עוברות את זה

סשה דיוויס
שמעת כבר הכול על גיל המעבר.
סיפרו לך על גלי חום
שיתפו על יובש בנרתיק
הדגימו עלייה במשקל (אפילו שאמרת שבכלל לא רואים)
והתלוננו על נדודי שינה
היית בטוחה שהן מגזימות ושלך זה לא יקרה. בטח שלא בעוצמה כזאת.
אבל אז הגיע גיל המעבר שלך.
*
הספר עוברות את זה ילווה אותך לאורך התקופה הזו (וגם בשנים שלפניה ואחריה), ותמצאי בו תשובה לכל שאלה, גדולה כקטנה. המידע שתקראי כאן יפזר את הערפל, ייגע בעדינות בכל מיחוש, התלבטות או דכדוך ויציע פתרונות בריאים ויצירתיים. בספר פזורים טיפים והסברים רפואיים של מומחית בתחום, לצד עדויות בגוף ראשון של נשים, שמדברות בפתיחות ותורמות מניסיונן האישי.
עוברות את זה יילך איתך יד ביד ויעזור לך לצלוח את אחד האירועים המשמעותיים בחייה של כל אישה, אולי אפילו להמציא את עצמך מחדש.
העיתונאית והסופרת סשה דייויס חבְרה אל ד”ר טורי הדסון, נטורופתית מומחית בבריאות האישה, וביחד הן כתבו את הספר החשוב, האמפתי והמעשיר הזה, שכל אישה צריכה לקרוא.
שם: עוברות את זה
מחבר/ת: סשה דיוויס
שפה: עברית
תחום: בריאות ורפואה
תת תחום: בריאות ורפואה
מק״ט: 600009838
קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 44.00
קרא פרק ראשון
				
<div class="_idGenStoryDirection-1 _idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
<p class="center"></p>
<p></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">מנופאוזה, גיל המעבר, הוא הסמן הרשמי לסוף עידן הפוריות שלך. כמו האחות הגדולה והחצופה של גיל ההתבגרות. המונח מנופאוזה מתייחס לתאריך שבו עברה שנה מהווסת האחרונה. טרום גיל המעבר הוא תהליך המעבר שמוביל לאותו סמן רשמי של המנופאוזה. הוא מתחיל כשאת מתחילה להבחין במגוון של שינויים בגופך, ויכול להימשך עד עשר שנים. בזמן טרום גיל המעבר, גופך עובד על הסתגלות לשינויים ברמות הורמוני המין. קיים בלבול בין המונחים השונים, מפני שהמושג מנופאוזה משמש בדרך כלל כמונח כולל שמאגד בתוכו את שני הדברים.</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-8"><span class="CharOverride-8">יש רופאים שמכנים את טרום גיל המעבר גיל ההתבגרות השני. האסוציאציה הגיונית אם חושבים על כך ששני תהליכי המעבר מתרחשים כתוצאה משינויים ברמות הורמוני המין שמהדהדים בגוף כולו, ויוצרים עוד שינויים פיזיולוגיים שיכולים לעורר רגשות חדשים או חזקים על עצמנו ועל מערכות היחסים שלנו עם הסביבה. כמו שתראי בהמשך, הורמוני המין שלך הם חומרים חזקים עם השפעות עצומות בכל מקום בגוף. הגוף זקוק לזמן ולאנרגיה כדי לכייל את עצמו מחדש כשרמות ההורמונים משתנות.</span></p>
<div class="blue">
<p class="ציטוט-מעבר-חדש">"לא הבנתי שאני לא מתבגרת עד שבתי החורגת המתבגרת עברה לגור איתנו, ואמרתי, 'אה, אני כבר לא מתבגרת.' וזה היה כנראה בדיוק כשטרום גיל המעבר התחיל. הרגשתי שאני רואה בה את ההשתקפות של מה שקורה לי." – <span class="CharOverride-10">שילה</span></p>
</div>
<p class="ראש-פרק-גיל-המעבר"><span class="CharOverride-11">סוגים של מנופאוזה</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">נשים ששמעו סיפורים מפחידים על תסמינים מאתגרים ועל קשיים רוצות לפעמים לדעת אם הן יכולות לדלג על המנופאוזה. כמעט כל גוף עם אנטומיה נשית יחווה את גיל המעבר, אבל באופנים שונים. הבריאות הכללית (כולל מצבים רפואיים שונים וטיפולים), חוויות חיים, גנטיקה וסביבה הם כולם גורמים שביחד יקבעו את אופי המעבר, עוצמתו, משכו ומשמעותו. בלתי אפשרי לנבא את פרטי הדרך למנופאוזה, אבל אנחנו יודעים שכל החוויות שייכות לאחד מהסוגים הבאים.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">טבעית</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אם את מתחילה את טרום גיל המעבר אחרי גיל 45 ובלי שום התערבות רפואית, את תחווי מנופאוזה טבעית כשתעבור שנה שלמה מהווסת האחרונה שקיבלת. בהקשר הזה, "טבעי" לא אומר טוב יותר, נורמלי, הדרגתי, בלי טיפול, או שחגיגות השנה לווסת האחרונה יחולו בגיל 51, הגיל הממוצע היום. המילה "טבעי" בסך הכול אומרת שגופך יזם והשלים את התהליך בטווח הגילים שהרפואה מצפה לו על סמך נתונים שנאספו במחקרים.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">המעבר למנופאוזה יכול להימשך משנתיים ועד עשר שנים. כל שינוי הוא ייחודי ודינמי באופיו. תסמינים יכולים להופיע ולעבור, ועוצמתם יכולה לעלות ולרדת עם הזמן. רוב הנשים, אבל לא כולן, יחוו דעיכה הדרגתית של תסמיני טרום גיל המעבר כמו שינויים במצב הרוח, ערפול מוחי וגלי חום בשנתיים הראשונות שאחרי הווסת האחרונה.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">מזורזת או רפואית</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אפשר גם להיכנס למנופאוזה עקב הסרה כירורגית של שתי השחלות (אופורקטומיה דו־צדדית), טיפול למחלה כמו הקרנות או כימותרפיה באגן הירכיים, או  טיפול הורמונלי לסרטן או למחלות באגן. בתרחיש זה תקופת המעבר קצרה יותר או שכלל אין תקופת מעבר לגוף מפני שתפקוד השחלות נעצר בפתאומיות. שינוי דרסטי כזה יכול להעצים את התסמינים. היות שהשינויים המלווים את המנופאוזה נגרמים על ידי שינויים ברמות ההורמונים, ולא הגיל, מנופאוזה רפואית יכולה להתרחש בכל גיל שאחרי גיל ההתבגרות. למעשה, כריתת הרחם (היסטרקטומיה) או אפילו כריתת שחלה אחת יכולות לזרז את תחילת המנופאוזה.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">גם התערבות פרמקולוגית יכולה לזרז את המנופאוזה, כמו במקרה של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. נשים טרנסג'נדריות או אנשיםא־מגדריים הנוטלים אסטרוגנים כטיפול הורמונלי חליפי עשויים לחוות תסמינים דומים לנשים בגיל המעבר, אם הטיפול ההורמונלי שלהם, המיועד להעלות רמות אסטרוגן, נקטע. גברים טרנסג'נדרים או אנשיםא־מגדריים שנוטלים טסטוסטרון במסגרת טיפול הורמונלי חליפי עוברים גם הם הפסקת וסת בדומה למנופאוזה. ההשפעות של חוויות אלה על גיל המעבר אצל נשים "רגילות" עדיין לא נחקרו מספיק, אם כי יום אחד אני מקווה שכולנו נלמד ממסעותיהם של אחרות ואחרים בדרך השינוי ההורמונלי והפיזיולוגי.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">מוקדמת</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אם עברה שנה מאז הווסת האחרונה שלך לפני שמלאו לך ארבעים, אני מניחה שתשמעי את המונח מנופאוזה מוקדמת – כשל שחלתי מוקדם. ישנן סיבות פוטנציאליות רבות להפסקת המחזור החודשי, ואחת מהן היא רמות גבוהות של הורמון מעורר זקיק (follicle-stimulating hormone-</span><span class="CharOverride-9">FSH</span><span class="CharOverride-8">) – סמן להגעת המנופאוזה. כדי לאבחן מנופאוזה מוקדמת רופאים צריכים לערוך מעקב לפי פרוטוקול רפואי (סדרת בדיקות) כדי לשלול גורמים פוטנציאליים אחרים. לדוגמה, המחזור החודשי יכול להפסיק עקב הפרעה בתפקוד בלוטת התריס או מחלה אוטואימונית אחרת, גידול מסוג פרולקטינומה, תזונה לקויה ואובדן משקל כתוצאה מעודף פעילות גופנית, הפרעות אכילה או מתח נפשי רב. גם לגנטיקה יש חלק. לפעמים הגוף מוּעד גנטית להיכנס למנופאוזה בגיל צעיר יותר מהממוצע.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">המחזור החודשי הוא סמן לפוריות מתפקדת ולפעילות הורמונלית שמשפיעה על מערכות אחרות בגוף. אם המחזור החודשי מפסיק מוקדם מהצפוי, חשוב למצוא את הסיבה לשינוי המשמעותי הזה בגוף, בין שהוא אכן מנופאוזה מוקדמת או משהו אחר.</span></p>
<div class="blue">
<p class="ציטוט-מעבר-חדש">"אני חושבת שבשבילי החוויה היתה קצת מזעזעת ומטלטלת. זה התחיל כשהייתי בת ארבעים, ולא ציפיתי להתחיל עם הזעות מסיביות כל לילה. לא ציפיתי לשמוע מרופאים שאני כבר לא פורייה. לא ממש ידעתי שזה ישפיע עליי כך, אבל זה באמת משפיע על זהותך כאישה – זה לא היה עולה בדעתי לעולם. עדיין חשבתי על עצמי כאישה צעירה. אולי הייתי מוכנה יותר לשינוי כזה בגיל מאוחר יותר." –<span class="CharOverride-10"> קריסטין</span></p>
</div>
<p class="ביניים-מעבר">מנופאוזה בגיל צעיר</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אם יום השנה מאז המחזור האחרון שלך חל בין גיל 40 ל־45, המנופאוזה שלך נחשבת מנופאוזה בגיל צעיר. מנופאוזה בגיל צעיר היא לפעמים תוצאה של מנופאוזה מזורזת או רפואית. אבל שלושה עד חמישה אחוזים מהאוכלוסייה יגיעו למנופאוזה בגיל צעיר ללא כל התערבות רפואית או פרמקולוגית.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">שימי לב שאם לא קיבלת וסת פעמיים ברצף ואת לא בהיריון, זה לא אומר שהתחלת מנופאוזה בגיל צעיר (או שיש לך מחלה). אבל זה כן יכול להיות איתות מגופך שמשהו דורש תשומת לב, ולכן מומלץ במקרה כזה לפנות לייעוץ רפואי. מתח נפשי, פעילות יתר או תת־פעילות של בלוטת התריס, תזונה לקויה, מחלה בבלוטת יותרת המוח ותסמונת השחלות הפוליציסטיות, כל אלה עשויים גם הם להוות סיבות לאי־הופעת הווסת.</span></p>
<p class="הערה-גדולה-מעבר">הערה לגבי "כל" גוף</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">המושג "נורמלי" או "ממוצע" ברפואה הוא מושג חדש יחסית. כפי שכותבת שרה הנדרן בספרה </span><span class="CharOverride-9">W</span><span class="CharOverride-8">hat </span><span class="CharOverride-9">C</span><span class="CharOverride-8">an a </span><span class="CharOverride-9">B</span><span class="CharOverride-8">ody </span><span class="CharOverride-9">D</span><span class="CharOverride-8">o? </span><span class="CharOverride-9">H</span><span class="CharOverride-8">ow </span><span class="CharOverride-9">W</span><span class="CharOverride-8">e </span><span class="CharOverride-9">M</span><span class="CharOverride-8">eet the </span><span class="CharOverride-9">B</span><span class="CharOverride-8">uilt </span><span class="CharOverride-9">W</span><span class="CharOverride-8">orld ("מה יכול הגוף לעשות? כך אנו מתמודדים עם עולם בנוי לתלפיות"), לפני המאה ה־19 השווינו כל גוף אנושי למבנה הגופני ולחוסן הבלתי אפשרי של אלים, אלות וגיבורים. כשכלים של ממוצעים סטטיסטיים מאסטרונומיה תועלו לשימוש בבני אדם על ידי חוקר הסטטיסטיקה הבלגי אדולף קֵטֵלֶה, הדבר הוביל לפרקטיקה של השוואת גופים אנושיים זה לזה. הֶנדרן מכירה בכוחה של הסטטיסטיקה לעזור לנו לחשוף ולנבא דפוסים – תנועה, מזג אוויר, מחלות מידבקות – אבל מציינת כי "הרגל החשיבה הסטטיסטית, ביישום נרחב, יוצר אפקט מרחיק ומסתיר את הפרטים הייחודיים שגם הם חשובים." ממוצעים יכולים להוביל חוקרים, ואותנו, להניח שקיימת הרבה יותר אחידות בקבוצה מאשר קיימת בפועל. היא מסכמת את הנושא במשפט יפה. "עובדות שמייצגות קבוצה הן חשובות, אבל סטטיסטיקה לא מלמדת אותנו שום דבר על חייהם של אנשים אינדיווידואלים."</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">גופינו דומים זה לזה במובנים רבים, ועובדה זו אפשרה לנו ללמוד הרבה על הפיזיולוגיה של גוף האדם – להבין את המכניקה, איך הגוף שלנו עושה את כל מה שהוא עושה. למשל, כל גוף מורכב מת</span><span class="CharOverride-8">ָ</span><span class="CharOverride-8">אים, כל גוף צריך חמצן ומים, יש בו ורידים ועורקים ודם זורם בהם, וכן הלאה. אבל ישנם גם הבדלים בין גוף לגוף, וההבדלים האלה חשובים ביותר. כל שוני יכול להתבטא בחוויות חיים שונות לגמרי – צבע עור, כרומוזום </span><span class="CharOverride-9">XX</span><span class="CharOverride-8"> או </span><span class="CharOverride-9">XY</span><span class="CharOverride-8">, גובה, דם שאינו נקרש או אלרגיה לבוטנים. כתוצאה מכך, אין מדריך אחיד לגוף האדם שיתאים לכל הגופים שיש, ולכן הלמידה על הגוף והבנת הגוף שלך הן שני דברים שונים בתכלית.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">המציאות היא שחוויות התפקודים הגופניים והשינויים הפיזיולוגיים </span><span class="CharOverride-8">שלנו מפוזרים על פני ספקטרום רחב. כל סיכום שמדגיש אזור קטן אחד שבו מתרכזות רוב הנקודות, מנציח את הרעיון של חוויה נורמלית או ממוצעת. מובן למה המקומות המרוכזים הם נקודה טובה לתחילת הדיון, אבל כשהשיח נתקע שם, אנשים שחווים משהו שונה מרגישים שמשהו </span><span class="CharOverride-8">לא בסדר איתם. אנחנו נדבר כאן הרבה על הבדלים.</span></p>
<p class="הערה-גדולה-מעבר">דגשים למנופאוזה</p>
<p class="ביניים-מעבר">1. סוף עידן הפוריות</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אם גיל ההתבגרות משול לנתיב ההאצה בכניסה לכביש המהיר של שנות הפוריות, שבו את מקבלת מחזור ויכולה להוליד תינוקות, אז גיל המעבר הוא נתיב ההאטה לקראת היציאה. בנקודה מסוימת באמצע החיים, השחלות מתחילות להאט את קצב פעילותן ולבסוף מפסיקות לבייץ. (זכרו שזה יכול לקרות גם כתוצאה מהתערבות רפואית). כשאין ביציות, אין תינוקות. החוקרים עדיין לא בטוחים למה אנחנו עוברות מנופאוזה (אם כי יש תאוריות), אבל ידוע שהפעילות שנמצאת במוקד שלה – האירוע המרכזי – היא הזדקנות השחלות.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">2. סוף המחזור החודשי</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">כשהשחלות מכריזות על פרישה, הריקוד ההורמונלי המתמשך שהיה להן עם המוח (בעיקר עם ההיפותלמוס) ועם צד מסוים במערכת האנדוקרינית (בלוטת יותרת המוח) עוצר בחריקת בלמים. בלי הריקוד הזה, הורמוני המין לא מכוונים את התאים המרפדים את הרחם לבנות דפנות חמימות ומזמינות, ובהמשך להסיר אותן כשביצית מופרית לא מגיעה.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">3. אולי תחווי תסמינים מסוימים</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">שינויים בפעילות השחלות משפיעים על ייצור והפצה של הורמונים חשובים – אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון – שמווסתים תהליכים במערכת הרבייה וגם בשאר הגוף. השינוי מתרחש לרוב באמצע החיים, כשאנחנו מתחילות לראות סימנים לשינויים קשורי גיל, שעל חלקם מכבידות תנודות הורמונליות של מנופאוזה. התסמינים הנפוצים ביותר בארצות הברית על פי עדויות אישיות הם:</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">גלי חום והזעות: שני תסמינים אלה נובעים מהפרעות לתרמוסטט שמווסת את טמפרטורת הגוף, ואשר מובילות לחימום יתר ולצינון.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">יובש בנרתיק: שינויים בתאי הנרתיק גורמים לעיתים לתחושות גרד וצריבה או לכאבים בעת חדירה.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">שינויים בצורתו ובגודלו של הגוף: בגיל המעבר ישנה נטייה להצטברות שומן בטני, מעל אגן הירכיים. מסת שריר רזה יורדת גם היא, מצב שמקל אף יותר את הצטברות השומן בגוף.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר"><span class="CharOverride-12">4. זה בעצם כיול מחדש בקנה מידה ענקי</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">גופנו יכול להסתגל לתנאים חדשים – פנימיים וחיצוניים כאחד – אבל זה לא קורה ביום אחד. תארי לעצמך שיד ימין היא היד החזקה שלך ופתאום את נאלצת לעשות הכול ביד שמאל. ההסתגלות אפשרית, אבל דורשת זמן וקצת ניסוי וטעייה לאורך הדרך. תאים בכל הגוף רגילים לקבל רמות מסוימות של אסטרוגן ופרוגסטרון בזמנים קבועים לאורך המחזור החודשי, אז הם מגיבים במגוון דרכים לעליות ולירידות ההורמונליות של גיל המעבר עד שרמות ההורמונים מתייצבות לבסוף במקום נמוך.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">5. יש תסמינים, אבל זאת לא מחלה</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">ההגדרה הרפואית של מחלה היא מעורפלת, אבל ההבנה התרבותית שלנו ברורה. מחלה פירושה שמישהו חולה, ולהיות חולה אומר שמשהו קורה בגוף שלא אמור לקרות. מנופאוזה היא תהליך שהגוף שלנו מתוכנן לעבור. נכון שגיל המעבר עשוי לכלול תסמינים שמטבעם גורמים להרגשה לא טובה – מחסור בשינה, חרדות, כאבים במפרקים – אבל זה לא אומר שהמנופאוזה היא מחלה. יש פער גדול בין מחלה לשגשוג. אם נחווים תסמינים שמשבשים את איכות חיים, על הרופאה המטפלת לעבוד איתך כדי לזהות את גורמי היסוד ולתמוך בך ביישום אסטרטגיות לטיפול באותם תסמינים.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר-1">הציוד שלך</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">לכל יצור חי יש תוחלת חיים שמתחילה בלידה ומסתיימת במוות, עם פעילות רבה בין לבין. רוב היצורים החיים מתרבים עד שהם מתים. המין הנשי בבני אדם לא. האבולוציה הביאה אותנו למצב שבו אנחנו ממשיכות לחיות אחרי שאנחנו מאבדות את היכולת להתרבות. המחזור החודשי הוא חלק מקשת גדולה יותר (מחזור החיים) של מערכת הרבייה שכוללת שלבים רבים, כשבכל אחד מהשלבים מתרחשות קבוצות פעולות ייחודיות. יש לנו גישה לפוריות – וסת וביוץ – רק בתקופה מוגבלת בחיינו. מערכת הרבייה שלנו משתנה מאי־פוריות לפוריות (בגיל ההתבגרות) ומשתנה שוב (טרום גיל המעבר) במהלך חיינו.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">לפני שניכנס לניווט בין תסמינים פוטנציאליים וחוויות הקשורות לגיל המעבר, נתעכב לרגע על האנטומיה של הרבייה ועל כל שלב במחזור החיים של מערכת הרבייה. הבנה של תפקודי המערכת הזו והאינטראקציה שלה עם שאר הגוף תניח את היסודות להבנה טובה יותר של ההשפעות שתחווי כשאותם תפקודים ישתנו.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">בוודאי ראית תמונות חתך של איברי המין הפנימיים והחיצוניים של גוף האישה בספרי לימוד, באנציקלופדיות או בכרזות התלויות על קירות במרפאות. תמונת החזית מזכירה גולגולת של שור בצורתה, ותמונת הצד נראית כמו שקית שאיבדה את צורתה ובתוכה כמה סוכריות גומי בצורת תולעים. להלן השמות והתפקידים של כל איבר ותיאור מפורט יותר של האזור בגוף שבו הוא שוכן.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">פות</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">הפות כוללת הרבה יותר ממה שנהוג לייחס לה. כֵּף הערווה, הגבעה שמעל עצם החיק שעליה צומח שיער החל מגיל ההתבגרות. השפתיים החיצוניות והשפתיים הפנימיות, שני זוגות של שפתיים או קפלים בעור, שמגינות על השופכה ועל פתח הנרתיק. הדגדגן, צבר של רקמות רגישות. וחיץ הנקביים (פרינאום), שטח קטן בין בסיס השפתיים ובין פי הטבעת. האזור שמתחת לשפתיים הפנימיות, עם פתחים לנרתיק ולשופכה, נקרא הפרוזדור.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">נרתיק</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">הנרתיק הוא איבר שרירי בצורת צינור עם פתח לעולם (שמוגן על ידי הפות) מצד אחד, ופתח לצוואר הרחם מהצד השני. זוהי גם תעלת הלידה שדרכה עוברים תינוקות וגם דם הווסת כשהם יוצאים מהרחם, וגם המקום שאליו מחדירים דברים כגון צעצועי מין, אצבעות, פין, טמפונים או גביעונית לאיסוף דם המחזור.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">דופנות הנרתיק אינן חלקות אלא מלאות קמטים וקפלים שמאפשרים להן להתרחב ולאפשר תנועה – כמו קפלי האקורדיון שמחברים בין שני החלקים של אוטובוס ארוך. רקמת הנרתיק מרובדת ודינמית, לחה ומכוסה בריר על פני השטח, אבל שרירית ואלסטית מתחת לפני השטח.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">צוואר הרחם</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">צוואר הרחם הוא שומר הסף של הרחם! זהו עמוד נמוך של שריר סיבי עם צד אחד (endocervix) פתוח לרחם וצד אחר, כמעט סגור (ectocervix), שפונה לנרתיק. הפתח הקטן בצד של הנרתיק הוא המקום שדרכו יכול הזרע לחדור, וגם דם הווסת עובר שם בדרך החוצה, כמו גם תינוקות בלידה. הודות ליכולת שלו להתכווץ ולהימתח, צוואר הרחם יכול להתרחב עד עשרה סנטימטרים. המרקם והמתח של צוואר הרחם משתנים עם המחזור החודשי, ונוזלי צוואר הרחם משתנים גם הם בצמיגותם. כך מצליח צוואר הרחם לנהל את תנועת הבקטריות והזרע אל תוך הרחם. שינויים אלה יכולים לשמש, בשילוב עם סימנים אחרים, כדי לקבוע היכן במחזור החודשי את נמצאת בכל רגע נתון, ובין היתר מתי יתרחש ביוץ ברמת סבירות גבוהה.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">רחם</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אנחנו מכירות את הרחם בתור המקום שממנו באים תינוקות ודם הווסת, אבל הרחם הוא גם מרכיב מבני חשוב באגן הירכיים. במצב "מנוחה" כשהוא לא מאוכלס, גודלו כגודל שזיף ומשקלו כ־60 גרם בלבד. הרחם מעוגן למקומו באמצעות רצועות ומיתרים באגן, ועוזר לשלפוחית השתן ולמעיים להישאר במקום. בבסיסו נמצא צוואר הרחם, והוא מחובר לחצוצרות משני צידי חלקו העליון.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">דופן הרחם, בדומה לדופן הנרתיק, משתנה כל הזמן. נחזור לנושא זה כשנדון במחזור החודשי.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">חצוצרות</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">החצוצרות נראות כמו זרועות רזות שיוצאות מהכתפיים של הרחם. הן עולות בקשת ויורדות למטה, כאילו מחבקות צוואר של חבר, כשכפות ידיהן הפתוחות משתלשלות מעל השחלות. הקצוות דמויי האצבעות של כל חצוצרה נעים בתנועת טאטוא מעל השחלות כדי לקלוט ביציות בשלות כשהן משתחררות בביוץ – קצת כמו שושנות ים. במצב אידיאלי, התנועה דוחפת את הביצית אל הרחם דרך אחת מהחצוצרות, שאורכה של כל אחת מהן הוא כעשרה סנטימטרים.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">שחלות</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">השחלות ממוקמות משני צידי הרחם, מוחזקות במקומן על ידי רצועות, מחוברות לקיר האגן מלמעלה ולרחם מלמטה. כל שחלה מגיעה לעולם עם כמיליון ביציות לא בשלות, שכל אחת מהן סגורה בתוך זקיק. הביציות והזקיקים זעירים, והשחלה עצמה לא גדולה יותר משקד בקליפתו. השחלות הן לא רק כוכבות מופע המנופאוזה, אלא נחשבות לאחת מהבלוטות החשובות ביותר במערכת האנדוקרינית, משום שהן מייצרות ומשחררות הורמונים. יש רק איבר אחד נוסף בגוף, הלבלב, שממלא תפקיד כפול, כאיבר וכבלוטה.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">קערת האגן</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">מערכת הרבייה שלנו מעורסלת בין עצמות אגן הירכיים, במבנה שנקרא קערת האגן, שהיא מעין סל עשוי רצועות ושרירים. איברי הרבייה עטופים בקבוצת שרירים שנקראת רצפת האגן, בבסיס קערת האגן. השרירים האלה תומכים גם בשלפוחית השתן ובחלחולת.</span></p>
<p class="הערה-גדולה-מעבר">מהם הורמוניםואיך הם עובדים?</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">נדבר הרבה על הורמונים בספר הזה, כי הם חלק בלתי נפרד מגיל המעבר ומהכלים העיקריים של הגוף לתקשורת בין מערכות ואיברים. הורמונים הם כמו שליחים המעבירים הודעות ברחבי הגוף, ומנהלת אותם המערכת האנדוקרינית, רשת של בלוטות שמייצרות ומשחררות הורמונים. אם תהינו פעם איך הגוף עושה את כל מה שהוא עושה בלי שאנחנו אפילו חושבים על זה – גדילה, עיכול, חימום, מתח – התשובה ברוב המקרים תכלול הורמונים. הבלוטות במערכת האנדוקרינית מייצרות ומשחררות הורמונים לזרם הדם על סמך מידע חושי שהם מקבלים מרמות הורמונליות – כן, הורמונים לפעמים מווסתים הורמונים אחרים – ואותות חשמליים ממערכת העצבים.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">היות שהדם מגיע לכל מקום בגוף, הבלוטות האנדוקריניות לא יכולות לשלוח הורמונים ספציפיים ישירות לתא או לתאים ספציפיים. למרבה המזל, לתאים בגוף יש קולטנים שמאפשרים למולקולות להתחבר אליהם – כל קולטן הוא כמו מנעול שמתאים רק לסוגים מסוימים של מפתחות (ההורמונים הם המפתחות). אחרי החיבור, ההורמונים יכולים להעביר הוראות להתחיל, להפסיק, להאיץ או להאט פעולה מסוימת בתא. ולכן, הבלוטות האנדוקריניות יכולות לתת להורמונים להסתובב חופשי בדם כי יש תאים קולטים מסוימים, כמו תחנות עגינה קטנות, שמחכים לקבל אותם.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">קיימים בערך חמישים הורמונים בגוף האדם, והם משפיעים על כל דבר, מגדילה ומטבוליזם ועד לתגובות חיסוניות ופוריות. קורטיזול, אינסולין וסרוטונין הם הורמונים שרובנו מכירים. הם מווסתים תגובות למתח, מטבוליזם ומצבי רוח, בהתאמה. הורמוני מין משתייכים לקבוצת הורמונים שמשפיעים על כל הפעילות במערכת הרבייה מתחילת גיל הפוריות ועד סופו, אבל הם מעבירים הוראות גם למערכות רבות אחרות בגוף.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">נוסף על העברת מידע באמצעות התחברות לתאים הקולטנים, הורמונים </span><span class="CharOverride-8">משפיעים גם על פעילות בגוף באמצעות מנגנון שנקרא לולאות משוב, תהליכי ויסות שמגבירים או מעכבים פעילויות כדי ליצור איזון בגוף. המערכות הפנימיות של הגוף מתוכננות לתפקוד מיטבי כשהן קרובות ככל האפשר לאיזון או בטווח קבוע מקובל. המטרה המשותפת של כל המערכות בגוף האדם היא הומיאוסטזיס – יכולתו של הגוף לשמור על יציבות בתוך המערכות הפנימיות שלו. הגוף שלנו לעולם לא נח במצב של איזון כי אנחנו יצורים דינמיים, אנחנו מפעילים את הגוף בתנועה, אכילה ושתייה, ונתונים כל הזמן לגירויים מהסביבה (טמפרטורה, מתח, תאורה). מערכות בכל הגוף עוסקות כל הזמן בביצוע התאמות כדי לשמור על מדדים כמו טמפרטורה פנימית ורמת סוכר בדם ברמה יציבה יחסית בזמן שאנחנו ממשיכים בשגרת חיינו. הגוף שלנו מגיב לסביבה ולפעילות בכל רגע נתון, גם כשאנחנו ישנים. בחיי היום־יום שלנו, גם כשאנחנו עובדים בישיבה, הסביבה, הפעולות והתגובות שלנו מאלצות את הגוף לעבוד כדי לשמור על יציבות המערכות הפנימיות.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">ישנן שתי מערכות תקשורת עיקריות בגוף שמכווינות את כל הפעילות התאית - מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית. כמו שלמדנו זה עתה, לכל אחת מהמערכות האלה יש כלים להעברת פקודות והוראות בלי לדבר. מערכת העצבים משתמשת באותות חשמליים ובהורמונים, והמערכת האנדוקרינית משתמשת בהורמונים. שני הכלים האלה מעורבים בלולאות משוב. קיימים שני סוגים של לולאות משוב – לולאת משוב חיובית ולולאת משוב שלילית. לולאות משוב חיוביות מגבירות שינויים, לולאות משוב שליליות מפחיתות שינויים.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אחת מלולאות המשוב החיוביות הקלות ביותר להסברה היא זו שהגוף מווסת באמצעותה את הטמפרטורה. ידוע לנו שטמפרטורת הגוף האידיאלית במנוחה היא סביב 36.6 מעלות. אם חום הגוף שלנו עולה, טמפרטורת הדם עולה גם היא, ומערכת העצבים מגיבה בכיבוי פעילות מחממת ומפעילה התרחבות של כלי דם קרובים לעור כדי שיותר דם יזרום בהם וישחרר חום דרך פני השטח של העור. בלוטות הזיעה מופעלות גם הן, חום הגוף מאדה את אגלי הזיעה והם מקררים את הגוף. כשהטמפרטורה יורדת, הדם מתקרר ומערכת העצבים מכבה את מרכז איבוד החום. זוהי לולאת משוב שלילית כי התוצר של התגובה – במקרה הזה קירור – מוביל לירידה באותה תגובה. הגוף מפסיק להזיע ולהרחיב את כלי הדם כשהוא מתקרר.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">פעילות במערכת הרבייה מנוהלת באמצעות אוסף של לולאות משוב בין ההיפותלמוס (חלק ממערכת העצבים), בלוטת יותרת המוח (חלק מהמערכת האנדוקרינית) והשחלות (חלק ממערכת הרבייה והמערכת האנדוקרינית). להלן דוגמה ללולאת משוב שלילית במערכת הרבייה: כשרמת האסטרוגן בדם יורדת, ההיפותלמוס שולח איתות (הורמונלי) לבלוטת יותרת המוח ומנחה אותה לשחרר הורמון מעורר זקיק (</span><span class="CharOverride-9">FSH</span><span class="CharOverride-8">) למחזור הדם. עליית רמת ה־</span><span class="CharOverride-9">FSH</span><span class="CharOverride-8"> בדם מפעילה את השחלות לשחרר אסטרוגן למחזור הדם. חלק מהאסטרוגן הזה מעורר פעולות בשחלה, כמו למשל הבשלת זקיק, אבל הוא גם זורם לשאר חלקי הגוף ומעלה את רמת האסטרוגן בדם. הדם הרווי באסטרוגן זורם בגוף ובסופו של דבר מגיע להיפותלמוס. ההיפותלמוס קולט את הנוכחות המוגברת של האסטרוגן בדם ומפסיק לשגר איתותים לבלוטת יותרת המוח שתשלח</span><span class="CharOverride-9">FSH</span><span class="CharOverride-8">. כשרמת האסטרוגן יורדת, ההיפותלמוס מתחיל את התהליך שוב מההתחלה על ידי גירוי בלוטת יותרת המוח.</span></p>
<p class="הערה-גדולה-מעבר">שלבי מחזורהחיים של הרבייה</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">בשיעורי ביולוגיה ובמרפאות נוטים להתמקד בגיל ההתבגרות ובהיריון. זה אמנם מובן, כי בכל זאת, אתן יודעות, מדובר בתינוקות, אבל עיסוק שטחי בלבד בשאר חלקי המחזור שולח מסר שהם פחות מעניינים או חשובים. נוסף על כך, כמעט כל שאר המידע על הגוף מועבר על בסיס ענייני ונקודתי בבחינת "רק מה שצריך לדעת" – ואם את לא סובלת מבעיה או משינוי דרסטי, את כנראה לעולם לא תדעי שום מידע נוסף. אבל שינויים התפתחותיים בגוף הם כן עניין חשוב, וידע הוא כוח.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">הבנת הפיזיולוגיה של מערכת הרבייה לא תשנה את מה שיקרה או שכבר קורה, אבל היא יכולה להציע חלון לתמונה הגדולה יותר שבה תמיד יהיו עליות וירידות בגוף – תזכורת לכך שלטוב ולרע, שינויים יתרחשו תמיד.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">קדם־הווסת</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">נתחיל בהתחלה. אם את אישה, כנראה קיים בגופך שילוב כלשהו של האיברים הבאים – שתי שחלות, שתי חצוצרות, רחם אחד, צוואר רחם אחד, נרתיק אחד ופות אחת.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">מיום שנולדת, בכל שחלה יש בין מיליון לשני מיליון תאים מיקרוסקופיים של ביציות לא בשלות. לכל ביצית יש פוטנציאל להגיע לבשלות, לפגוש תא זרע ולהיהפך לעובר. מיום הלידה, השחלות עוברות תהליך של ירידה בכמות הביציות. בשנים שעד תחילת גיל ההתבגרות, מספר הביציות מצטמצם עד לכדי קצת פחות מחצי מיליון. הביציות שעטופות בזקיקים לא יכולות להבשיל בלי הורמוני המין, שאותם הגוף לא מייצר עד הגעתו לבגרות מינית.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">בגרות מינית</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">גיל ההתבגרות הוא תהליך המעבר לבגרות מינית של הגוף, ובדרך כלל מתחיל בין גיל 8 ל־13. מערכת הרבייה צוברת תאוצה לקראת שלב הפוריות, וכמו בטרום גיל המעבר, התהליך מתאפיין לעתים באי־יציבות מפני ששינויים רבים מתרחשים בבת אחת.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">גיל ההתבגרות מתחיל כשההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח והשחלות מתחילים לתקשר ביניהם. "קו התקשורת" הבלתי נראה הזה, שהוא למעשה שורה של לולאות משוב הורמונליות, נקרא ציר </span><span class="CharOverride-9">HPO</span><span class="CharOverride-8">, והוא דרכו של הגוף לנהל את הביוץ ואת הווסת. כמו מערכות יחסים רבות בתחילת דרכן, לוקח זמן עד שההיפותלמוס (</span><span class="CharOverride-9">H</span><span class="CharOverride-8">), בלוטת יותרת המוח (</span><span class="CharOverride-9">P</span><span class="CharOverride-8">) והשחלות (</span><span class="CharOverride-9">O</span><span class="CharOverride-8">) מוצאים את המסילה להבנה הדדית מיטבית.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">במהלך שלב ההיכרות הזה, רמות ההורמונים עולות ויורדות בקצב לא אחיד בכל הגוף, כשהרקמות והמערכות בגוף מגיבות להורמוני המין שאותם מעולם לא ראו קודם, אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון. לכל אחת ואחד יש שלושה הורמוני מין, אבל בגוף האישה יש יותר אסטרוגן ופרוגסטרון, ובגוף הגבר יש עדיפות כמותית לטסטוסטרון. יש גם אנשים בין־מיניים, אינטרסקס (על פי הערכות אחד עד שניים מכל מאה אנשים בארצות הברית), שנולדים עם רמות הורמוני מין, איברי מין חיצוניים ו/או איברי מין פנימיים שאינם משויכים באופן מובהק לגוף נקבי או לגוף זכרי.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">מדענים לא הצליחו לקבוע סיבה מוחלטת או טריגר חד־משמעי לתחילת ההתבגרות המינית. מפתה לדמיין את השחלות מחכות בסבלנות להופעתם של הורמוני המין, אבל מחקרים בבעלי חיים מראים שהשחלות ממלאות תפקיד בדיכוי הורמון משחרר גונדוטרופינים (</span><span class="CharOverride-13">G</span><span class="CharOverride-8">n</span><span class="CharOverride-13">RH</span><span class="CharOverride-8">), שמשתחרר מהמוח ובכך מתחיל את תהליך ההתבגרות.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">ישנה רשימה ארוכה של תסמינים גופניים הקשורים להתבגרות המינית – אקנה, מצבי רוח משתנים, ריח גוף ופרצי גדילה בכל הגוף. בגיל ההתבגרות, אסטרוגן ופרוגסטרון הם טריגר להתפתחות השדיים, להתרחבות האגן, לצמיחת שׂער ערווה, להפרשה נרתיקית ולתחילת הביוץ והמחזור החודשי – הווסת הראשונה. כל אחד מהשינויים האלה הוא משמעותי כשלעצמו, וכשכולם חלים ביחד, די מובן איך אפשר להרגיש שזה קצת יותר מדי. בספרה של האקטיביסטית סוניה רנה טיילור, </span><span class="CharOverride-14">T</span><span class="CharOverride-8">he </span><span class="CharOverride-9">B</span><span class="CharOverride-8">ody </span><span class="CharOverride-9">I</span><span class="CharOverride-8">s </span><span class="CharOverride-9">N</span><span class="CharOverride-8">ot an </span><span class="CharOverride-9">A</span><span class="CharOverride-8">pology: </span><span class="CharOverride-9">T</span><span class="CharOverride-8">he </span><span class="CharOverride-9">P</span><span class="CharOverride-8">ower of </span><span class="CharOverride-9">R</span><span class="CharOverride-8">adical </span><span class="CharOverride-9">S</span><span class="CharOverride-8">elf-</span><span class="CharOverride-9">L</span><span class="CharOverride-8">ove, ("הגוף הוא לא התנצלות: כוחה של אהבה עצמית רדיקלית"). </span><span class="CharOverride-8">המחברת נזכרת בתחושותיה לנוכח הסביבה השיפוטית כאשר גופה התחיל להתפתח. "מאותו רגע והלאה, ההתבגרות נהפכה למילה נרדפת להשפלה פומבית. למדתי שהגוף שלנו והשינויים שהוא עובר הם נחלת הכלל – דברים שיש להפיץ אותם, להקניט בגינם, להתבייש בהם." אַת חיה בתוך גוף, ולכן חווית את הדרכים שבהן הצורה הפיזית שלך היא חלק בלתי נפרד מהאופן שבו אחרים רואים אותך, וזאת אחת הסיבות שהשינויים בגופנו יכולים להיות מאתגרים כל כך.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">ההבדל העיקרי בין גיל ההתבגרות לבין המנופאוזה, הוא שסוף גיל ההתבגרות אינו מוגדר על ידי הופעתה של הווסת הראשונה. היא מגיעה בדרך כלל סביב אמצע התהליך. היות שההתבגרות המינית היא תהליך שמכין את מערכת הרבייה, סיומה נקבע כשהשדיים ואיברי המין השלימו את התפתחותם, שׂער הערווה צמח, והצמיחה לגובה הסתיימה. הסמן האולטימטיבי להשלמת תהליך ההתבגרות המינית הוא מחזור חודשי סדיר. בשלב הזה, הגוף מסוגל פיזיולוגית להתרבות ותיאורטית יש לו היכולת לרכז משאבים בפיתוח אדם חדש.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">וסת ופוריות</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">מחזור הווסת הוא הפעילות המחזורית שמכינה את הגוף מדי חודש (בערך) להתעברות. אנחנו חושבים על הווסת כעל מחזור אחד, אבל מדובר למעשה בשני מסלולי פעילות שקשורים זה בזה. מסלול אחד עוסק כולו בפעילות השחלות, והמסלול השני ממוקד במתרחש בתוך הרחם. הורמוני הסקס מכווינים את הפעילות בשני המסלולים של מחזור הווסת. אסטרוגן ופרוגסטרון הם הורמוני המין "הנשיים" הידועים ביותר, אבל כל אישה מייצרת גם כמויות קטנות של טסטוסטרון, לפחות עשירית ממה שמייצר גופו של גבר ממוצע. שלושה הורמונים נוספים – </span><span class="CharOverride-9">FSH</span><span class="CharOverride-8">, הורמון הגופיף הצהוב (נקרא גם </span><span class="CharOverride-9">LH</span><span class="CharOverride-8">, הורמון ההצהבה, הורמון מחלמן), והורמון </span><span class="CharOverride-9">G</span><span class="CharOverride-8">n</span><span class="CharOverride-9">RH</span><span class="CharOverride-8"> – ממלאים גם הם תפקידים חיוניים במחזור הווסת החודשי. הטבלה הבאה מראה היכן מיוצרים ההורמונים האלה ואיפה הם פועלים בגוף.</span></p>
<p></p>









	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-15">הורמון</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-15">מקום ייצור</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-15">אזור פעולה</span></p>




	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-16">אסטרוגן (שלושה סוגים: אסטרדיול, אסטריול, אסטרון)</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-17">שחלות, בלוטות האדרנל, רקמות שומן</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-17">שדיים, רחם, פות, נרתיק,מערכת השתן, מוח, עצמות,כבד, לב, כלי דם, שיער, קרומים ריריים, שרירי אגן, עור, מערכת העיכול, עיניים, שרירים ושלד</span></p>




	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-16">פרוגסטרון</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">שחלות, בלוטות האדרנל, שלייה (בזמן היריון)</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">רחם, שחלות, שדיים, מוח, בלוטת התריס, לב, עצמות, לבלב, מערכת השתן</span></p>




	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-16">הורמון מגרה זקיק </span><span class="CharOverride-19">(</span><span class="CharOverride-20">FSH</span><span class="CharOverride-19">)</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">בלוטת יותרת המוח</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">שחלות, רחם</span></p>




	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-16">הורמון הצהבה / הורמון מחַלמֵן (</span><span class="CharOverride-20">LH</span><span class="CharOverride-16">)</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">בלוטת יותרת המוח</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">שחלות</span></p>




	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-16">הורמון משחרר </span><span class="CharOverride-19">גונדוטרופין (</span><span class="CharOverride-20">G</span><span class="CharOverride-19">n</span><span class="CharOverride-20">RH</span><span class="CharOverride-19">)</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">היפותלמוס</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">בלוטת יותרת המוח,שחלות, שדיים</span></p>




	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-16">טסטוסטרון</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">שחלות, בלוטות האדרנל</span></p>


	<p class="טקסט ParaOverride-3"><span class="CharOverride-18">עצמות, כליות, כבד, שרירים, שחלות, רחם, נרתיק, מוח, כלי דם, לב</span></p>




<p></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">הכי קל להבין איך מסלולי הפעילות האלה מחוברים ביניהם אם נעבור על מחזור אחד שלם. התרשים הבא עוקב אחר ציר הזמן של מחזור "ממוצע" בן 28 ימים. האריזות הראשונות של גלולות למניעת היריון שהכילו 28 גלולות נרמלו את אורך המחזור הממוצע לכאורה, אבל חשוב לציין שלכל גוף יש מקצב מחזורי ייחודי ואורכו משתנה בהתאם. בהתחלה, מחזורי הווסת יכולים להשתנות ולהיות ארוכים יותר מפני שמערכת הרבייה עדיין לומדת את תפקידה. העקביות מגיעה בהמשך. עם הזמן, בהנחה שנקודת ההתחלה היא בריאות תקינה ויציבה בסך הכול, המחזור נכנס לשגרה. אין סיבה לדאגה אם לוח הזמנים המתואר כאן לא משקף את החוויה האישית שלך בדיוק. עם זאת, אם המחזור שלך לא סדיר, נדיר, לא קיים, קצר מ־21 יום (הספירה היא מהיום הראשון של וסת אחת עד היום הראשון של הווסת הבאה) או ארוך מ־35 ימים, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">להלן תיאור מפורט של מחזור "ממוצע":</span></p>
