כביסה לבנה

בבית של אודליה ונרי הכביסה הלבנה מתוחה על החבל, הערוגות בגינה מוריקות בין קרני השמש, אבל דומה שהשדים ששבו עם נרי מהמילואים לפני שנים שבו להלך בבית, משעה שמגיעה ידיעה על בנם.
כביסה לבנה הוא צלילה עמוקה אל צפונות הלב במשפחה אידאלית לכאורה.
במרכז הסיפור עומדת דמותה של אודליה, האם והרעייה. היא מנסה לנתב את דרכה - בין שפיות לשיגעון, ביו הורות לזוגיות, בין פרנסה ליצירה, בין שתיקות ארוכות לדיבורים חטופים.
ברומן פיוטי יפהפה זה ג’ודי טל קופלמן משמיעה את קולם של השבים שלא חוזרים, את קולן של אלה הנלחמות על הבית.
”זהו סיפורו של אדם הכבול במדיו, המצליח להיחלץ ממצוקתו ולשוב לבסוף אל חייו הקודמים ואל משפחתו. חידושו הגדול של רומן אמיץ, עדין ומעורר השתאות זה, טמון בתקווה הנשזרת בין דפיו – בוודאות זהירה, בהתמדה ובעיקר באמינות.”
חיים באר
שם: כביסה לבנה
מחבר/ת: ג’ודי טל קופלמן
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת מקור
הוצאה לאור: אפרסמון ספרים בע”מ
מק״ט: 013950076

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 89.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<p id="_idParaDest-1" class="perek">א</p>
			<p class="body-para">דוקטור מנור מתקשר אליי על הבוקר. זה מוזר. מזמן הוא לא התקשר. אולי שנתיים? יותר?</p>
			<p class="body-indent-5">הוא מצלצל בלי לשאול קודם אם אפשר לדבר, כמו שאנשים עושים. </p>
			<p class="body-indent-5">"להתקשר בלי לכתוב קודם בווטסאפ<span class="no-break"> —</span> זה כמו להיכנס בלי לדפוק בדלת." הוא מנסה להקליל, כדרכו. "או שבעצם... שכחתי. אצלכם במושב נכנסים ככה. דוּך, ישר, בלי לשאול." הציניות הזו שלו. צוחקים על מה שמותר לצחוק. ועל מה שלא<span class="no-break"> —</span> לא.</p>
			<p class="body-para-line">אחרי השחרור של נרי הוא היה מתקשר אליי מדי פעם לשיחה קצרצרה, לשמוע גם ממני שנרי בטוב יחסית, שהוא באמת לוקח את התרופות באופן סדיר. שהילדים ואני בסדר. שממשיכים בחיים.</p>
			<p class="body-indent-5">הוא במילואים און אנד אוף, מאז שבעה באוקטובר. כן. הוא יודע שנרי מטפס על הקירות, מת שיקראו לו. מה לעשות. למבצעים מיוחדים לוקחים את הצעירים, כמו יובלי. לא, לא יצא לו לראות את נרי בשבועות האחרונים, שניהם כל כך עסוקים, אבל הם מתכתבים מדי פעם בווטסאפ.</p>
			<p class="body-indent-5">דווקא נרי בדיוק יצא לבסיס לאיזו עזרה קטנה, הוא עוד לא "פג תוקף", אני מספרת לדוקטור. "שומרים אותם במרתף, למרות הכול," אני אומרת לו. "כמו יין טוב." </p>
			<div id="page10" role="doc-pagebreak" aria-label="10" epub:type="pagebreak" />
			<p class="body-indent-5">הוא צוחק. "ואיזה יופי לשמוע שנרי לומד באוניברסיטה. וזה כל כך ברור שהוא מצטיין." הוא מקבל ממנו מדי פעם איזו תודה קטנה כמו: "איזה כיף דוקטור". ו"הכל בזכותך".</p>
			<p class="body-indent-5">"וטוב שהוא לומד משהו בשביל הנשמה, סוף כל סוף."</p>
			<p class="body-indent-5">"אבל על איזה מבצעים מיוחדים אתה מדבר, דוקטור?" אני רוטנת. הדאגה עולה שוב מהבטן, כמו צרבת. "יובלי עושה בדיוק את מה שכולם עושים. אין להם כבר את מי לשלוח לגיהינום המעשן הזה. לוקחים את כל מי שעוד מסוגל לירות ברובה."</p>
			<p class="body-indent-5">"את על הקצה, הא?" </p>
			<p class="body-indent-5">דוקטור מנור מכיר אותי יותר מכפי שאני מכירה את עצמי. </p>
			<p class="body-indent-5">אנחנו שותקים משני עברי הקו איזה זמן, כמו בימים אחרים.</p>
			<p class="body-indent-5">הוא פגש את יובלי בגדר אתמול, הוא מספר. הם יצאו רגע להתרעננות קצרה ונכנסו חזרה. הוא מוסר לנו חיבוק. "הכול בסדר. הילד בסדר. הנייד שלו תקול, אז הוא לא התקשר."</p>
			<p class="body-indent-5">"די דוקטור. הוא יכול להתקשר מטלפון אחר הרי, נו," אני אומרת. וכבר הן באות, המחשבות העכורות. </p>
			<p class="body-indent-5">"ואיך את, אודליה?" הדוקטור שואל.</p>
			<p class="body-indent-5">אני מספרת לו שאני שוב מתעוררת הרבה באמצע הלילה ולא מצליחה להירדם. </p>
			<p class="body-indent-5">"טוב, את יודעת שאני לא מאמין ב'טלפתיה' ולא ב'תחושות בטן'," הוא אומר. נכון. היו אז כמה פעמים שהגעתי לבית החולים, למיטה של נרי באמצע הלילה<span class="no-break"> —</span> ובסוף לא היה כלום. איך הוא היה נוזף בי. אני זוכרת. שאפסיק לדאוג כל הזמן. שאחזור הביתה אל הילדים. ששום דבר לא יקרה לנרי, שהוא בידיים טובות. "תהיי רגועה<span class="no-break"> —</span> אז יהיה בסדר," ככה הוא תמיד אמר, את אותו המשפט, כאילו שיש לי ביד איזה מטה של קסמים. </p>
			<div id="page11" role="doc-pagebreak" aria-label="11" epub:type="pagebreak" />
			<p class="body-para-line">הוא אומר שחשב לקפוץ אליי בדרך לבית החולים, שואל אם אני עכשיו בבית ואיך הים הבוקר, יפה לשחייה? הוא יוצא מתל אביב עוד מעט. ייקח לו שעה ורבע להגיע עד אלינו, ככה הווייז אומר. </p>
			<p class="body-indent-5">"עזוב אותי מהמשחקים האלה, דוקטור. ממתי אתה עוצר אצלנו לשחות בים? הנה, אני יושבת. נו, מה קרה ליובלי?" והמצח שלי מתחמם.</p>
			<p class="body-indent-5">"את חייבת להרגיע, אודליה." הוא מדבר בקול הנמוך, השקט שלו. "אז תכיני את העוגת משמשים הזו שלך, טוב? יאללה, פנקי את הדוקטור קצת. מה יש? עכשיו זו העונה, לא? יש לך שעה ורבע, זה בדיוק זמן טוב בשביל להכין לנו עוגת משמש עם הקפה."</p>
			<div id="page12" role="doc-pagebreak" aria-label="12" epub:type="pagebreak" />
		</div>
	
			

ספר מודפס

מחיר מוצר 80.10 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 48.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות