העולם התחתון 5 אנטון

ספרים נוספים:

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

העולם התחתון 5 אנטון

סופי לארק

אני יודע מה הסוד שלה...
בפעם הראשונה שראיתי אותה, היא שרה במועדון לילה קטן ומפוקפק.
הבוס שלי דרש שאחטוף אותה ואביא אותה לפריז.
לברטווה יש תוכניות בשבילה.
אבל ככל שאני נמצא יותר עם ויולט, גוברת בי ההבנה שאני רוצה אותה לעצמי.
בשעות הלילה, אני רוצה להוציא אותה מהמיטה שלה ולהכניס אותה לעולם שלי.
לעזור לה לגלות מי היא ויולט האמיתית.

אנטון הוא רומן מאפיה אפל, והספר החמישי בסדרת העולם התחתון.
הספר עומד בפני עצמו ומלא בתככים, אהבה אסורה, סכנות וסצנות לוהטות.

סופי לארק, הידועה בסיפוריה הממכרים, כתבה ספרים רבים שכבשו את לב הקהל הישראלי – סדרת דם אכזרי, קינגמייקרס, אנסטסיה, ודואט קדושים וחוטאים – חוזרת ובענק עם סדרת ספרים חדשה שלא תשאיר אתכם אדישים.
שם: העולם התחתון 5 אנטון
מחבר/ת: סופי לארק
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: אירוטי/אופל
מק״ט: 600011055

