סיפור מעולם פאוורלס 2 פירפול - נובלה

לורן רוברטס

אהבה גדולה מדי הורגת.

היא חזרה.
כף רגלה של מארה לא הייתה אמורה לדרוך שוב באילייה. אך כשהמלך קיט אזר מקבל החלטה שמשנה את גורל הממלכה כולה, הסקרנות שלה מתעוררת – ומוות עצמה נחושה לגלות אם ליבו של המלך ימשיך לפעום… או ייעצר לעד.

כשהיא מבלה במחיצתו של קיט ומשקיפה על חיי הארמון, מארה נזכרת שיש בחיים הרבה יותר מצילו של המוות: יש בהם תשוקה. יש בהם כאב. יש בהם אהבה. אבל אפילו הכוונות הטהורות ביותר עלולות להצית מרד, נקמה וצמא לכוח – והגורל כבר אורב לכולם, בין אם נגזר עליהם לחיות, למלוך, לאהוב… או למות.
שם: סיפור מעולם פאוורלס 2 פירפול - נובלה
מחבר/ת: לורן רוברטס
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 600010891

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 37.00

קרא פרק ראשון

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h1 id="_idParaDest-1" class="kot-mispar">פרולוג: <span class="kot-perek _idGenCharOverride-2">מארה</span></h1>
			<p class="text-no-hazacha">המתים נאבקים כאילו עוד נותרה להם סיבה לחיות.</p>
			<p class="text">הגוף הזה היה כבד במיוחד כשהוא חרחר לרגלי <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span>. אבל לא באופן שבו גרירת גופה נוטה להתיש אדם. אתם מבינים, ל<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> היה כל מה שהיא הייתה צריכה כדי לחרוץ את דינם של המתים. כשהיא זימנה כוח, הוא ענה לקריאתה. כשהיא הייתה צריכה להיות מפתה, היא התעטפה ביופי כבשריון. וכשה<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> הייתה צריכה להצדיק את המוניטין האכזר שלה, זה בדיוק מה שהיא עשתה.</p>
			<p class="text">לא, משקל נשמתו של האיש הזה הוא זה שהאט את צעדיה. אפלה הסתחררה מסביב לליבו הדומם, כיסתה את עורו הקר בחטאי העבר. היא הייתה חלקלקה כשמן תחת מגעה של ה<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span>. כשהיא נוגעת בו באצבעות ספורות ככל האפשר (ה<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> לא אוהבת ללכלך את ידיה), היא גוררת את האיש המתחנן מקרסולו לאורך הביצה העכורה. בעולם החיים הוא אומנם מת, אבל פה, המוות הוא חסד שיש להרוויח.</p>
			<p class="text">היא לא מביטה לאחור. היא כבר מכירה את חובותיה היטב<span class="No-break"> —</span> גם היא מקוללת בדיוק כמו הנשמות שהיא לוקחת.</p>
			<p class="text">ערפל כבד משתרך על פני הקרקע הנרקבת. הוא חונק את האיש שהיא גוררת ומציף את הדרך שלה. היא מפלסת את דרכה בעשן המאיים, עוצרת מתחת לעץ מרקיב כדי לשאוף אוויר. לשמחתה, ים הערפילים מעמעם את הצחנה של נשמתו המוכתמת של האיש ומטביע אותה. <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> מרימה מבט אל הענפים העירומים שמנסים לגרור את עצמם מעלה, אל השמיים האפורים תמידית. עצים מעוותים צומחים מתוך האדמה הבוצית כמו אצבעות גרומות, מצביעים על החיים שמעבר לבית הקברות המהולל הזה.</p>
			<p class="text"><span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> עושה את דרכה בין העצים החיוורים, רגועה לגמרי לנוכח האווירה המצמררת במקום בו נולדה, כשהנשמה עוד משתוללת באחיזתה. טחב נתלה מכל ענף ומלטף את מצחה של <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> כמו הינומה מבעיתה. כמו כלה שברחה מיום חתונתה.</p>
			<p class="text">ממלכת המתים מקבלת אליה בברכה את ילדיה.</p>
			<p class="text"><span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> גוררת את הנשמה מבעד לסבך עצים גרומים וצוחקת כשהיא מוצאת את דרכה מבעד למסך הטחב. העצים אוהבים לרכל. או, ליתר דיוק, הנשמות שטמונות בתוכם אוהבות לרכל. מי שמכיר את <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> באופן אישי תמיד יזהה אותה בקולו של אדם אחר.</p>
