מלך רעיל ממלכה מדממת 1

קורלי ג’ון

בובה על חוטים, נסיך, פלייבוי. חתונה אחת שנקבעה בהסדר. שלושה גברים שאני צריכה לשמור בהישג יד.
הנסיך אוגוסטוס יהיר, רעיל ומרושע.
אני לא רוצה שום קשר עם הגבר שפעם היה החבר הכי טוב שלי.
נמלטתי מהממלכה הזו לפני ארבע שנים ותכננתי לא לחזור לעולם.
אבל המלך מת.
הממלכה בתוהו ובוהו.
ואני לכודה בנישואים שנכפו עליי, ואני לא רוצה להיות חלק מהם.
אוגוסטוס יכול להרוס אותי בנגיעה אחת.
אני שונאת אותו.
אני רוצה אותו.
החובה המוטלת עליי לא מאפשרת לי להסתלק.
אבל למלך המיועד הממורמר יש אויבים נוספים חוץ ממני.
הכתר כבד.
אויבי הכתר רצחניים.

מלך רעיל הוא הספר הראשון בטרילוגיית ממלכה מדממת ואינו עומד בפני עצמו.
הספר עוסק בהרמון הפוך, וכולל בתוכו תיאורים של פגיעה, אלימות והתעללות שעלולים להוות טריגר. אנא קראו באחריות.
שם: מלך רעיל ממלכה מדממת 1
מחבר/ת: קורלי ג’ון
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: אירוטי/אופל
מק״ט: 600008804

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 37.00

קרא פרק ראשון

					
		<div id="_idContainer044" class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<div class="_idGenObjectLayout-2">
				<div id="_idContainer003" class="Object-Style-1">
					