<p class="ביניים-מעבר ParaOverride-2"><span class="CharOverride-10">מחזור הווסת</span></p>
<p class="center1"></p>
<p class="טקסט ParaOverride-9"> <span class="CharOverride-22">דימום וסתי (מסלול רחמי)</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-4">היום הראשון של המחזור הוא היום הראשון של הדימום. שלב זה, שנקרא גם דימום וסתי, אורך בדרך כלל בין שלושה לחמישה ימים, אבל יכול להסתיים אחרי יומיים בלבד או להימשך עד שבעה ימים ועדייןלהיחשב בגדר הנורמלי.</span></p>
<p></p>
<p class="טקסט ParaOverride-10"> <span class="CharOverride-22">השלב הזקיקי: ימים 1 עד 14 (מסלול שחלות)</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-4">השחלות מבחינות בעלייה ב־</span><span class="CharOverride-23">FSH</span><span class="CharOverride-4"> ומתחילות להבשיל כמה זקיקים של ביציות. 14-10 הימים הראשונים של המחזור נקראים השלב הזקיקי כי הפעילות העיקרית בהם היא פיתוח המבנה דמוי נדן שבו הביציות מבשילות, הזקיק. כשהזקיקים מתפתחים, הם מפרישים אסטרוגן – בעיקר מסוג אסטרדיול. השלב הזה יכול להימשך בין 7 ל־21 ימים.</span></p>
<p></p>
<p class="טקסט ParaOverride-11"> <span class="CharOverride-22">בנייה (מסלול רחמי)</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-12"><span class="CharOverride-4"> כל האסטרוגן המופרש מהזקיקים השחלתיים מסמן לרחם לבנות ריפוד עבה ומזמין לאורחים פוטנציאליים (ביציות מופרות).</span></p>
<p></p>
<p class="טקסט ParaOverride-11"> <span class="CharOverride-22">ביוץ: היום ה־14(מסלול שחלות)</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-12"><span class="CharOverride-22"> </span><span class="CharOverride-4">נקודת האמצע של המחזור השחלתי היא הביוץ – שחרור ביצית בשלה – שמתרחש מיד בסוף השלב הזקיקי. הזקיק הבשל ביותר מייצר אסטרוגן לאורך כל התפתחותו, וברגע שרמת האסטרוגן גבוהה מספיק, ההיפותלמוס נכנס לפעולה ושולח הורמון הצהבה (</span><span class="CharOverride-23">LH</span><span class="CharOverride-4">). הורמון זה גורם לזקיק הבשל להיבקע, והביצית חופשייה לרחף אל זרועותיה הפתוחות של החצוצרה. זהו תהליך קצר שאורך יום אחד בלבד.</span></p>
<p></p>
<p class="טקסט ParaOverride-11"> <span class="CharOverride-22">שלב הגופיף הצהוב: ימים15 עד 28 (מסלול שחלות) </span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-12"><span class="CharOverride-4"> הזקיק המבוקע ששחרר ביצית בשלה נהפך למפעל לייצור פרוגסטרון ולמערכת הפצה בשם גופיף צהוב. אם הביצית אינה מופרית, הגופיף הצהוב בסופו של דבר מתנוון ובכך עוצר את זרם הפרוגסטרון והאסטרוגן. שלב זה מתחיל ביום שאחרי הביוץ ונמשך בין 10 ל־16 ימים.</span></p>
<p></p>
<p class="טקסט ParaOverride-11"> <span class="CharOverride-22">פירוק ופינוי (מסלול רחמי)</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-10"><span class="CharOverride-4"> סביב היום ה־14, ההורמונים במערכת הרבייה מִשתנים ונוכחותו של הפרוגסטרון (מהגופיף הצהוב) מורה לתאי הרחם להפסיק להתעבות ולהתחיל להפריש איתותים כימיים שמכינים את הריפוד להשרשה. אם ביצית מופרית לא מגיעה, רמות הפרוגסטרון יורדות בבת אחת, אספקת הדם לדופנות הרחם נעצרת והרחם בסופו של דבר מתרוקן בדימום הווסתי שהוא כבר תחילת המחזור הבא.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">זה הרבה מידע להפנים, בעיקר כשרובנו חושבות על הווסת כעל קופסה שחורה שמכילה תסמונת קדם־וסתית, דם וסתי, ואת הפוטנציאל להיריון. בספרה </span><span class="CharOverride-9">H</span><span class="CharOverride-8">ormone </span><span class="CharOverride-9">R</span><span class="CharOverride-8">epair </span><span class="CharOverride-9">M</span><span class="CharOverride-8">anual: </span><span class="CharOverride-9">E</span><span class="CharOverride-8">very </span><span class="CharOverride-9">W</span><span class="CharOverride-8">oman's </span><span class="CharOverride-9">G</span><span class="CharOverride-8">uide to </span><span class="CharOverride-9">H</span><span class="CharOverride-8">ealthy </span><span class="CharOverride-9">H</span><span class="CharOverride-8">ormones </span><span class="CharOverride-9">A</span><span class="CharOverride-8">fter 40 ("המדריך להורמונים בריאים אצל כל אישה מעל גיל 40"), כותבת הנטורופתית לארה בריידן, "אולי קיבלת את הרושם שהמחזור החודשי נועד רק להולדת תינוקות ושברגע שסיימת ללדת, לא ממש משנה אם יש לך מחזור או לא. למעשה, המחזור החודשי לא נועד רק להולדת תינוקות. הוא נועד גם לייצור הורמונים." כשנחקור את המעבר למנופאוזה נלמד על ההשפעות שיש לאסטרוגן ולפרוגסטרון על מערכות בכל הגוף. הבנת חשיבותם של הורמונים אלה עשויה לשנות את נקודת המבט שלך על המחזור החודשי, על התרומה שלו לבריאות הכללית ולמה הגוף מרגיש מתי המחזור מתחיל להיות לא סדיר ולבסוף מפסיק לגמרי.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">הידיעה מה קורה בתוך הגוף יכולה להפוך את המעקב אחר המחזור למעניין יותר (מודעות לפוריות היא לא רק למי שמנסה להיכנס להיריון!), ואנו נצלול לנושא בחלק השלישי של הספר.</span></p>
<div class="blue1">
<p class="כותרת-בוקסית-מעבר">האם המחזור החודשיהוא סימן חיוני?</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">הווסת עוברת תהליך של התנתקות מהסטיגמות שדבקו בה. אנחנו עדיין לא שם, אבל אנשים בכל העולם עובדים קשה על ניפוץ הטאבו סביב הווסת. פעילותה של התנועה הזאת מתרחשת במקביל לזמן שבו הממסד הרפואי מתחיל להגדיר את המחזור החודשי כסימן החיוני החמישי. סימנים חיוניים מלמדים אותנו על תפקודי הגוף העיקריים, והם אינדיקטורים שרופאים נעזרים בהם כדי להעריך את מצבם של מטופלים. ארבעת הסימנים החיוניים העיקריים ברוב המסגרות הרפואיות הם טמפרטורת גוף, דופק, נשימה ולחץ דם.</p>
<p class="טקסט ParaOverride-13"><span class="CharOverride-24">הניואנסים הם הראשונים להיעלם בדיונים על הרחם. בזכות ההיבטים החיוביים והמשפיעים של אמצעי מניעה הורמונליים, הביקורת עליהם נראית לעתים כבלתי ידידותית לתנועה לשוויון הזכות להתרבות. ובכל זאת, כפי שמציינת ליסה הנדריקסון־ג'ק בספרה </span><span class="CharOverride-14">T</span><span class="CharOverride-24">he </span><span class="CharOverride-9">F</span><span class="CharOverride-24">ifth </span><span class="CharOverride-9">V</span><span class="CharOverride-24">ital </span><span class="CharOverride-9">S</span><span class="CharOverride-24">ign: </span><span class="CharOverride-9">M</span><span class="CharOverride-24">aster </span><span class="CharOverride-9">Y</span><span class="CharOverride-24">our </span><span class="CharOverride-9">C</span><span class="CharOverride-24">ycles and </span><span class="CharOverride-9">O</span><span class="CharOverride-24">ptimize </span><span class="CharOverride-9">Y</span><span class="CharOverride-24">our </span><span class="CharOverride-9">F</span><span class="CharOverride-24">ertility ("הסימן החיוני החמישי: מדריך להבנת המחזור ולמיקסום פוריות"), "אנוביד [הגלולה הראשונה למניעת היריון] היתה התרופה הראשונה בהיסטוריה שפותחה כדי לכבות תפקוד תקין בגוף של אדם בריא." הפחד מאיבוד שליטה על אמצעי מניעה עלול למנוע מאיתנו לדרוש ידע, שיטות טיפול ואפילו תרופות שמציעים לנו אמצעים בלי להקריב תפקוד גופני בריא ותקין.</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-13"><span class="CharOverride-24">נשים רבות בגיל הפוריות לומדות רק לפחד מהיריון ונכנסות לחרדה לפני הווסת כי אנחנו לא לומדות מספיק כדי להבין את כל מה שקורה לאורך המחזור שלנו. מעולם לא חשבתי שהמחזור שלי יכול לספר לי הרבה מעבר לשאלה אם אני בהיריון או לא. אבל המחזור החודשי הוא סימן חיוני נוסף לכל אישה עם שחלות ורחם – קו תקשורת עם הגוף שלנו שרק מחכה לשתף אותנו במידע. אם את מעוניינת לפענח את האותות שגופך שולח באמצעות המחזור, ישנם ספרים נהדרים בנושא, וכן רופאים ורופאות רבים שבחרו להתמחות בתחום ויוכלו לעזור (פירוט בפרק המקורות).</span></p>
</div>
<p class="ביניים-מעבר">טרום גיל המעבר</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">הדרך לפרישה נראית אחרת בכל שחלה, כמו בחיים של אנשים. אבל לרוב, לא מדובר בשיפוע שיורד בקצב אחיד או צפוי. המצב הנפוץ הוא שהדרך רצופה עליות וירידות.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">טרום גיל המעבר הוא הזמן שבו הגוף עובר משלב הווסת והפוריות לשלב המנופאוזה – תחילתן של השנים הלא פוריות בחיי האישה, כשכבר אין מחזור ואין אפשרות להרות. הכוחות הספציפיים שמתחילים את טרום גיל המעבר עדיין לא ברורים, אבל אנחנו כן יודעים שבזמן השלב הזה בתוחלת החיים של מערכת הרבייה, השחלות מתחילות בפרישה הדרגתית מתפקידיהן העיקריים – הבשלת ביציות ושחרורן. אבל אם עברת כריתת שחלות או טיפולים כימיים, כמו כימותרפיה, שעוצרים את פעילות השחלות, הכניסה למנופאוזה היא מיידית. אם לא התחלת את טרום גיל המעבר לפני הפרוצדורה הרפואית, מעבר פתאומי כזה ידרוש מהגוף לבצע התאמה מיידית לרמות הנמוכות של הורמוני המין. אחרת, תקופת טרום גיל המעבר תתפרש לאורך זמן שבין שנתיים לעשר שנים.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">כמו שנאמר קודם, המחזורים החודשיים מנוהלים דרך לולאות משוב על ציר ההיפותלמוס־בלוטת יותרת המוח־שחלות. בטרום גיל המעבר, כל נקודה על הציר הזה נהפכת לרגישה פחות, וכתוצאה מכך מגיבה פחות – כמו נורה אחת סוררת בשרשרת שגורמת לכל שכנותיה להבהב. כשתדירות האיתותים ועוצמתם מתחילות להיות לא יציבות, כל התאים בגוף שיש להם קולטנים לאסטרוגן או לפרוגסטרון מושפעים מכך. בקצב שנקבע על ידי גורמים רבים – גנטיקה, השפעות הסביבה, חוויות חיים – השחלות מגיבות פחות ופחות לאותות ההורמונליים שפעם היו מזניקים אותן לפעולה. השחלות מאיטות גם כי הזקיקים (שעוטפים את הביציות המתפתחות) יורדים באיכותם ובכמותם עם הגיל, וגם מפני שהם מאבדים מרגישותם להגעתו של </span><span class="CharOverride-9">FSH</span><span class="CharOverride-8"> מבלוטת יותרת המוח. כתוצאה, הם משחררים פחות אסטרוגן. בלי דחיפת האסטרוגן הביציות לא מבשילות עד הסוף והזקיקים לא מתבקעים. אם זקיקים לא מתבקעים ומשחררים ביציות, אין שחרור פרוגסטרון. ירידה ברמות הפרוגסטרון קשורה לחלק מהתסמינים של טרום גיל המעבר, כמו דימומים כבדים יותר בווסת, התקצרות הזמן בין וסת לווסת, הפרעות שינה ורגישות בשדיים.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">נוסף על כך, אסטרוגן יכול להגיע לשיאים לפעמים, כשהשחלות מגיבות ל־</span><span class="CharOverride-9">FSH</span><span class="CharOverride-8"> שבלוטת יותרת המוח ממשיכה לשגר מפני שהשחלות לא הנחו אותה להפסיק. בזמן טרום גיל המעבר, ישנן תקופות שבהן רמות האסטרוגן יכולות להיות גבוהות פי שלושה בהשוואה לתקופה קודמת. רמות גבוהות של אסטרוגן לא מבטיחות ביוץ בטרום גיל המעבר – כי הזקיקים מבוגרים יותר ואיכותם נמוכה יותר – ולכן אולי לא ישתחרר פרוגסטרון שיאזן את השפעות רמת האסטרוגן הגבוהה.</span></p>