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 37.00

💞 1 רומנטי
😴 1 כיפי לפני שינה

קרא פרק ראשון

					
		<div id="_idContainer036" class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h1 id="_idParaDest-1" class="kot-perek">פרק 1</h1>
			<p class="itur-perek"></p>
			<p class="tzitut">אני שונאת אנשים נמוכים ו...</p>
			<p class="tzitut">אני שונאת אנשים גבוהים ו...</p>
			<p class="tzitut">היום אני שונאת את כל האנשים.</p>
			<p class="tzitut">כי יש לי יום רע, יש לי יום רע. סורו מדרכי, כי יש לי יום רע.</p>
			<p class="tzitut-makor">— בלו פלאנל</p>
			<p class="kot-shem">ויולט </p>
			<p class="text-no-hazacha">ישבתי על כיסא הבר בתחנת הרכבת ברחוב בונד, פרטתי על הגיטרה הישנה שלי ושרתי את אחד השירים שביצעתי לא מעט — <span class="bold">היי יה</span>.</p>
			<p class="text">בזמן ששרתי, הבטתי בזרם האנשים שחלפו על פניי. מספרם פחת וגדל מדי שלוש דקות, בכל פעם שהרכבת פלטה אל הרציף עוד קבוצת נוסעים.</p>
			<p class="text">שמעתי את הפעמון המזהיר מפני סגירת הדלתות, את צליל האוויר הנדחס בקרונות, ואז את קולות הרכבת שהאיצה על המסילה. אבל לא ראיתי את המדרגות שהובילו אל המסילה עצמה.</p>
			<p class="text">החורף הקר והגשום התארך השנה, והתחנה הייתה לחה והדיפה ריח של צמר רטוב ושלג מלוכלך. אומנם מתחת לאדמה היה חם יותר מאשר מעליה, אבל האצבעות שלי עדיין היו נוקשות, על אף שהייתי מאוד קרובה לסיום ההופעה.</p>
			<p class="text">ניגנתי פה באופן קבוע בימי שלישי וחמישי, מהשעה אחת ועד שלוש בדיוק. </p>
			<p class="text">אנשים נטו לחשוב שזמרי הרחוב הם מעין קבצנים מוזיקליים, אבל האמת היא שהייתי צריכה לעבור מבחני במה מפרכים כדי להרוויח את מקומי ברחוב בונד. ואם הייתי מפספסת איזו משמרת, הייתי מפסידה את המקום שלי לאחד מאלפי המוזיקאים האחרים שהתחרו על קבלת טיפים מהנוסעים.</p>
			<p class="text">היו ימים שבהם הכסף היה די טוב. בתקופת חג המולד הרווחתי כאלפיים פאונד במשמרת. אבל בינואר, כשדיכאון החורף הופיע, היה לי מזל אם הרווחתי חמישים פאונד ביום.</p>
			<p class="text">שכר הדירה בלונדון לא היה זול, גם לא בשכונה הנוראית שבה התגוררתי. וידעתי שאם אאחר אפילו ביום אחד בתשלום, אהיה בצרות עם בעל הבית שלי. </p>
			<p class="text">מר בֶּרגוֹלי חיבב אותי, אבל במקרה של איחור בתשלום, הוא היה תופס אותי באוזן וזורק אותי מהדירה, בדיוק כמו שנהג עם כל אחד אחר.</p>
			<p class="text">רוב האנשים הביטו קדימה כשחלפו על פניי, אבל היו מעטים שעברו וחייכו אליי, או אפילו עצרו לרגע או שניים והקשיבו. ידעתי שיש לי קול מושך — נמוך וחושני — אבל הוא יכול היה להיות גם חזק וצלול כשרציתי.</p>
			<p class="text">הגיטרה שלי הייתה חברה ותיקה — <span class="natuy">מרטין</span> חבוטה שנבנתה שלושים שנה לפני שנולדתי בכלל, והאמנתי בכל ליבי, שבאלפי השעות שניגנתי עליה העץ נשחק, השריגים קיבלו את צורת האצבעות שלי, ושגלי הקול חצבו בהדרגה את תיבת התהודה, כך שהמוזיקה שלי זרמה ממני פנימה והחוצה, בסוג של הרמוניה ששום כלי נגינה חדש ויקר לא היה יכול להחליף לעולם. </p>
			<p class="text">תמיד הרגשתי שהגיטרה היא כמו הַרְחָבה של הגוף שלי — נטולת משקל כשאני מחזיקה אותה. אבל עם כל אהבתי ומה שהרגשתי אליה, ידעתי שהגיטרה שלי לא תזכה באף תחרות יופי. הציפוי נשחק, במקומות אחדים בחלק הקדמי היא איבדה את הצבע שלה, עד שהיה קשה להחליט אם היא הייתה במקור שחורה או חומה. מגן השריטות נעלם והיא חטפה מכה במפתחות הכיוון. </p>
			<p class="text">לפני כמה שנים הוספתי לקסם הססגוני של הגיטרה כשציירתי ציפור שיר קטנה על הגב, באחד האזורים שבו הגימור השתפשף והעץ נחשף.</p>
			<p class="text">למרות זאת, אהבתי את הגיטרה ואף פעם לא חשבתי לקנות אחרת, גם אם היה לי מספיק כסף.</p>
			<p class="text">במעלה המדרגות הופיעה ילדה קטנה, לבושה במעיל צמר כחול מכופתר עד לצווארה ובכובע ברט אדום, שמתחתיו השתלשלו שתי צמות ארוכות. היא החזיקה חזק בידה של אימה, אבל ברגע שראתה אותי, נעמדה מולי והביטה בי בעיניה הגדולות והכהות.</p>