				</div>
			</div>
			<p id="_idParaDest-1" class="kot-mispar-1"></p>
			<p class="text-poteach">החיבה שלי כלפי אוגוסטוס, יורש העצר של אלדריץ', הייתה מעין בדיחה, איזה פיתול עלילה משעשע ואכזרי של הגורל, שכדי לשרוד אותו אני צריכה לצחוק לאורך כל הדרך. </p>
			<p class="text">הוא היה החבר הכי טוב שלי.</p>
			<p class="text">בעתיד הוא יהיה המלך שלי.</p>
			<p class="text">אבל הכי גרוע? הוא היה הנער שאהב לשחק בלב שלי. הוא גיחך כשלבשתי את הצבע האהוב עליו. חזהו התנפח בגאווה כשהוא אחז באצבעותיי הרועדות. ואתמול בלילה? כשרקדנו יחד במועדון האהוב עלינו, כשזיעה חלקלקה נטפה במורד גופינו, הוא עזב אותי כדי לרקוד עם איזו סלבריטאית עם חזה גדול יותר וחשבון בנק גדול הרבה יותר.</p>
			<p class="text">אהבה הייתה דבר הפכפך, ואוגוסט אהב רק לקבל אותה. שיערתי שכך הוא הרגיש בטוח יותר. הוא פחד לשחרר את ליבו. מן הסתם חשש שהלב יברח וישאיר אותו מאחור, אם רק תהיה לו אפשרות. </p>
			<p class="text">תמיד היינו מאוד קרובים, אבל עכשיו נראה שבכל פעם שהיינו יחד, אוגוסט מצא תירוץ להרחיק אותי. לא הבנתי את זה. </p>
			<p class="text">"יפהפייה, את מתכוונת להמשיך להזעיף פנים בפינה?" שאל אטיקוס דופונט. הוא הצטרף אליי הבוקר בספרייה כדי להסתכל עליי לומדת בזמן שהוא עיין בטלפון שלו. שערו הכהה היה מסורק הצידה והכפתור העליון של חולצתו הנקייה היה לא מכופתר. מכיוון שהוא היה חברו הטוב ביותר של אוגוסט, הייתה לו תצפית מהשורה הראשונה על כל זווית משפילה בהתאהבות שלי. </p>
			<p class="text">"אני לא מזעיפה פנים."</p>
			<p class="text">השמש האירה דרך חלון ענק ועטפה את אטיקוס בחמימות, הדגישה חבורה בצורת אצבעות סביב זרועו. </p>
			<p class="text">"הפה הקטן והיפה שלך זועף הבוקר. אני יכול להעסיק אותו בדברים אחרים?" אטיקוס חייך אליי חיוך מלגלג, נשען קדימה והניח את זרועותיו על ברכיו. </p>
			<p class="text">אטיקוס תמיד פלרטט איתי. תמיד חצה איזה גבול בלתי נראה שקבעתי. לא הייתי בטוחה אם הוא באמת היה מעוניין בי. כבר היה לו את כל מה שליבו חפץ, אבל החסך שהוא הרגיש אף פעם לא התמלא. אני משערת שמרדף אחרי רכושו של אוגוסט מילא אותו באיזה אופן. </p>
			<p class="text">ואני <span class="natuy">באמת </span>הייתי של אוגוסט. ליבי פעם במיוחד בשבילו. הוריו הכניסו אותי לביתם כשההורים שלי מתו. הייתי הבת המאומצת של המלכה. הקוץ בנעלו של המלך. הצעצוע של הנסיך. </p>
			<p class="text">"אתה ממש נמשך לפה שלי בזמן האחרון," אמרתי והסמקתי, כי הרגשתי מאוד לא מנומסת. הוא לא <span class="natuy">באמת</span> רצה אותי. הוא רצה את מי שהייתי בעיניו.</p>
			<p class="text">"באמת יש לי חיבה מסוימת אליו, אבל הייתי רוצה היכרות אינטימית עם השפתיים שלך." </p>
			<p class="text">גלגלתי את עיניי והמשכתי לכתוב הערות על הספר שקראתי, אבל אטיקוס לא התכוון להניח לי להזעיף פנים בשקט. "את יודעת, יום אחד אוגוסט יתחתן עם יורשת עשירה. או אולי אפילו עם נסיכה. ממלכת אוביסטרה רוצה לבסס ברית משתלמת. הבת שלהם בגילנו."</p>
			<p class="text">כיווצתי את גבותיי לשמע הדברים. זה היה נכון. אולי הייתי חברה אהובה משושלת רוז, אבל אי אפשר היה להשוות אותי לנסיכה. "אין לי אשליות, אטיקוס."</p>
			<p class="text">הוא ליקק את שפתיו. "אז למה לערוג אליו? למה <span class="natuy">אליו</span>?" </p>
			<p class="text">עיניי סרקו את פניו הנאות. צל חיוור של חבורה נוספת היה תחת עינו הימנית. בשבוע שעבר, כששאלתי אותו עליה, הוא אמר שזאת הייתה עסקה שלא צלחה. בזמן האחרון הוא עבד עם אבא שלו יותר ויותר, לקח על עצמו עוד תחומי אחריות והיה נעלם למשך ימים בכל פעם. לא הבנתי מה הוא עושה, אבל בזמן האחרון היה בו משהו אפל. </p>
			<p class="text">הפעם היחידה שהוא לא נראה מוטרד מכל זה הייתה כשהיינו רק שנינו יחד. </p>
			<p class="text">"למה צריך לערוג למישהו בכלל?" שאלתי, הנמכתי את קולי כדי להסתיר את העובדה שעמוק בפנים, עמדתי למות.</p>