<div class="blue1">
<p class="כותרת-בוקסית-מעבר">שפת המנופאוזה</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">השפה שרופאים משתמשים בה – כשל שחלתי, ניוון זקיקים, דלדול נרתיקי – לתאר מה הגוף עושה ולא עושה בתקופת טרום גיל המעבר והמנופאוזה היא אכזרית ולפעמים על גבול המגוחכת. אישה אחת שראיינתי סיפרה שכאשר שאלה את הרופא שלה אם היא כבר בגיל המעבר, אחרי שעברו 11 חודשים מאז הווסת האחרונה שלה, הוא ענה, "לא, עדיין לא הגעת לכשל שחלתי מוצלח." הגיחוך במשפט הזה מצחיק אותי כל פעם מחדש, אבל הקונוטציה השלילית של מילים כמו כשל, ניוון,אי־ספיקה ודלדול יכולה להשפיע עלינו לרעה.</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">ככל שאנחנו חושבים על טרמינולוגיה רפואית כעל ניטרלית מעצם היותה שייכת לממלכת המדע, השפה כמעט לעולם אינה ניטרלית, בעיקר בין אנשים בהקשר ספציפי, למשל כשאת והרופאה שלך משוחחות על בריאותך. אנשי רפואה אולי חושבים שהתייחסות למנופאוזה כאל מחסור באסטרוגן היא בסך הכול תיאור המציאות האנדוקרינולוגית של האישה, אבל המילה "מחסור" רומזת לליקוי או חסך של משהו, ומתייגת את מה שקורה בגופך כבעיה. ביולוג של האבולוציה עשוי להתנגד לרמיזה שהמנופאוזה היא מצב של חסר, כי רמיזה כזאת מצביעה על ליקוי במקום על שינוי שמעיד על הסתגלות או מעבר לשלב הבא במחזור הרבייה. אישה שעוברת מנופאוזה עלולה להתבלבל מהמילה "מחסור" כי הרופאים כל הזמן אומרים שהמעבר הזה הוא טבעי.</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">התיאור המדויק של טרום גיל המעבר כטבעי או נורמלי על ידי אנשי רפואה ו/או נשים מבוגרות הוא אמנם נכון, אבל האסוציאציות החיוביות שלנו לשמע המילים האלה יכולות גם לעמוד בסתירה למציאות של החוויה שלנו. כשמשהו טבעי או נורמלי, זה לא הופך אותו לקל יותר, טוב יותר או עדין, אבל המילים האלה כן יכולות לגרום לנשים להרגיש שזה לא אמור להיות קשה, ושאם זה קשה סימן שמשהו לא בסדר איתן.</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">רופאים וחוקרים הם לא היחידים שמרכיבים את האופן שבו אנחנו מבינות מנופאוזה. אמצעי התקשורת (ואני בתוכם), חברות מסחריות והאקדמיה תורמות גם הן להקניית משמעויות. במאמר משנת 1995, <span class="CharOverride-25">M</span>ore <span class="CharOverride-25">T</span>han the <span class="CharOverride-25">C</span>hange: <span class="CharOverride-25">D</span>iversity and <span class="CharOverride-25">F</span>lexibility in <span class="CharOverride-25">M</span>enopausal <span class="CharOverride-25">E</span>xperience ("יותר משינוי: מגוון וגמישות בחוויית המנפאוזה") , שפורסם בספר ("גלי חום: נשים כותבות על השינויים בחייהן") "<span class="CharOverride-25">H</span>ot <span class="CharOverride-25">F</span>lashes: <span class="CharOverride-25">W</span>omen <span class="CharOverride-25">W</span>riters on the <span class="CharOverride-25">C</span>hange of <span class="CharOverride-25">L</span>ife", החוקרת האנתרופולוגית דניז ספיצר מתארת ארבעה מודלים הסברתיים למנופאוזה: רפואי, סוציו־תרבותי, פגיעוּת, עזרה עצמית. כל מודל משתמש בשפה ספציפית ליצירת תיאור ייחודי וקונסטלציה מסוימת של משמעות סביב המנופאוזה. ספיצר מסכמת את המודלים השונים כך: "מנופאוזה היא מחלה, תופעה חברתית בלי זיקה לביולוגיה, סממן של לחץ או זמן להאדרה עצמית." כל המודלים האלה השתמרו לאורך זמן וזו אחת מהסיבות שאנחנו שומעים תיאורים ומונחים סותרים למנופאוזה.</p>
</div>
<div class="blue">
<p class="ציטוט-מעבר-חדש">"באמת שלא ידעתי למה לצפות. אני חושבת שיש דיבור על נשים שנעשות נרגזות מאוד בגיל המעבר או כשהמחזור מפסיק, ואי אפשר להרות יותר. ראיתי נשים מבוגרות יותר במהלך חיי וחשבתי לעצמי, למה הן נועלות נעליים נוחות ולא יפות, למה הן מסתפרות קצר ולמה הן משמינות באזור הבטן? זה היה כל כך רחוק ממני אז. וזה הרבה יותר קרוב עכשיו." - <span class="CharOverride-10">איימי</span></p>
</div>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">במילים פשוטות, במהלך טרום גיל המעבר אותם הורמונים שמציפים את המערכת בגיל ההתבגרות מתחילים לרדת בהדרגה ולבסוף מתייצבים ברמות נמוכות. השינויים או התסמינים שאת חווה מעידים על ניסיונותיו של הגוף להתאים את עצמו לרמות החדשות. אם את שותה כוס קפה רגיל כל יום, הגוף מתרגל למנה היומית של קפאין. תארי לעצמך שאת מחליטה לעבור לתה צמחים בבת אחת. הגוף כנראה יגיב למחסור בקפאין, למשל בכאב ראש או בצניחה בערנות. עכשיו נדמיין שהרגלי שתיית הקפה שלנו עוברים שינוי פחות צפוי, כמו טרום גיל המעבר. בוקר אחד את שותה ארבע כוסות, למחרת שמונה, וביום השלישי אפילו לא כוס אחת. כמו ההשפעות של שינויי רמות ההורמונים בטרום גיל המעבר, הכאוס ברמות הקפאין ישפיע אחרת על כל אדם. יש אנשים שירוצו לשירותים או יסבלו מכאבי ראש, ואילו אחרים אולי ירגישו קצת אי־שקט אבל בסך הכול בסדר.</span></p>
<div class="blue1">
<p class="כותרת-בוקסית-מעבר">תסמינים "נפוצים" שלטרום גיל המעבר</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">יש שיח על התפתחותה של רשימת התסמינים ועל הדרכים שבהן היא קובעה על ידי אנשי רפואה ותקשורת. נשים וגברים מתחומי האנתרופולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה ופמיניזם תיעדו את חוסר העקביות של הדיווח על תסמינים ואיסוף הנתונים בכל העולם. התסמינים והחוויות ברשימה הבאה הם אלה שהתרבות המערבית מקבלת באופן כללי כתופעות "נפוצות" בטרום גיל המעבר. למען הסר ספק, העובדה שהן נפוצות אינה הופכת אותן לאוניברסליות. כל אישה יכולה לחוות אחת מהן, אחדות מהן או אף אחת מהן. נפרט עוד על התסמינים בפרק 3.</p>
<p></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">גלי חום והזעות לילה</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">הפרעות שינה</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">שינויים במחזור החודשי</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">ערפול מוחי, שינויים קוגניטיביים,</span><span class="CharOverride-8">אובדן זיכרון</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">אי־נוחות בנרתיק – גרד, צריבה, </span><span class="CharOverride-8">כאב בעת חדירה</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">שינויים בחשק המיני ובתפקוד המיני</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">דחיפות ותכיפות במתן שתן</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">שינויים בהרכב הגוף</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">דילול השיער</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">עור יבש</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">חרדות</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">דיכאון</span></p>
<p class="טקסט ParaOverride-6"><span class="CharOverride-8">כאבי מפרקים</span></p>
</div>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">בטרום גיל המעבר, נשים רבות חשות שהגוף עושה להן "גזלייטינג". נדמה שציר ההיפותלמוס־בלוטת יותרת המוח־שחלות מחליט לפעול עצמאית. יש שבועות שהוא ממשיך בשגרה הרגילה ובשבועות אחרים הוא משובש לגמרי. המחזור החודשי – וכל הפעילות הנלווית הקשורה למחזור – יכול להיטלטל בפראות או בעדינות בין תפקוד־יתרותת־תפקוד. המחזור יכול להיות ארוך או קצר יותר, נפח ומשך הדימום יכולים להשתנות ממחזור למחזור, וכל זה לצד חוויות חדשות כמו יובש בנרתיק. העיתוי של טרום גיל המעבר לנשים רבות (אמצע החיים) רק מוסיף לעומס העבודה של ההומיאוסטזיס של הגוף, כי הוא מתרחש במקביל לשלבים הראשונים של ההזדקנות ולשאר דרישות החיים כמו קריירה ומשפחה.