			<p class="text">בדיוק סיימתי לנגן את השיר, והילדה הקטנה שאלה, "את מכירה את השיר <span class="bold">פאיירוורקס</span>?"</p>
			<p class="text">"כן, ברור," אמרתי וחייכתי אליה.</p>
			<p class="text">פרטתי על כמה אקורדים בניסיון למצוא את הסולם הנכון, ואז התחלתי לשיר.</p>
			<p class="english-revach" dir="ltr">Do you ever feel like a plastic bag</p>
			<p class="english" dir="ltr">Drifting through the wind</p>
			<p class="english" dir="ltr">Wanting to start again?</p>
			<p class="muzach-revach"><span class="natuy">האם הרגשת פעם כמו שקית </span><span class="natuy">פלסטיק</span></p>
			<p class="text"><span class="natuy">מתעופפת ברוח</span></p>
			<p class="text"><span class="natuy">רוצה להתחיל הכול מהתחלה</span>?</p>
			<p class="text-no-hazacha">הילדה הקטנה עמדה מרותקת לאורך כל השיר. אבל האם נעה במקומה בחוסר סבלנות לאורך כל השיר, היא הייתה להוטה להמשיך אל הרכבת, אבל ראיתי ניצוצות לכך שהיא מרוצה שהנגינה גורמת אושר רב לבתה.</p>
			<p class="text">מייד כשסיימתי לשיר, הילדה הקטנה אמרה, "תודה!" ואימא שלה זרקה שטר של חמישה פאונד לתוך כיסוי הגיטרה שעמד פתוח למרגלותיי. עד כה, היה יום די טוב — בתוך הכיסוי ריחפו שישה שטרות מעל מטבעות מפוזרים.</p>
			<p class="text">התחלתי לנגן את אחד מהשירים המקוריים שלי. זה היה שיר שכתבתי לפני כחודש בשעת לילה מאוחרת, על גג ביתי, הייתי עטופה בבגדים חמים מפני הקור, כדי לא להפריע לשותפה שלי לישון.</p>
			<p class="muzach-revach"><span class="natuy">אם היית נוצה, הייתי </span><span class="natuy">ציפור.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">אם היית מנורה, הייתי האור.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">אם היית תא דם, </span><span class="natuy">הייתי הלב שלך.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">מסתובבת במעגלים בחדרים החשוכים שלך.</span></p>
			<p class="muzach-revach"><span class="natuy">אם הייתי</span><span class="natuy"> הד, היית הצליל.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">אם הייתי רועה, היית חליל.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">אם הייתי</span><span class="natuy"> סוד, היית המפתח.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">נכנס עמוק ואותי פותח.</span></p>
			<p class="muzach-revach"><span class="natuy">אם היית </span><span class="natuy">הון, הייתי הבנק.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">אם היית דג, הייתי האגם.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">אם היית </span><span class="natuy">אש, הייתי הפחם.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">שמתלקח באור המעומעם.</span></p>
			<p class="muzach-revach"><span class="natuy">אם הייתי עוגן, היית</span><span class="natuy"> הסירה.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">אם הייתי טירה, היית החומה.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">אם הייתי אצן, היית</span><span class="natuy"> הכביש.</span></p>
			<p class="muzach"><span class="natuy">הדרך שמובילה אותי הביתה.</span></p>
			<p class="text-no-hazacha">לא כתבתי את השיר על מישהו מסוים. זה היה יותר כמו רעיון — איך הייתי רוצה להרגיש כלפי מישהו באחד הימים. להיות קשורה אליו, שזורה בו, שלמה בזכותו.</p>
			<p class="text">במציאות, עברו חודשים מאז שיצאתי עם מישהו שהיה שווה שאכתוב עליו ולו חמשיר.</p>
			<p class="text">כשהגעתי לאמצע השיר, ראיתי גבר פוסע לעברי עם מטבע בידו. הוא נראה כבן עשרים, רזה, עם שיער חום פרוע ופנים חיוורות ולא מגולחות. הוא רכן מעל כיסוי הגיטרה, הרבה מעבר למה שהיה נחוץ, כדי להטיל את המטבע שלו.</p>
			<p class="text">בתנועה אחת מהירה, הוא חפן את כל השטרות ופתח בריצה מהירה לעבר התחנה.</p>
			<p class="text">"גנב, תחזור הנה!" צעקתי בקול חזק.</p>