			<p class="text">"הוא מניאק."</p>
			<p class="text">"אליי הוא נחמד," עניתי. "אלה הרגעים הקטנים שעושים את האדם, אטיקוס. אוגוסט היה לצידי כשאימא ואבא מתו."</p>
			<p class="text">"גם אני הייתי לצידך." </p>
			<p class="text">"הוא אומר לי דברים נחמדים כשאנחנו לבד."</p>
			<p class="text">אטיקוס נשך את שפתו. "מילים טובות הן כמו אוויר. הן לא יכולות להאכיל אותך, להגן עלייך או לבנות לך בית, כריסטין."</p>
			<p class="text">הבושה כיווצה את חזי. "בכל זאת, נעים לשמוע אותן."</p>
			<p class="text">הוא קם מכיסאו וניגש אליי, גלים של ריח הבושם היקר שלו שטפו אותי. הוא כרע לרגליי. "זה מה שצריך כדי לרכוש את חיבתך, קטנטונת? כמה מילים יפות?" </p>
			<p class="text">טפחתי על לחיו בהתנשאות. "שאפשר יהיה גם להאמין להן." </p>
			<p class="text">פניו הזדעפו. </p>
			<p class="text">"למילים יפות אין שום משמעות אם אין בהן כוונה אמיתית. אתה רוצה אותי כי אוגוסט רוצה אותי. אתה אוהב לאסוף דברים שיש להם משמעות בשבילו."</p>
			<p class="text">הוא הביט בי. "אולי הוא לא ראוי לדברים האלה."</p>
			<p class="text">אוגוסט צעד לתוך הספרייה, שערו פרוע וחולצתו מקומטת. שערו המתולתל נראה מלוכלך וזיפים כהים התחילו לצמוח על לסתו. </p>
			<p class="text">"מאוד נהניתי אתמול בערב," הוא צנח לתוך כיסא מרופד וקרץ אליי. הוא שפשף את כפות ידיו לאורך ירכיו ונאנח. "אבל אני צריך עוד מאותו דבר, אם אני רוצה לשרוד את היום."</p>
			<p class="text">אלוהים, הקריצות שלו הרטיטו את ליבי. האופן שבו הגוף שלי הגיב כלפיו היה מביך. </p>
			<p class="text">ליאו, השומר האישי של אוגוסט, נכנס לחדר וחייך אליי. שערו הבלונדיני היה אסוף על ראשו והוא התחיל לחפור בכיסיו ברגע שעיניו הירוקות ננעלו על עיניי. "בשבילך," הוא אמר וניגש אליי. הוא שלף את אחד מסוגי השוקולד האהובים עליי, הניח אותו בכף ידי וקיפל בידו היציבה את אצבעותיי סביב הממתק. </p>
			<p class="text">"משהו מתוק כדי שתוכלי להתרכז בלימודים."</p>
			<p class="text">"תודה," אמרתי. ליאו תמיד מצא עבורי ממתקים קטנים. הוא תמיד חיפש דרכים לפנק אותי.</p>
			<p class="text">"אני לא רוצה ללמוד. אני רוצה לאכול אוכל שמנוני." אוגוסט חייך לעברי. "בואו נלך לאכול ארוחת צהריים. אני מזמין."</p>
			<p class="text">ליקקתי את שפתיי בעצבנות. "אני חייבת ללמוד. יש לנו שלוש בחינות יום אחרי שאנחנו מגיעים מהחופשה."</p>
			<p class="text">זאת הייתה שנת הלימודים הראשונה שלי באקדמיה המלכותית, האוניברסיטה הייתה מרוחקת כארבעים וחמש דקות מהטירה. כולם שם הניחו שהתקבלתי בגלל הקרבה שלי למשפחת המלוכה, כך שהרגשתי צורך להוכיח את עצמי. הייתי צריכה ציונים טובים. היינו בבית למשך חופשת האביב, אבל נצטרך לחזור למעונות הסטודנטים שלנו בסוף השבוע, ולא הייתי מוכנה להיות מוקפת שוב בבנות שרצו להשליך את עצמן לרגליו של אוגוסט ולהעריץ את הזין שלו. לפחות בטירה הייתי צריכה לחלוק אותו רק עם אטיקוס ועם ליאו. </p>
			<p class="text">"אני לא יודע למה את טורחת," אמר אוגוסט ונופף בביטול בידו. </p>
			<p class="text">"יש אנשים שרוצים להרוויח את התארים שלהם בכבוד, הוד מלכותו," אמר אטיקוס.</p>
			<p class="text">נסיך הכתר פנה אל חברו הטוב ביותר, במבט עוקצני. "ככה אתה מתכנן לרשת את החברה של אביך, אטיקוס? אתה <span class="natuy">תרוויח</span> את מיליארדי הדולרים שמחכים בקרן הנאמנות שלך? כל הזמן חשבתי שנולדת לתוך חיי מותרות. תגיד לי, מה אתה עושה מאוחר בלילה כשהוא שולח אותך להתגנב ברחבי העיר?"</p>
			<p class="text">אטיקוס קילל בשקט. יחסית לשניים שהיו קרובים כל כך זה לזה, אטיקוס ואוגוסט תמיד נכנסו לוויכוחים אחד עם השני.</p>
			<p class="text">"מספיק," אמרתי.</p>
			<p class="text">ליאו ניסה לא לחייך. הוא תמיד תמך בי. </p>
			<p class="text">אטיקוס בחן את הטלפון שלו והכניס אותו לכיסו. "על אף שהיה נחמד מאוד, אני צריך לבקר את אבא שלי." הוא התכופף כדי לנשק אותי על לחיי, פעולה שגרמה לאוגוסט להזעיף את פניו. </p>