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">יש לציין מחקר שלפיו כאשר המעבר למנופאוזה מתרחש באמצע החיים, הוא לא תופס את מרכז הבמה אצל כל הנשים בגלל כל הדרישות האחרות שהחיים מציבים בתקופה זו. מחקר איכותני שבוצע באמצע העשור הראשון של המילניום על ידי ד"ר התר דילאוויי, סוציולוגית שמתמחה בחוויות אמצע החיים של נשים ומנופאוזה, הציב לעצמו מטרה להבין את מגוון הדרכים שהמנופאוזה נחווית בקבוצות שונות של נשים. במאמר </span><span class="CharOverride-14">T</span><span class="CharOverride-8">alking ‘</span><span class="CharOverride-14">A</span><span class="CharOverride-8">mong </span><span class="CharOverride-14">U</span><span class="CharOverride-8">s’: </span><span class="CharOverride-14">H</span><span class="CharOverride-8">ow </span><span class="CharOverride-14">W</span><span class="CharOverride-8">omen from </span><span class="CharOverride-14">D</span><span class="CharOverride-8">ifferent </span><span class="CharOverride-14">R</span><span class="CharOverride-8">acial-</span><span class="CharOverride-14">E</span><span class="CharOverride-8">thnic </span><span class="CharOverride-14">G</span><span class="CharOverride-8">roups </span><span class="CharOverride-14">D</span><span class="CharOverride-8">efine and </span><span class="CharOverride-14">D</span><span class="CharOverride-8">iscuss </span><span class="CharOverride-14">M</span><span class="CharOverride-8">enopause ("מדברות בינינו: כך נשים מרקעים גזעיים ואתניים שונים מגדירות את גיל המעבר ומדברות עליו"), דילאוויי ושותפותיה לכתיבה מרי ביירנס, שרה מילר וסוניקה ריהאן, מדווחות שמשתתפות שחורות "רמזו לעתים קרובות שבעיות חשובות יותר, כמו למשל בעיות בריאות והזדקנות אחרות או בעיות במשפחה, תבעו את זמנן, מרצן ומשאביהן. ולכן המנופאוזה (ורגשותיהן לגבי התחושה שזה לעולם לא ייגמר) נאלצו להידחק הצידה". דילאוויי מציינת שההתמקדות האינטנסיבית פחות במנופאוזה של נשים שחורות במחקר שלה לא היתה תוצאה של מודעות פחותה לשינוי הגופני שהן עברו, ולא היוותה אינדיקציה לכמות התסמינים שהן חוו או לחומרתם. ההבדל הושפע מכוחות תרבותיים וייתכן גם שמהבדלי מעמדות.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">מחקר עדכני יותר שנשען על נתונים ממחקר רוחב אמריקאי על בריאות האישה, שנערך לאורך עשרות שנים על בריאות האישה באמצע החיים מכל הקבוצות האתניות, מצביע גם הוא על הבדליםסוציו־אקונומיים כגורם משמעותי בחוויה האינדיווידואלית של המנופאוזה, במובן של פיזיולוגיה ושל איכות חיים.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">מנופאוזה</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">טכנית, מנופאוזה היא רגע. היא יום השנה מהווסת האחרונה, הסימן הרשמי לסוף הפוריות. ההגעה למנופאוזה לא אומרת שום דבר מעבר לעובדה שהשחלות חדלו סופית לבייץ. כל התסמינים של טרום גיל המעבר לא יפסיקו אוטומטית יחד עם הווסת, אם כי אכן נראה שרבים מהם מצטמצמים ונעלמים בשנה עד שנתיים שאחרי המנופאוזה.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">פוסט־מנופאוזה</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אין בתקשורת יותר מדי להט לעסוק בשלב הזה של המנופאוזה, כי הוא נוגע בטריטוריית ההזדקנות. מבחינה פיזיולוגית, רמות הורמוני המין יציבות יחסית בפוסט־מנופאוזה מפני שביוץ לא התרחש כבר לפחות שנה וציר ההיפותלמוס־בלוטת יותרת המוח־שחלות כבר מצא מסילה חדשה ויציבה יותר. עם זאת, תאים בכל הגוף שקיבלו הוראות מאסטרוגן (או מפרוגסטרון או מטסטוסטרון) יתפקדו באופן שונה אחרי שלא תהיה להם גישה לרמות גבוהות שלו כבעבר או, במקרים מסוימים, לאותו סוג של הורמון.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">כל עוד את פורייה ומבייצת, השחלות מייצרות בעיקר אסטרדיול, שהוא הצורה החזקה ביותר של אסטרוגן עם כושר ההישארות הגבוה ביותר בתאים הקולטים. אחרי המנופאוזה, הגוף יסתמך יותר על צורה אחרת של אסטרוגן, אסטרון, שמיוצר בשחלות, בבלוטות האדרנל וברקמות שומן. כשייצור האסטרוגן בשחלות צונח, יש לכך השפעה כפולה: רמות נמוכות של אסטרוגן בכל הגוף ושינוי בסוג האסטרוגן הדומיננטי מהסוג החזק (אסטרדיול) לסוג חלש יותר (אסטרון). רמות נמוכות של אסטרוגן בצורתו החלשה יותר הן רק גורם אחד שתורם לעלייה בסיכון לדלדול עצם ולבריאות הלב וכלי הדם. הדרך שבה גוף מזדקן מושפעת גם מגורמים רבים אחרים שאינם קשורים להפסקת הפעילות של השחלות, כמו מתח, גנטיקה, אורח חיים וסביבה.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">תסמינים של טרום גיל המעבר, כמו גלי חום וכאבי ראש, פוחתים בדרך כלל כשנתיים לאחר שהתחיל שלב הפוסט־מנופאוזה, אבל הם יכולים גם להמשיך. גם אם תסמין מסוים מתמיד בהופעתו, אפשר עדיין להמשיך ליהנות מהחיים בכל המובנים שאת רגילה להם היום, אם כי ייתכנו שינויים במערכות יחסים, בפעילות גופנית, בסקס ובאינטלקט. אם את חווה מנופאוזה באמצע החיים, ההשפעות העיקריות האחרות בשנות הפוסט־מנופאוזה הן השינויים הגופניים המשויכים להזדקנות נורמלית ולהשלכות של החיים בתוך תרבות שבה רעיונות שליליים על הזדקנות ועל אנשים זקנים כבר הוטבעו עמוק. החוויה של הדעות הקדומות האלה, ואחרות שאולי חווית בתגובה למרכיבים אחרים בזהותך, עלולות להשפיע מאוד על בריאות הגוף והנפש לאורך זמן.</span></p>
<p class="הערה-גדולה-מעבר">מדוע אנחנועוברות מנופאוזה?</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אין הרבה מינים שממשיכים לחיות אחרי שנות הפוריות, והדבר נכון בעיקר ליונקים. הסופרת דארסי סטיינקה שבתה את לבבות הקוראים כשחלקה את רגשות הקרבה שלה לנקבות לווייתנים, מהיונקים המעטים שידוע לנו שעוברים מנופאוזה, בספרה</span><span class="CharOverride-8"> </span><span class="CharOverride-9">F</span><span class="CharOverride-8">lash </span><span class="CharOverride-9">C</span><span class="CharOverride-8">ount </span><span class="CharOverride-9">D</span><span class="CharOverride-8">iary: </span><span class="CharOverride-9">M</span><span class="CharOverride-8">enopause and the </span><span class="CharOverride-9">V</span><span class="CharOverride-8">indication of </span><span class="CharOverride-9">N</span><span class="CharOverride-8">atural </span><span class="CharOverride-9">L</span><span class="CharOverride-8">ife ("יומן גלי חום: המנופאוזה והאמת על החיים בטבע"). </span><span class="CharOverride-8">רבות מהנשים שעוברות מנופאוזה ושדיברתי איתן לצורך כתיבת ספר זה, הניחו שהמנופאוזה היא חוויה אנושית חדשה יחסית, כי תוחלת החיים שלנו עלתה ואנחנו חיות הרבה אחרי שאנחנו כבר לא פוריות. ייתכן שיש שמץ של אמת ברעיון הזה (אנחנו אכן חיות יותר שנים לא פוריות בהשוואה לאימותינו הקדומות), אבל הנחה זו מתעלמת משאלה חשובה – האם המנופאוזה היא הסתגלות אבולוציונית שלנו? התשובה תישא השלכות על האופן שבו אנו תופסים את המנופאוזה, רפואית ותרבותית כאחת. ההנחה שהמנופאוזה היא רק תוצר לוואי של התארכות תוחלת החיים שלנו רומזת במקרה הטוב שלמנופאוזה יש מעט מאוד תועלת אבולוציונית, אם בכלל, ובמקרה הגרוע שהמנופאוזה היא תקלה בעייתית של הגוף.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">לכאורה נדמה כי העובדה שנשים חיות אחרי שנות הפוריות שלהן מנוגדת להיגיון אבולוציוני, אך חוקרים בשנות השישים פיתחו תאוריה על ההיגיון האבולוציוני שיש לה בכל זאת. במקום להמשיך לייצר עוד צאצאים, נשים אחרי גיל הפוריות נהפכות לספקיות של משאבים – מזון, טיפול, ניסיון – לילדים של צאצאיהן. בסופו של דבר, אם לילדיהן יהיו יותר ילדים שישרדו, הגנים שלהן לא רק עוברים הלאה אלא אף מתרבים. במוקד "היפותזת הסבתא", כפי שתאוריה זו מכונה, עומד הרעיון שעם תמיכתן של נשים אחרי גיל הפוריות, נשים צעירות יכולות להתחיל ללדת בגיל צעיר יותר ולעתים קרובות יותר, ולאותם ילדים יהיו סיכויי הישרדות גבוהים יותר.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">רוב התאוריות בביולוגיה האבולוציונית מכירות במנופאוזה כתופעה של הסתגלות ולא התפתחות מקרית. בספרה </span><span class="CharOverride-9">T</span><span class="CharOverride-8">he </span><span class="CharOverride-9">S</span><span class="CharOverride-8">low </span><span class="CharOverride-9">M</span><span class="CharOverride-8">oon </span><span class="CharOverride-9">C</span><span class="CharOverride-8">limbs: </span><span class="CharOverride-9">T</span><span class="CharOverride-8">he </span><span class="CharOverride-9">S</span><span class="CharOverride-8">cience, </span><span class="CharOverride-9">H</span><span class="CharOverride-8">istory, and </span><span class="CharOverride-9">M</span><span class="CharOverride-8">eaning of </span><span class="CharOverride-9">M</span><span class="CharOverride-8">enopause ("הטיפוס האיטי של הירח: מנופאוזה ומשמעותה בראי המדע וההיסטוריה")</span><span class="CharOverride-8">, ההיסטוריונית סוזן פ' מטרן סוקרת תאוריות רבות ששופכות אור על ערכה של הארכת תוחלת החיים אחרי גיל הפוריות. היא מתארת איך המנופאוזה משתלבת כאסטרטגיה של רבייה מסתגלת בתאוריות הבולטות ביותר בביולוגיה האבולוציונית, ואיך היא ממשיכה לשרת אותנו בעולם המודרני כי היא משמרת את היחס בין הנשים הפוריות ובין הנשים שאינן פוריות (אך מספקות עזרה בתרחיש אידיאלי) במידה מסוימת של איזון.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">ישנה היסטוריה ארוכה של מדענים שניסו להסביר את המכניזם הפנימי בפיזיולוגיה של הרבייה הנשית, כנראה לא פעם בהנחה שהתהליכים שלה, איבריה וחלקיה זקוקים לניהול או לבקרה. לא קל לכמת כמה, אבל קשה להכחיש שלתאוריות מדעיות ולמחקר הרפואי יש הכוח להשפיע על הדרכים שבהן הגוף שלנו חווה שינויים. האם חוויית המנופאוזה שלך היתה שונה אם היית מאמינה, לדוגמה, שכל אישה נולדת עם כמות מסוימת של דם וסת ושהמנופאוזה היא פשוט סימן שאזל המלאי? ערכה של שאלה זו אינו בתשובה אלא בתזכורת שכמו כל תהליך פיזיולוגי אחר (לידה, מוות וכו'), המנופאוזה היא – ותמיד היתה – חוויה פיזיולוגית וגם תבנית תרבותית.</span></p>