			<p class="text">זינקתי מהכיסא שלי, השענתי בזהירות את הגיטרה על הקיר, והתחלתי לרדוף אחריו.</p>
			<p class="text">המנוול היה מהיר ממש. הוא כבר הספיק לחצות את התחנה ולרוץ לעבר המדרגות שהובילו אותו לקומת הרחוב. הוא דחף את האנשים ולא הפריע לו שהפיל כמה מהם תוך כדי מנוסה.</p>
			<p class="text">לא טרחתי להמשיך לצעוק — שמרתי את כוחותיי כדי לרדוף אחריו. הוא היה מהיר, אבל אני הייתי גבוהה וארוכת רגליים. רדפתי אחריו במעלה המדרגות, דילגתי עליהן שתיים־שתיים. </p>
			<p class="text">הוא הגיע עד לקומת הרחוב והתנגש באיש עסקים שהגיע מהכיוון הנגדי.</p>
			<p class="text">"תעצור אותו!" צעקתי לעברו, כבר הייתי ממש קרובה לקצה המדרגות. "הוא גנב את הכסף שלי!"</p>
			<p class="text">אבל איש העסקים זז הצידה והרים את ידיו באוויר. הוא לא רצה להיות מעורב.</p>
			<p class="text">הגנב המשיך לרוץ במורד הרחוב. נראה שהוא התחיל להתעייף. ליבי הלם במהירות, אבל הייתי מוצפת בזעם ובאדרנלין ולא האטתי את צעדיי. להפך, רק הגברתי את המהירות, וממש לפני שהגנב הגיע לפינה, נעלי הספורט הזולות שלו החליקו על השלג הבוצי והוא נפל.</p>
			<p class="text">אני, שנעלתי נעליים צבאיות, עברתי במהירות את המטרים שהפרידו בינינו, קפצתי על גבו והנחתי את הברך שלי בין השכמות שלו. שלפתי את השטרות המקומטים מידו ואמרתי לו, "עבדתי קשה בשביל הכסף הזה, חתיכת חרא."</p>
			<p class="text">"תרדי ממני!" צעק הגנב.</p>
			<p class="text">"אני יורדת, חתיכת אידיוט," אמרתי והזזתי את הברך שלי.</p>
			<p class="text">הוא נעמד וניגב את השלג והבוץ מברכיו.</p>
			<p class="text">"כלבה," הוא סינן לעברי, תחב את ידיו לכיסים והחל לצעוד לכיוון הנגדי.</p>
			<p class="text">"איך בסוף אני יצאתי הכלבה?" התרגזתי עליו.</p>
			<p class="text">עמדתי שם והתנשפתי בכבדות, הייתי מרוצה שהצלחתי להחזיר לעצמי את הכסף, אבל הצטערתי שלא היה לי יותר ממנו.</p>
			<p class="text">תחבתי את השטרות לתוך הכיס, הסתובבתי וחזרתי לתחנה התת־קרקעית. עכשיו, שהדופק שלי נרגע מעט, הבנתי איזו טיפשה הייתי שרדפתי אחרי אדם זר. אם אחי היה יודע, הוא היה כועס עליי. הוא היה בלש משטרה, או לפחות היה פעם.</p>
			<p class="text">"מה אם היה לו סכין?" זה מה שביירון היה אומר לי. "או מה היה קורה אם הייתה פוגעת בך מכונית תוך כדי המרדף?"</p>
			<p class="text">הוא היה אומר לי שזה אידיוטי לסכן את עצמי בשביל שלושים וחמישה פאונדים.</p>
			<p class="text">וזה היה נכון. אבל כרגע הייתי זקוקה לכל סנט.</p>
			<p class="text">דילגתי במדרגות בדרכי חזרה לכיסא שלי. קיוויתי שלא אסתבך בגלל שנטשתי את המקום שלי לפני סיום המשמרת. לא שמישהו בדק אותי, אבל כן היו מצלמות במעגל סגור, שהוצבו בכל רחבי התחנה.</p>
			<p class="text">כשחזרתי לפינה הקטנה שלי, נעצרתי במקומי ולטשתי עיניים כמו טיפשה בכיסא הגבוה ובקיר הריק שמאחוריו.</p>
			<p class="text">לרגע לא הצלחתי להבין מה אני רואה, כי לא יכולתי לשאת את המחשבה הנוראית.</p>
			<p class="text">הגיטרה שלי נעלמה.</p>
			<p class="text">מישהו לקח אותה בזמן שרדפתי אחרי הגנב.</p>
			<p class="text">הבטן שלי התכווצה לכדור קטן. פי התייבש ועיניי התמלאו בדמעות חמות שמעולם לא הרשיתי לעצמי להזיל.</p>
			<p class="text">הגיטרה הזאת הייתה ברשותי כל חיי. היא הייתה הדבר החשוב ביותר בעולם בשבילי.</p>
			<p class="text">והשארתי אותה בתחנת רכבת תחתית בלונדון, ללא השגחה.</p>
			<p class="text">אלוהים, אני באמת טיפשה.</p>
			<p class="text">עכשיו כבר לא אוכל לסיים את המשמרת שלי. באצבעות מאובנות, הרמתי את כיסוי הגיטרה וחזרתי ברכבת הביתה.</p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 97.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 26.00 ₪ מחיר רגיל 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

רוסים שוברי לבבות אירוטיקה עכשווית רומנטיקה אסורה רומנטיקה אפלה רומנטיקה עכשווית חטיפה מיריבים לאוהבים רומנטיקה במאפיה

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!