית
תחום: העידן החדש
תת תחום: העידן החדש
מק״ט: 012001140

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

				   <h3>הסוחר ושער האלכימאי</h3>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">הו כליף גדול ומנהיג המאמינים, נוכחותך המפוארת ממלאת אותי בענווה. לא יכול אדם לקוות לברכה גדולה יותר בחייו. הסיפור שברצוני לספר הוא סיפור מוזר באמת, ולו כולו היה מקועקע בזווית העין, גם אז פלא הצגתו לא היה מתעלה על המאורעות המסופרים, שכן זו אזהרה לאלה שיקשיבו לאזהרות ושיעור לאלה שמוכנים ללמוד.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">שמי הוא פואד איבן עבאס, ונולדתי כאן בבגדד, עיר השלום. אבי היה סוחר דגנים, אך במשך רוב חיי עבדתי במכירת בדים משובחים. סחרתי במשי מדמשק ובפשתן ממצרים ובצעיפים עם רקמת זהב ממרוקו. שגשגתי, אך לבי היה כבד עליי, ורכישת מוצרי מותרות ואף מתן לצדקה לא הקלו עליו. כעת אני עומד מולך ללא דירהם אחד בארנקי, אבל אני שלֵו.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">כל הדברים מתחילים באללה, אבל ברשות הוד מלכותך, אתחיל את סיפורי ביום שבו הלכתי ברובע חרשי המתכת. היה עליי לרכוש מתנה לאדם שאיתו עמדתי לעשות עסקים, ונאמר לי שהוא עשוי להעריך מגש כסף. לאחר שחיפשתי במשך חצי שעה, הבחנתי שסוחר חדש השתלט על אחת החנויות הגדולות בשוק. זה היה מקום משובח שבוודאי היה יקר לרוכשו, אז נכנסתי להתבונן בסחורה.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">מעולם לא ראיתי מגוון מופלא כל כך של מוצרים. ליד הכניסה היו אצטרולב מצויד בשבעה לוחות מצופים כסף, שעון מים שצלצל מדי שעה וזמיר נחושת ששר כשהרוח נשבה. עמוק יותר בפנים היו מנגנונים גאוניים עוד יותר, ובהיתי בהם כפי שילד בוהה בלוליין, כאשר גבר זקן הגיח מפתח שהיה מאחור.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"ברוך הבא לחנותי הצנועה, אלופי," אמר. "שמי הוא בשארת. איך אוכל לסייע לך?"</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"יש לך פריטים מרשימים למכירה. אני עובד עם סוחרים מכל רחבי העולם, אך מעולם לא ראיתי כמותם. מהיכן, אם יורשה לי לשאול, השגת את הסחורה שלך?"</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אני אסיר תודה על מילותיך הנדיבות," אמר. "כל מה שאתה רואה כאן נוצר בסדנה שלי, בידיי שלי או על ידי עוזרים שאני מנחה."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">התרשמתי מכך שהאדם יכול להיות כה מוכשר באמנויות כה רבות. שאלתי אותו על המכשירים השונים בחנותו, והקשבתי לו מדבר מלומדות על אסטרולוגיה, מתמטיקה, גיאומטריה ורפואה. שוחחנו במשך יותר משעה, וההערכה והריתוק שלי פרחו כפרח בחום השמש, עד שהוא הזכיר את ניסוייו באלכימיה.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אלכימיה?" זה הפתיע אותי, שכן הוא לא נראה טיפוס שישמיע טענות רמייה שכאלה. "אתה מתכוון שאתה יכול להפוך מתכת בסיסית לזהב?"</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אני יכול, אלופי, אבל זה לא מה שרוב האנשים רוצים מאלכימיה."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אז מה רוב האנשים מחפשים?"</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"הם מחפשים מקור זהב זול יותר מכריית המתכת מהאדמה. אלכימיה אכן מתארת שיטה ליצירת זהב, אבל התהליך מפרך כל כך, עד שלעומתו חפירה מתחת להר קלה כקטיפת שזיפים מעץ."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">חייכתי. "תשובה מחוכמת. איש לא יטען שאינך אדם מלומד, אבל אני חכם מכדי שאאמין לסיפורי אלכימיה."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">בשארת התבונן בי והרהר. "לאחרונה בניתי משהו שעשוי לשנות את דעתך. אתה תהיה האדם הראשון שאראה לו את הדבר. האם תרצה לראותו?"</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"לתענוג יהיה לי."