			<p class="text">עצמות מתפצחות מתחת לכפות רגליה. קרסול הנשמה נחבל באחיזת אצבעותיה העדינות של האישה המפתה, והוא צורח כשעצם ירך קטועה חותכת את עורו מכוסה הבוץ. דם מטפטף מזרועו ונמרח על האדמה הנרקבת. הארץ מלקקת בשקיקה את החיים שהיא זוכה לטעום רק לעיתים נדירות. האיש צועק כשהקרקע מתחתיו מתחילה לנשום כמו היצור מזיל הריר שהיא.</p>
			<p class="text">"עדיין לא." <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> גוערת חרישית ברעבונה של האדמה. היא שולפת חרב ארוכה ומושחרת בידה הפנויה ובחודה מוכתם הנשמות מסיטה הצידה את העצמות שחוסמות את דרכה (<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> גם לא אוהבת ללכלך את מגפיה).</p>
			<p class="text">למראה הלהב, שעכשיו נוטף עשן שחור, האיש צורח שוב. "בבקשה! בבקשה, שחררי אותי! אני<span class="No-break"> —</span>"</p>
			<p class="text">"אין שום סיבה לצעוק." קולה של <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> נעים<span class="No-break"> —</span> יש אנשים שאולי אפילו היו מתארים אותו ככן. בפעם הראשונה מאז שהיא גנבה אותו מהחיים, היא מסתובבת ומביטה בנשמה שהיא גוררת. הוא כל כך נשכח עד שזה מרתק, היא חושבת כשעיני הענבר שלה משוטטות על פני שערו החום חסר הברק ותווי פניו מוכתמי הבוץ. אבל פניו מכוסות במעטה של פחד, ומשעמם ככל שזה יהיה, זה לפחות מוכר לה. "אף אחד לא יכול לשמוע אותך," היא מסיימת בפשטות.</p>
			<p class="text">האיש ממצמץ אליה באימה. "א־אבל... את יכולה לשמוע אותי...?"</p>
			<p class="text"><span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> מרשה לעצמה לרחם על הנשמה הזאת לרגע. "אני לא מי שהיית רוצה שתיענה לתפילותיך."</p>
			<p class="text">חוד החרב השחורה שלה נתלה מכף ידה ונגרר על האדמה היבשה, מתיז אחריו ניצוצות. האיש ממלמל משהו לא ברור והיא מגיבה, "אל תיבהל מהעצמות. אני פיזרתי אותן שם, בשביל האפקט הדרמטי."</p>
			<p class="text">"מ־מה?" הוא משתנק.</p>
			<p class="text">"לבני אנוש יש ציפיות גבוהות מהמוות. לא משנה כמה הם מפחדים ממנו, הם בכל זאת מבלים חלק נכבד מחייהם בתהייה כמה נורא הוא יהיה." ה<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> מלקקת את שפתיה ומדברת כפי שהיא בדרך כלל מדברת<span class="No-break"> —</span> בכנות. ל<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> אין זמן לגינונים. "לא רציתי לאכזב."</p>
			<p class="text">לשמחתה, האיש מפסיק להיאבק בה. "אז, העצמות... לא אמיתיות?"</p>
			<p class="text">"איזו שאלה מטופשת." הינה היא, הבוטות המקסימה של ה<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span>. "במיוחד מאחר שאתה כבר יודע את התשובה."</p>
			<p class="text">שיתוף הפעולה של הנשמה לא נמשך הרבה זמן.</p>
			<p class="text"><span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> נאנחת ושומטת את הקרסול שלו. עצים חיוורים מתנשאים מעליהם והנשמה ממצמצת אל ענפיהם מכוסי הטחב מנקודה שנשחקה באדמה הנרקבת. <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> שולפת מטפחת מתוך גלימתה כדי למחות מידיה את הטינופת שהנשמה החוטאת השאירה עליה. "אתה חופשי ללכת."</p>
			<p class="text">האיש מתיישב בפתאומיות. בוץ מטפטף במורד סנטרו והוא מדבר כלא מאמין. "ב־באמת?"</p>
			<p class="text">"ובכן, אתה יכול גם להישאר לשכב שם, אם אתה רוצה." <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> מושכת בכתף אחת. דווקא זה מה שגורם לאיש להירתע מתחתיה. זו מחווה קלת דעת במיוחד, כאילו היא עטתה על עצמה את עורה של בת אנוש, והוא לא בדיוק מתאים לה. "אתה חופשי לעשות כל מה שתרצה," היא אומרת בפשטות.</p>
			<p class="text">"אבל... מה אני אמור לעשות?" הוא שואל בהיסוס.</p>
			<p class="text">"למצוא דרך אל מחוץ לממלכת המתים." <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> עושה צעד לאחור. "או שלא."</p>
			<p class="text">הוא ממהר לעמוד על רגליו ומייד מטיח שאלות במי ששבתה אותו. "יש דרך החוצה? מה אני אמור לחפש? אני אוכל לחזור הביתה?"</p>
			<p class="text"><span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> לא סרה למרותו של אף אדם. במקום זאת, היא משאירה אותו עם הבטחה שרוב האנשים נאחזים בה לנצח. "אתה לגמרי לבדך פה. אלא אם תמצא דרך החוצה."</p>
			<p class="text">ואז היא מסתובבת ומגרשת את הנשמה אל הבדידות.</p>
			<p class="text">אבל הוא לעולם לא יהיה לבד, לא באמת.</p>
			<p class="text"><span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> מרימה מבט אל ים הנשמות הרוחשות. כמו שמיכה מתפתלת, גופים מכסים כל סנטימטר מהקרקע הצחיחה. כל הפנים מיואשות, כל נשמה מבקשת לצאת לחופשי. הן עוברות זו דרך זו, לא מודעות לדבר מלבד לבדידות שמרעילה אותן מבפנים.</p>
			<p class="text">ו<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> צועדת ביניהן<span class="No-break"> —</span> כמו מגל שמשסע את הצללים.</p>
			<p class="text">היא מעיפה מבט מעבר לכתפה וצופה בנשמה הטרייה מחפשת נתיב מילוט על פני האדמה הסדוקה. תקווה מאירה בעיניו כשהוא חופר בבוץ, לא מודע לעשרות הנשמות האחרות לידו שעושות בדיוק אותו דבר.</p>
			<p class="text"><span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות </span>מסיטה מבט באכזבה.</p>
			<p class="text">כולן מתעמעמות בסופו של דבר. הבידוד שוחק את הנפש, אבל בכל זאת, אלה שלא מצליחות להשלים עם גורלן מחפשות דרך החוצה. הזמזום הבלתי פוסק של הנשמות המייללות הוא שיר ערש שמוות צועדת לצליליו (לעיתים קרובות, הן מזמרות את צערן בהרמוניה בלי לדעת זאת).</p>
			<p class="text">כמו רשת קורי עכביש סבוכה, אינספור חיים נמתחים להם במחשבותיה של ה<span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span>. היא מחפשת חיים שכבר מתחילים לאבד אחיזה, נשמה שאיבדה את שיווי המשקל שלה על החבל המתוח.</p>
			<p class="text">גבר מבזיק בעיני רוחה. שערו הזהוב סתור מעל לזוג עיניו הירוקות והפראיות. הוא מתווכח, עצבני, אבל מילותיו לא ברורות.</p>
			<p class="text">אבל זה לא מה שמבהיל את <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> (היא לא נבהלת בקלות, אתם מבינים). תווי פניו המוכרים, כמו זיכרון ישן, הם אלה שעוצרים אותה.</p>
			<p class="text">פנים נוקשות מקיפות אותו, מבזיקות במחשבותיה של <span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span>, והיא מרגישה את כוח חייו של האיש נפרם באופן בלתי הפיך.</p>
			<p class="text">הוא מרים בקבוקון אל שפתיו ובולע.</p>
			<p class="text">הגורל גודע חוט שפעם היה חזק, קוטע את חיי הצעיר באכזריות.</p>
			<p class="text"><span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> מקמטת את מצחה בהפתעה ומנסה להעמיק את הקשר שלה אליו. מעט מאוד אנשים הצליחו לסקרן אותה, ואף אחד מעולם לא נראה כמוהו. לא בחיים האלה, לפחות.</p>
			<p class="text">האיש טעם את המוות מרצונו החופשי. הוא ויתר על עתידו, על עתיד של מלך, לא פחות. ושומר ממלכת המתים ירצה לדעת מדוע.</p>
			<p class="text">היא קמה על רגליה. מנענעת בראשה. אפילו מחייכת קלושות.</p>
			<p class="text"><span class="adom _idGenCharOverride-3" lang="en-US" xml:lang="en-US">מוות</span> נשבעה שהיא תמות לפני שכף רגלה תדרוך שוב באילייה. </p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 20.00 ₪ מחיר רגיל 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

קסם וכישוף פנטזיה רומנטית פנטזיה אפלה פנטזיה לנוער רומנטיקה אפלה נובלות אצולה

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!