<p class="הערה-גדולה-מעבר">הסביבה של המנופאוזה</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">בדיוק כשם שצמח מושפע רבות מהמקום שבו הוא צומח, הסביבה שבה אנחנו חיים משפיעה עלינו פיזית ורגשית. מקום המגורים הוא פן אחד בסביבה שלנו. אלמנטים פיזיים (אוויר, מים, שטח, סביבות בנויות כמו בתים ומשרדים), מרכיבים תרבותיים וחברתיים (מערכת אמונות, מבנים חברתיים, מסורות תזונה ומערכות יחסים) ומצב כלכלי (שיש לו השפעה על ההיבטים הפיזיים והתרבותיים והחברתיים של הסביבה שלנו), כל אלה משפיעים ישירות על האדם שאנחנו, גוף ונפש. היכולת שלנו לשלוט בסביבה עולה ויורדת לאורך החיים, בהתאם לדעות הקדומות השיטתיות הטבועות בתרבות שלנו, מעמד סוציו־אקונומי בתוך כלכלה שחווה עליות ומורדות, ובהתאם לבחירות ספציפיות שאנחנו בוחרים או שבוחרים עבורנו.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">הסביבה הפיזית</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">האם יש קשר בין מקום מגורים למערכת הרבייה ולבריאות הכללית? בהחלט כן. דוגמה בולטת היא הרעלת העופרת באספקת מי השתייה של העיר פלינט, מישיגן, שנוהלה באורח כושל והשפיעה באופן קשה על בריאותם של דור שלם של ילדים. ייתכן שזכורה דאגה בסוף העשור הראשון של המילניום מתוספי פלסטיק עם שמות כמו ביספנולים (</span><span class="CharOverride-9">BPA</span><span class="CharOverride-8">) ופתאלאטים שעלולים להזיק לרקמות בגוף האדם. מדענים חקרו ועדיין חוקרים בדיוק כיצד התרכובות הכימיות האלה מגיבות עם תאים בחלקים שונים של הגוף. בשני המקרים – עופרת במים וכימיקלים בפלסטיק – לא כל מי שנחשף לחומרים מושפע באותו אופן. הדבר קשור חלקית לחשיפה לרעלנים, אבל גם לגנטיקה יש תפקיד, כנראה, וכן לבריאות האישית הכללית לפני החשיפה. רעלנים שונים בסביבה נחקרו ונחקרים בהקשר של סוגיות בריאות האישה ובכלל זה סוגי סרטן במערכת הרבייה, אנדומטריוזיס ואי־פוריות.</span></p>
<div class="blue1">
<p class="כותרת-בוקסית-מעבר">מהם משבשים אנדוקריניים?</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">בעולם שלנו, תאים מסוגים שונים חודרים לגופנו דרך דברים שאנחנו אוכלים, שותים, נושמים או נספגים דרך העור. חלק מהתאים האלה שמגיעים מחוץ לגוף מתאימים לתאים קולטים ספציפיים בתוך הגוף, ואם הם מתחברים, הם יכולים להעביר מידע (בדיוק כמו הורמונים שמיוצרים בתוך הגוף) או למנוע מההורמונים שאנחנו מייצרים להתחבר לתאים הקולטים שלהם. כך או כך, הם משבשים תפקודים של המערכת האנדוקרינית, ולכן הם נקראים משבשים אנדוקריניים.</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">רוב המידע שאנחנו שומעים על משבשים אנדוקריניים בחדשות או מהרופא מתמקד בכימיקלים ובתרכובות שנמצאים בדברים כמו סוגי פלסטיק שמשמשים לאריזת מזון וכן במוצרים ביתיים, חומרי הדברה נגד מכרסמים, חרקים ועשבים. חלק מאותם משבשים אנדוקריניים מלאכותיים נאסרו לשימוש בעקבות גילוי השפעות שליליות על הבריאות. מחקר על משבשים אנדוקריניים מזהה את הדרכים שבהן משפיעים תאים אלה על הרבייה, המטבוליזם והתפקוד הנוירולוגי, וגורמים לסרטן. מסרים בתקשורת על ניקוי רעלים לבית כוללים לרוב עצות על הגבלת החשיפה למשבשים אנדוקריניים המצויים באריגים, בחומרי ניקוי, באריזות מזון, מוצרים לשיפוץ ביתי, קוטלי עשבים וקוטלי חרקים.</p>
</div>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">חשיפה לכל רעלן, ולא משנה אם מבחירה – למשל דרך עישון או סמים – או בעקיפין – דרך זיהום או מוצרים ביתיים – לא מבטיחה השלכות שליליות על הבריאות, אבל מעלה את הסיכון לרשימה ארוכה של בעיות ומחלות פוטנציאליות. רופאים מעודדים אותנו לזכור שבכל פעם שאנחנו חשופים לגורם או לסביבה שידועים כמזיקים לגוף, כמו הופעה רועשת או אגם מזוהם, אנחנו מגבירים את הסיכון להשלכות שליליות על בריאותנו. המנופאוזה, שממוקמת לרוב באמצע החיים, מושפעת במידה ניכרת מהשפעות מצטברות של חשיפה לגורמים סביבתיים מזיקים לאורך כל החיים.</span></p>
<p class="הערה-גדולה-מעבר">התרבות שאנו חיים בה</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">תרבות יכולה להשפיע על בריאות בדרכים רבות ושונות. השפעותיהן של תזונה ושל מסורות קולינריות על הבריאות תועדו רבות בעשורים האחרונים – מי לא שמע על מעלותיה של התזונה הים־תיכונית? ישנן גם ראיות לכך שמזונות ספציפיים שטבועים במסורות קולינריות של תרבויות שונות מותירות חותם על בריאותינו, למשל מחקרים שהראו כי צריכה גבוהה של טופו עשיר בפיטואסטרוגנים בתזונה היפנית עשויה להפחית תסמינים של גיל המעבר.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">אמונות ונורמות יכולות גם הן להשפיע על התנהגויות שבסופו של דבר מותירות חותם על הבריאות. בארצות הברית רק התחלנו לבחון ולהתמודד קולקטיבית עם שורשי העליונות הלבנה בתרבות שלנו. ישנם מחקרים רבים שתיעדו את הפגיעה של הגזענות המערכתית בבריאות הגוף והנפש של אמריקאים שאינם לבנים. נתונים של המרכז לבקרת מחלות על שיעורי תמותה בקרב נשים שחורות (פי 2.5 מנשים לבנות שאינן היספניות, ופי 3.5 מנשים היספניות) והמספר הדיספרופורציוני של מקרי מוות מקורונה בקהילות שאינן לבנות, הם שתי דוגמאות מהעת האחרונה להבדלים על בסיס גזע בהשלכות בריאותיות. סקרים מקיפים יותר, שנקראים מטה־אנליזה ובוחנים מאות מחקרים מעשורים קודמים, אישרו כי ישנן ראיות לכך שגזענות מובנית משפיעה ישירות </span><span class="CharOverride-8">ובאופן שלילי על בריאותם של אמריקאים שאינם לבנים.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">גם למערכות יחסים בחיינו הפרטיים והמקצועיים יש פוטנציאל להשפיע ישירות על התנהגויות שלנו. אם אנחנו במעגל חברים שעוסקים בקרוספיט, עולים הסיכויים שנעסוק בפעילות גופנית לעתים קרובות יותר. אם אנחנו בחברה של אנשים שאוהבים לבלות עד מאוחר בלילה, סביר שנישן פחות שעות. לכל סוג של מערכת יחסים – משפחה, חברים, רומנטית, מקצועית – יש השפעה מסוימת על הרגשות שלנו, ואולי אפילו יכולת להגביר או להפחית את מפלס הלחץ שלנו. טיפול באחרים הוא תפקיד נפוץ בקרב נשים בטרום גיל המעבר, בין שזה טיפול בילדים, בהורים מבוגרים או באחרים בקהילה. הטיפול באחרים יכול להיות מתגמל ומספק, אבל הוא גם השקעה של זמן ואנרגיות שמוסיפה למתח הרגשי והלוגיסטי בחיינו.</span></p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">נוסף על כל השפעותיה המקיפות של התרבות על חיינו, ישנן גם השפעות שנובעות מהמיקרו־תרבות של המשפחה שלנו, הן גנטית והן סביבתית. מחקרים הראו שטראומה משפיעה לא רק על הבריאות הפיזית של האדם שחווה אותה, אלא גם על זו של ילדיו. תופעה זו נקראת טראומה בין־דורית, והמוּעדים ביותר לסבול ממנה הם בני משפחה של אדם שחווה התעללות משמעותית, הזנחה ודיכוי, למשל שורדי רצח עם, מלחמה, עקירה ועבדות.</span></p>
<p class="ביניים-מעבר">המצב הסוציו־אקונומי</p>
<p class="טקסט"><span class="CharOverride-8">היעדר של ביטחון כלכלי או עוני של ממש קשורים גם הם לרמות מתח נפשי גבוהות יותר ולהשלכות שליליות על בריאות הגוף והנפש. מחקרים מראים קשר ברור בין עוני לבין סיכוי מוגבר למצבי חולי כרוניים ומוות בטרם עת. השפעותיו של חוסר שוויון כלכלי, ואיתו חוסר שוויון בגישה למשאבים, ניכרות היטב גם הן במחקרים על מנופאוזה. מעמד סוציו־אקונומי נמוך והשכלה נמוכה צוינו כגורמי סיכון לתסמינים כמו דיכאון, הפרעות מטבוליות ותסמינים וָזומוטוריים (גלי חום והזעות לילה).</span></p>
<div class="blue1">
<p class="כותרת-בוקסית-מעבר">על לחץ ומחזור</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">"לחץ" או מתח נפשי הוא המונח שאנחנו משתמשים בו לרוב כדי לתאר מצב זמני או מתמשך שגורם לנו להרגיש הצפה רגשית, עייפות, פחדים או דאגות. הרגשות האלה נובעים לפעמים משינויים סביבתיים (מעבר, עבודה חדשה או פיטורים, נסיעות), שינויים פיזיים (מצבים מסוכנים, מחלה, פעילות גופנית מוגזמת), או לחצים רגשיים (בחינה קשה, פרידה, מוות של אדם אהוב). שינוים גדולים, אפילו כאלה שאנחנו יוזמים ומרגישים נפלא איתם, נוטים להוסיף לחץ.</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">נוסף על החוויות הרגשיות שלנו, אנחנו חווים גם תגובות פיזיולוגיות למתח. בוודאי שמעתם על הדרכים שבהן התגובות שלנו למצבי לחץ התפתחו כדי להגן עלינו מפני פגיעות, באמצעות מיקוד כל האנרגיה והמשאבים של הגוף במערכות החיוניות להישרדותנו במצבים מסכני חיים. כשאנחנו חווים מתח קבוע או כרוני, מנגנוני ההישרדות בגוף שנועדו לספק סיוע חירום קצר מועד, מובילים להשפעות שליליות על הבריאות עם הזמן. המחזור החודשי, וגם העיכול, המטבוליזם, השינה ואפילו התגובה החיסונית, צפויים לסבולמאי־סדירות עקב מתח כרוני.</p>
<p class="טקסט-בוקסה-מעבר">הורמונים שמשתחררים בזמן תגובה ללחץ עלולים לשנות את פעילות הורמוני הרבייה, לשבש ביוץ סדיר ולהוביל להפסקת דימום וסתי או לדימום לא סדיר. המדענית וחוקרת המוח ליסה מוסקוני מסבירה בהרצאת <span class="CharOverride-25">TED</span>, "איך גיל המעבר משפיע על המוח", את השפעתם של מצבי מתח על רמות האסטרוגן בגוף. קורטיזול עולה, אסטרוגן יורד. הגוף זקוק להורמוני מין כדי לנהל תהליכים במערכת הרבייה, אבל גם כדי לבצע תפקודים ברקמות ובאיברים חיוניים אחרים. שינויים במחזור החודשי יכולים לשמש כברומטר לבריאות הכללית או לכל הפחות לשמש כסימן אזהרה בדומה לקנרית במכרות פחם. זכרו שאמצעי מניעה הורמונליים מטשטשים את המחזורים הטבעיים של הגוף ומקשים על אבחון השפעות המתח.</p>
</div>
</div>



			
ספר מודפס
מחיר מוצר 86.40 ₪ מחיר רגיל 97.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
מועדון: 80.99 ₪
ספר דיגיטלי
מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪
ניתן לקריאה בקינדל
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
שליחת ספר כמתנה
כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח
טלפון של מקבל המתנה
שם המקבל
ברכה
מקסימום 250 תווים
זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר
היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון
איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות
זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!
זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון
הוספה למועדפים
שיתוף רשימה
Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור
ביקורות