ספר דיגיטלי
מחיר מוצר
37.00 ₪
ביאפרה עדיף פצוע מזוהם חי מסטרילי מת
1
ביאפרה עדיף פצוע מזוהם חי מסטרילי מת
-
זה היה חודש ספטמבר, שנת 1968. משלחת רפואית הומניטרית יצאה מטעם משרד החוץ הישראלי ומגן דוד אדום, לתמוך בנפגעי המלחמה בביאפרה ולטפל בהם. המשלחת מנתה שלושה אנשי צוות. כירורג — ד״ר יורם לונדון, רופא בכיר בבית חולים העמק בעפולה; מרדימה — ד״ר הלנה מגדלן, רופאה בכירה במחלקת הרדמה בבית חולים רמב״ם בחיפה; ואנוכי, יחזקאל רובין, כאח חדר ניתוח.
הצלב האדום הבין-לאומי פנה בצינורות המקובלים למשרד החוץ של מדינת ישראל בבקשת עזרה הומניטרית דחופה, שתכלול בעיקר מומחים לטיפול בנפגעי טראומה ופצעי מלחמה. בתקופה זו נפוצו שמועות על מלחמה עקובה מדם הגובלת בהשמדת עם, עימות המתנהל בין ניגריה כמדינה ריבונית לבין מיעוט בדרום-מזרח ניגריה, שמרד בשלטון המקומי והכריז על עצמו כמדינה עצמאית בשמה החדש — ביאפרה. המלחמה שהשתוללה בעקבות זאת, בין 6 ביוני 1967 ל-15 בינואר 1970, התפרסמה בעולם בשם “מלחמת ביאפרה.״ אלה היו שנתיים וחצי של אירועים טרגיים, ובהם נפגעים רבים, בעיקר אזרחים, נשים, זקנים וטף חפים מפשע. מלחמה שבה ניסו בני שבט האיבו מחבל ביאפרה להשתחרר מעול השלטון הניגרי ולהקים מדינה חופשית שבירתה אנוגו.
ניגריה באותם הימים הייתה מדינה שסועה, ובין השבטים השונים בה שררו מתחים כלכליים, תרבותיים, אתניים ודתיים. אנשי שבט האיבו הרגישו עצמם כבעלי נתונים אינטלקטואליים גבוהים ביחס לשאר האוכלוסייה. רובם הגדול מילאו משרות בכירות במשרדי הממשל. המודרניזציה יצרה פערים בין אזוריה ועמיה השונים של ניגריה, שאת עצמאותה קיבלה בשנת 1960 מהבריטים. רבים מבני האיבו, רובם נוצרים, עזבו את מקומותיהם המסורתיים וחיפשו עבודה בצפון המדינה, שם התגוררו ביישובים נפרדים מחוץ לערים. שש שנים לאחר קבלת העצמאות התחוללה הפיכה שבה נהרגו מנהיגים צבאיים צפוניים. אנשי שבט האיבו הואשמו במעשה, והמונים זועמים, בעיקר משבט ההאוסה, הרגו מאות מהם. בהמשך אותה שנה התחוללה הפיכה נוספת, ובעקבותיה הותקפו יישוביהם של בני האיבו. היישובים נבזזו ונשרפו, ואלפים נטבחו. האירוע הטראומטי הזה הפך למניע העיקרי לפרישה מהממשל הפדרלי של ניגריה. בה בעת התרחשה השתלטות מוסלמית על צפון המדינה, שביטלה את עצמאות כל החבלים האוטונומיים והפכה אותם למסגרת פדרלית אחת. פעולה זו ליבתה ביתר שאת את התנגדות החבל הדרום-מזרחי. ב-30 במאי 1967 הכריז קולונל צ׳וקוואמקה אוז׳וקו על פרישה של המזרח מניגריה ועל הקמת הרפובליקה של ביאפרה. כעבור שישה ימים פרצה מלחמת האזרחים בין בני שבט האיבו לבין הממשל הפדרלי.
האזור הדרום-מזרחי עשיר במשאבי טבע וידוע כבעל מרבצים ענקיים של נפט. עובדה זו הפכה את הסכסוך לפוליטי ובעל אינטרס בין-לאומי. מדינות אפריקה מעטות הכירו בעצמאות ביאפרה — גבון, האיטי, חוף השנהב, טנזניה וזמביה — אך רק צרפת ודרום אפריקה סיפקו לה סיוע צבאי חשאי. לעומתן רוב מדינות אפריקה האחרות התנגדו בשתיקה לפרישה ממדינה קיימת. בריטניה וברית המועצות היו אלה שסיפקו ציוד צבאי והביעו תמיכה גלויה בממשלה הפדרלית.
מדינת ביאפרה הצעירה השכילה בראשית דרכה לבנות מנגנון שלטוני אזרחי וצבאי, בדגש על גיבוש חברתי של בני האיבו. חייליה הצליחו להדוף את ההתקפות הקרקעיות של ניגריה ואף להתקדם ולהשתלט על שטחים נוספים שבשליטת השלטון הפדרלי. הישג מרשים היה כיבוש העיר בנין בדרום, המרוחקת כמאתיים קילומטר מלאגוס הבירה.
כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה הפעילה ניגריה כוחות מיוחדים וכבשה את עיר הנמל פורט הרקורט, שם נמצאים מצבורי
הנפט הגדולים. היא הטילה סגר ימי ויבשתי של יבוא סחורות ונשק לביאפרה והפציצה אווירית את השדות החקלאיים שבתוך המדינה הצעירה, כדי להרעיב את האוכלוסייה המקומית, ולהכריח אותה להיכנע. פעולות אלו סגרו וכיתרו את המדינה מכל עבריה, ללא יכולת אספקה מבחוץ. המצב החדש הוביל לאסון הומניטרי, שהתבטא במספר המתים במלחמה מצד אחד, וברעב ובמחלות
מצד אחר. מניין המתים הוערך במיליון נפש בתוך זמן קצר. הביאפרים טענו כי ניגריה מנסה לנצח את המלחמה בדרכים לא אנושיות ואכזריות שנוגדות את כל האמנות הבין-לאומיות. לטענתם, הממשלה הפדרלית אסרה על משלוחי מזון של הצלב האדום
ושל ארגוני זכויות אדם בעולם, ואף הורתה לפגוע במטוסים שהביאו אותם. ביאפרה המשיכה לטעון כי הניגרים מבצעים באוכלוסייתה רצח עם. המלחמה קיבלה כיסוי תקשורתי נרחב רק אחרי שפורסמו ושודרו ברחבי העולם צילומי זוועה של ילדים רעבים, חלקם
שלדי עצמות ואחרים עם הבטן הנפוחה, על רקע גוויות מפוזרות לפני קברי אחים. הטבח באוכלוסייה שעליו דיווחה התקשורת
גרם לזעזוע עמוק בתודעה הציבורית. על אף הפרסום הרב, התמונות לא הצליחו לחולל איחוד בין-לאומי שיעצור את מרחץ הדמים. - שם: ביאפרה עדיף פצוע מזוהם חי מסטרילי מת
- מחבר: יחזקאל רובין
- שפה: Hebrew
- תחום: סיפורת
- תת תחום: סיפורת מקור
- מק״ט: 011360010
