תיכון לילה 1

עולמה של אלי שרידן מתפרק. היא שונאת את בית הספר, אחיה ברח מהבית, המשטרה עוצרת אותה בפעם השלישית ועכשיו ההורים שלה שולחים אותה לפנימייה. אלא שכשהיא מגיעה לפנימייה היוקרתית – אקדמיית קימריה – אלי מגלה להפתעתה שהיא מאושרת. היא מוצאת לה חברים חדשים, כמו סילבן הצרפתי המקסים וקרטר המתבודד החכם והזועף. אולם אקדמיית קימריה היא לא בית ספר רגיל. מדוע חלק מהתלמידים לומדים בכיתות הלילה המסתוריות ואילו סודות הם מסתירים?

תיכון לילה הוא הספר הראשון בטרילוגיה המשלבת מתח ורומנטיקה, עם גיבורה חזקה ומבריקה שמגלה שסכנה גדולה מאיימת עליה ועל חבריה.

סי ג’יי דוהרטי, לשעבר עיתונאית חוקרת וכתבת פלילים, כתבה את ספרה הראשון תיכון לילה במהלך קיץ אחד חמים בביתה שבדרום אנגליה. מאז תורגם הספר לשמונה-עשרה שפות.
שם: תיכון לילה 1
מחבר/ת: ג’יי דוהרטי סי
שפה: עברית
תחום: נוער בוגר
תת תחום: נוער בוגר
מק״ט: 011322953