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"בוא איתי, בבקשה." הוא הוביל אותי מבעד לדלת בקצה האחורי של חנותו. החדר הבא היה סדנה, שבה סודרו מכשירים שאת תפקידם לא יכולתי אפילו לנחש – סורגי מתכת עטופים בחוט נחושת שאורכו היה מספיק כדי להגיע לאופק, מראות שהוצבו על אבן גרניט עגולה שריחפה בכספית – אבל בשארת חלף על פני אלה ללא מבט.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">במקום זאת הוא הוביל אותי לעבר כן חסון, בגובה החזה, שעליו עמד חישוק מתכת מוצק. הפתח של החישוק היה רחב כשתי ידיים מושטות, והוא היה עבה במידה כזאת שהחזק בגברים היה מתקשה לשאתו. המתכת הייתה שחורה כלילה, אך מבהיקה וחלקה כל כך שלו הייתה בצבע אחר, היא יכלה להיות מראה. בשארת ביקש ממני לעמוד כך שאתבונן בקצה בחישוק, בעודו עומד ליד הפתח.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"הבט, בבקשה," אמר.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">בשארת דחף את זרועו מבעד לחישוק מצד ימין, אבל היא לא יצאה משמאל. במקום זאת נראה כאילו זרועו נכרתה מהמרפק והלאה, והוא נופף בגדם מעלה ומטה, ואז הוציא את זרועו בשלמותה.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">לא ציפיתי לראות אדם מלומד שכזה מבצע קסם להטוטני, אבל זה נעשה היטב ומחאתי כפיים בנימוס.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"עכשיו חכה רגע," אמר ונסוג צעד.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">חיכיתי, וראיתי זרועה מושטת מהחישוק מצד שמאל, ללא גוף שיחזיק אותה. השרוול שלה תאם את הגלימה של בשארת. הזרוע נופפה מעלה ומטה, ואז נסוגה מבעד לחישוק עד שנעלמה.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">חשבתי שהלהטוט הראשון היה פנטומימה מחוכמת, אבל זה נראה מרשים בהרבה, מכיוון שהכן והחישוק היו בבירור דקים מכדי להסתיר אדם. "מחוכם מאוד!" הכרזתי.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"תודה, אבל זו אינה אחיזת עיניים. הצד הימני של החישוק קודם לשמאלי בכמה שניות. מעבר בחישוק משמעו חציית הזמן הזה באופן מיידי."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אני לא מבין," אמרתי.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אחזור על ההדגמה." הוא שוב דחף את זרועו מבעד לחישוק, וזרועו נעלמה. הוא חייך, ומשך קדימה ואחורה כאילו שיחק במשיכת חבל. אז הוא שלף שוב את זרועו, והציג את ידו כשכף היד פתוחה. הייתה עליה טבעת שזיהיתי.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"זאת הטבעת שלי!" בדקתי את ידי, וראיתי שהטבעת שלי עדיין הייתה על אצבעי. "ייצרת עותק, מעשה קסם."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"לא, זאת באמת הטבעת שלך. חכה."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">שוב הושטה זרוע מצד שמאל. מכיוון שרציתי לגלות את המנגנון של הלהטוט, מיהרתי ואחזתי ביד. זאת לא הייתה יד מדומה, כי אם יד חמימה וחיה כשלי. משכתי אותה והיא משכה חזרה. אז, בזריזות של כייס, היד הורידה את הטבעת מאצבעי והזרוע נסוגה מהחישוק ונעלמה.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"הטבעת שלי נעלמה!" קראתי.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"לא, אלופי," הוא אמר, "הטבעת שלך כאן." והוא הושיט לי את הטבעת שאחז. "סלח לי על המשחק ששיחקתי."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">ענדתי אותה שוב על אצבעי. "הטבעת הייתה בידך לפני שהיא נלקחה ממני."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">באותו הרגע הושטה זרוע, הפעם מצדו הימני של החישוק. "מה זה?" קראתי. שוב זיהיתי את הזרוע כשלו לפי השרוול, אבל לא ראיתי אותו מכניס אותה.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"זכור," אמר, "הצד הימני של החישוק קודם לשמאלי." והוא הלך לצד השמאלי של החישוק והושיט את זרועו מהצד ההוא, והיא שוב נעלמה.