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 88.00

						<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-4" class="chaptersplit"><span class="bold _idGenCharOverride-1">1</span></h2>
			<p class="firstspace">"מהר!"</p>
			<p class="text">"אתה מוכן להירגע? עוד שנייה זה נגמר."</p>
			<p class="text">אֶלי השתופפה בחושך והידקה את שיניה כשהתאמצה לכתוב את האות האחרונה. מארק כרע על ברכיו לצדה והחזיק בידו את הפנס. קולותיהם הדהדו במסדרון הריק, ועיגול האור של הפנס האיר את הכתובת ורטט כשמארק צחק.</p>
			<p class="text">קול טריקה פתאומי הקפיץ את שניהם.</p>
			<p class="text">מנורות הניאון מעליהם הבליחו ונדלקו, והציפו באור לבן את מסדרון בית הספר.</p>
			<p class="text">שני שוטרים עמדו בפתח.</p>
			<p class="text">אלי הורידה אט־אט את בקבוק התרסיס בלי להסיר את האצבע מהלחצן, וכך התארכה האות ו' במורד דלת חדרו של המנהל, עד רצפת הלינוליאום המלוכלכת.</p>
			<p class="text">"רוץ."</p>
			<p class="text">עוד לפני שהמילה בקעה מפיה כבר רצה אלי לאורך המסדרון הרחב, וסוליות הגומי של נעלי הספורט שלה צייצו בחלל הריק של בניין בית הספר. היא לא הסתכלה אחורה כדי לראות אם מארק רץ בעקבותיה. לא היה לה מושג איפה האחרים, אבל היא ידעה שאם הארי ייתפס שוב, אבא שלו יהרוג אותו.</p>
			<p class="text">במהירות פנתה שמאלה מעבר לפינה ומצאה את עצמה במסדרון חשוך. בקצה המסדרון הבחינה באורו הירקרק של שלט יציאת החירום.</p>
			<p class="text">גל של הקלה ושל כוח שטף אותה כשרצה לעבר החופש. היא תצליח לברוח. היא תצליח לחמוק מעונש.</p>
			<p class="text">במלוא התנופה נחבטה בדלת הכפולה ולחצה על מוט הפתיחה בדרך אל החירות הנכספת. אבל כלום.</p>
			<p class="text">שום דבר לא זז.</p>
			<p class="text">בתדהמה לחצה שוב על המוט, אבל הדלת היתה נעולה.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">איזה דבילים</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">, </span>חשבה בלבה, <span class="bold _idGenCharOverride-1">נועלים את דלתות החירום! אם לא הייתי מעורבת</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> בהשחתת רכוש, הייתי מדווחת על השערורייה הזאת לעיתון המקומי!</span></p>
			<p class="text">במהירות סקרה את המסדרון הרחב. היא ידעה שהשוטרים נמצאים אי־שם בינה לבין הכניסה הראשית, ועכשיו התברר שהפתח היחיד בצד הזה נעול. </p>
			<p class="text">אבל בטח יש עוד דרך לצאת מכאן.</p>
			<p class="text">היא עצרה את נשימתה והקשיבה. הקולות והצעדים הלכו והתקרבו אליה.</p>
			<p class="text">היא השעינה את כפות ידיה על ברכיה ושמטה את ראשה בין כתפיה. לא, לא יכול להיות שככה זה ייגמר. ההורים שלה יהרגו אותה. מעצר שלישי בשנה אחת? לא מספיק שהם הכריחו אותה ללכת לבית הספר הדפוק הזה? מי יודע לאן הם ישלחו אותה עכשיו.</p>
			<p class="text">היא רצה לעבר דלת אחרת וספרה בלבה את הצעדים.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">אחד, שניים, שלושה.</span></p>
			<p class="text">היא לחצה על הידית.</p>
			<p class="text">גם הדלת הזאת היתה נעולה.</p>
			<p class="text">היא מיהרה אל הדלת בקצה השני של המסדרון.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">אחד, שניים, שלושה </span>— <span class="bold _idGenCharOverride-1">ארבעה צעדים הפעם.</span></p>
			<p class="text">גם זאת היתה נעולה.</p>
			<p class="text">עכשיו רצה בכיוון ההפוך, לעבר השוטרים, ובדרך ניסתה לפתוח את דלתות הכיתות. </p>
			<p class="text">עוד כיתה נעולה. ועוד אחת.</p>
			<p class="text">אבל הדלת השלישית נפתחה: חדרון ציוד.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">כיתות ריקות נועלים וחדר ציוד</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> משאירים פתוח? מי מנהל את בית הספר הזה, חבורת מטומטמים</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">?</span></p>
			<p class="text">בזהירות השתחלה בין המדפים, שהיו גדושים בניירות, בדליים ובמכשירים חשמליים שלא הצליחה לזהות באפלולית. היא סגרה את הדלת מאחוריה וניסתה להירגע ולנשום לאט יותר.</p>
			<p class="text">חושך מוחלט. היא נפנפה את ידה מול פניה, ממש מול עיניה, אבל לא הצליחה לראות אותה. היא ידעה שהיד שלה שם, היא הרגישה אותה; אבל העובדה שלא יכלה לראות אותה ערערה את ביטחונה. היא הושיטה את היד כדי להישען על משהו, ונרתעה בבהלה כשערמת ניירות התחילה להחליק וליפול עליה. היא התאמצה לייצב את הערמה, אף על פי שלא היתה מסוגלת לראות אותה.</p>
			<p class="text">מעבר לדלת שמעה קולות חלושים, רחוקים. עוד כמה דקות הם ייעלמו. רק עוד כמה דקות.</p>
			<p class="text">חם. מחניק.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">תירגעי.</span></p>
			<p class="text">היא ספרה את נשימותיה הכבדות... <span class="bold _idGenCharOverride-1">שתים</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">־עשרה, שלוש־עשרה, ארבע־עשרה...</span></p>
			<p class="text">אבל לא, היא לא הצליחה לעצור את הבהלה. היא הרגישה כאילו קברו אותה בתוך בטון. היא לא הצליחה לנשום. הלב שלה דפק, והפחד הציף אותה וצרב לה בגרון.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">בבקשה תירגעי, אֶלי,</span> התחננה אל עצמה. <span class="bold _idGenCharOverride-1">רק עוד חמש דקות והכול יהיה בסדר. הבנים לא</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> ילשינו עלייך.</span></p>
			<p class="text">אבל זה לא פעל. היא נתקפה סחרחורת. מחנק.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">אני חייבת לצאת מכאן!</span></p>
			<p class="text">זיעה זלגה על פניה, הרצפה התנדנדה מתחת לרגליה, והיא הושיטה יד לפתוח את הדלת.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">אבל </span><span class="bold _idGenCharOverride-1">איפה הידית? לא... לא יכול להיות!</span></p>
			<p class="text">מבפנים היתה הדלת חלקה לגמרי.</p>
			<p class="text">אלי מיששה בבהלה את הדלת האטומה ואת הקיר שמסביב לה. כלום. לא היתה שום דרך לפתוח את הדלת מבפנים.</p>
			<p class="text">היא דחפה את הדלת, שרטה אותה בקצוות, אבל הדלת לא נפתחה בשום אופן. אלי התנשפה מהר יותר ויותר.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">איזה חושך.</span></p>
			<p class="text">היא אגרפה את ידיה וחבטה בדלת החלקה, העקשנית.</p>
			<p class="text">"הצילו! אני לא יכולה לנשום. תפתחו את הדלת!"</p>
			<p class="text">שום תגובה.</p>
			<p class="text">"תעזרו לי! בבקשה!"</p>
			<p class="text">צליל התחנונים שבקולה עורר בה סלידה. עכשיו התייפחה, הניחה את לֶחיָיה על הדלת, ניסתה לשאוף אוויר והמשיכה לחבוט.</p>
			<p class="text">"בבקשה."</p>
			<p class="text">לפתע נפתחה הדלת, ואֶלי נפלה קדימה, חסרת אונים, ישר לזרועותיו של השוטר.</p>
			<p class="text">הוא הדף אותה בזרוע מתוחה, האיר בפנס לתוך עיניה, הסתכל בשיער הפרוע ובלחיים המרוחות בדמעות וחייך מעל ראשה אל השוטר השני.</p>
			<p class="text">ואז ראתה את מארק. הוא עמד בראש מורכן. הכובע שלו נעלם. השוטר השני אחז בזרועו בחוזקה והחזיר חיוך לשוטר שהחזיק בה.</p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 70.40 ₪ מחיר רגיל 79.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 65.99 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 32.00 ₪ מחיר רגיל 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

נוער בוגר פנטזיה צעירה פנימייה תיכון

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!