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">הוד מעלתך ודאי הבין את זה כבר, אבל רק אז קלטתי שמה שקורה בצד ימין של החישוק מושלם, כמה שניות לאחר מכן, על ידי מאורע בצד שמאל. "האם זה כישוף?" שאלתי.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"לא, אלופי, מעולם לא פגשתי בג'יני, ולו הייתי פוגש באחד לא הייתי סומך עליו שיעשה כמצוותי. זאת צורה של אלכימיה."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">הוא הסביר, ודיבר על החיפוש שלו אחר נקבוביות קטנות בעור המציאות, כמו החורים שתולעים קודחות בעץ, ואיך כאשר מצא חור שכזה הצליח להרחיב ולמתוח אותו כפי שנפח זכוכית הופך גוש זכוכית מותכת לצינור ארוך צוואר, ואיך אז אִפשר לזמן לזרום כמו מים בפתח אחד בעודו גורם לו להסמיך כמו סירופ בפתח האחר. אני מודה שלא באמת הבנתי את דבריו, ואיני יכול להעיד באשר לאמיתותם. כל מה שיכולתי לומר בתגובה היה "יצרת משהו מופלא באמת."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"תודה לך," אמר, "אך זאת רק ההקדמה למה שהתכוונתי להראות לך." הוא ביקש ממני לבוא בעקבותיו לחדר אחר, שהיה בהמשך החנות. באמצע החדר היה פתח עגול שהמסגרת המסיבית שלו נוצרה מאותה מתכת שחורה מבהיקה.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"מה שהראיתי לך קודם היה שער של שניות," אמר. "זהו שער של שנים. בין שני צידי הדלת מפרידות עשרים שנה."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">אני מודה שלא הבנתי את האמירה בתחילה. דמיינתי אותו מושיט זרוע מצד ימין וממתין עשרים שנה עד שהיא הגיחה מצד שמאל, וזה נראה כמו תרגיל קסם עלום מאוד. אמרתי זאת, והוא צחק. "זה שימוש אפשרי</span> <span class="regular">אחד," אמר, אבל תחשוב מה יקרה אם תיכנס בשער." הוא עמד בצד ימין וסימן לי להתקרב, ואז הצביע מבעד לדלת. "ראה."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">התבוננתי במה שנראה כמו שטיחים וכריות בצד השני של החדר, אך שונים מאלה שראיתי כשנכנסתי. הזזתי את ראשי מצד לצד, והבנתי שכאשר אני מתבונן בדלת, אני מתבונן בחדר שונה מזה שבו עמדתי.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אתה רואה את החדר בעוד עשרים שנה," אמר בשארת.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">מצמצתי, כפי שאדם עשוי למצמץ למראה פאטה מורגנה, אבל מה שראיתי לא השתנה. "ואתה אומר שאוכל לעבור דרכו?" שאלתי.</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"תוכל. ובצעד אחד, תבקר בבגדד של עוד עשרים שנה. תוכל לחפש את עצמך המבוגר יותר ולשוחח עמו. לאחר מכן תוכל לחזור מבעד לשער השנים ולשוב להווה."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">כאשר שמעתי את מילותיו של בשארת, חשתי שאני מתנודד. "אתה עשית זאת?" שאלתי אותו. "אתה צעדת מבעד לו?"</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"כך עשיתי, וכך גם עשו רבים מלקוחותיי."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"קודם אמרת שאני האדם הראשון שתראה לו את זה."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"את השער הזה, כן. אבל במשך שנים רבות הייתה לי חנות בקהיר, ושם בניתי לראשונה את שער השנים. היו רבים שהראיתי להם את השער ההוא, ושהשתמשו בו."</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"מה הם למדו כששוחחו עם עצמם המבוגר יותר?"</span></span></p>

    <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"כל אדם לומד דבר אחר. אם תרצה, אוכל לספר לך את סיפורו של אדם אחד שכזה." בשארת סיפר לי אז סיפור, וברשות הוד מעלתך, אספר את הסיפור הזה כעת."</span></span></p>
  </div>

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 12.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

זוכי פרסים ספרותיים ימי הביניים מקורי נובלטה עיראק פנטזיה בגדד

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!