			<p class="text">"תודה שלמדת איתי," אמרתי לו ברכות בזמן שהוא כפתר את הכפתור העליון בחולצתו ויצא מהספרייה. נשענתי שוב לאחור בכיסאי והרמתי את הספר שלי מתוך כוונה להמשיך לקרוא. הדפים הבלויים היו מונחים בידיי ואני ניסיתי להבין את עץ המשפחה של המלך אלדריץ' השלישי. הוא נישא לבת דודתו מדרגה שנייה שהייתה גם אשתו השלישית של אביו — אלמנה בעלת השפעה שעזרה לו להטות את דעת הקהל לטובתו, למרות הנישואים השערורייתיים שלהם, שהיו על גבול גילוי עריות. </p>
			<p class="text">ברגע שאטיקוס הלך, ליאו נשען אל הקיר ואוגוסט פנה אליי, קטע שוב את הריכוז שלי. "נהנית אתמול בלילה?"</p>
			<p class="text">"בן זוגי לריקודים נטש אותי," הקנטתי, הכרחתי את עצמי לא להישמע כאילו אני מקנאת. אוגוסט לא היה חייב לי דבר. לא נועדנו זה לזה. הוא גרם לי להתאהב בו, אבל מעולם לא החזיר לי אהבה. המרחק שהוא יצר בינינו בזמן האחרון הגביר את המודעות שלי לעובדה מאירת העיניים הזאת. </p>
			<p class="text">"היית עסוקה למדי. אטיקוס פינה לעצמו זמן ורקד איתך," הוא אמר, עם מרירות בקולו, שהפתיעה אותי. </p>
			<p class="text">"אטיקוס ראה שאני עומדת לבד על רחבת הריקודים והיה מנומס מספיק כדי להזמין אותי לריקוד."</p>
			<p class="text">"את ואטיקוס התקרבתם השנה. האם הוא המחליף שלי? בבקשה תגידי לי שאת לא עוזבת אותי בשביל דופונט נפוח."</p>
			<p class="text">משכתי בכתפיי. "אנחנו מבקרים זה אצל זה הרבה בזמן הלימודים. היית כל כך עסוק השנה בתחומים שונים." נעצתי בו מבט מעל שולי הספר. זו הייתה רק דרך אחרת לומר שהוא בחן כל סטודנטית לגופה. </p>
			<p class="text">"תמיד יש לי זמן עבור החברה... <span class="natuy">הידידה</span> הכי טובה שלי." הוא הוסיף את החלק של הידידה כאילו זה משהו שצץ מאוחר יותר במחשבתו, דבר שהוא הכריח את עצמו להגיד. </p>
			<p class="text">לפעמים רציתי להיות הבחורה היחידה שלו. </p>
			<p class="text">"איתך התנשקתי בפעם הראשונה בחיי וככל הנראה גם הנשיקה האחרונה בחיי תהיה איתך, כריסטין אברנת'י."</p>
			<p class="text">הכרחתי את עיניי להשתהות על המילים בספר כדי שהוא לא יראה איך הוקסמתי ממנו. "זאת הייתה נשיקה ראשונה איומה. עוד לא היינו מתבגרים אפילו. שלא לדבר על כל הבנות בין לבין, נכון?" אמרתי לו בטון עוקצני.</p>
			<p class="text">הוא התרומם במהירות על רגליו וצעד אליי. "את מקנאת, אהובה?"</p>
			<p class="text">הנדתי בראשי. "למה שאקנא?" </p>
			<p class="text">"כי את מאוהבת בי ללא תקנה." </p>
			<p class="text">ליבי דהר, אבל הכרחתי את עצמי לשמור על שלוות נפש. "ואיזו הוכחה יש לך לאהבתי, אוגוסט?"</p>
			<p class="text">"אני מסתכל עלייך. אני מבחין בכל הדברים הקטנים."</p>
			<p class="text">"חשבתי שאתה עסוק מדי ואין לך זמן להקדיש לי תשומת לב." זקפתי את גבתי. </p>
			<p class="text">הוא שחרר את הספר מבין ידיי וליטף באצבעותיו את לחיי. "אני רואה את האהבה שלך באופן שבו הנשימה שלך נעצרת כשאני נוגע בך." </p>
			<p class="text">החנקתי התנשפות. "הו?"</p>
			<p class="text">הוא נע קדימה וחיכך את שפתיו הרכות על צווארי. "כשאני רוכן כדי ללחוש על אוזנך, אני ממש יכול לשמוע את שאגות הדופק שלך, הוא דוהר כמו סוס הרבעה, אהובה."</p>
			<p class="text">"יש לי בעיה בלב," שיקרתי.</p>
			<p class="text">אוגוסט היה ישיר איתי יותר מאי פעם. ברור, התחבקנו מדי פעם, והייתה לנו נשיקה ראשונה איומה כשהיינו צעירים. אבל בזמן האחרון משהו השתנה ולא ידעתי איך להתמודד עם זה. </p>
			<p class="text">הוא צנח מולי על ברכיו בעוד ליאו צופה בנו מהפינה. נעצתי את עיניי בעיניו של שומר הראש וראיתי את מבט האזמרגד הלוהט שלו קולט את המראה שלפניו. </p>
			<p class="text">הוא אמור להיות מגן שקט, זבוב על הקיר שמשגיח על מי שנבחר לשמור עליו, אבל הרגשתי את הנוכחות שלו בתוך הנשמה שלי.</p>
			<p class="text">אוגוסט הכניס את ידו אל מתחת שמלתי הוורודה ועלה עם אצבעותיו במעלה ירכי. "את לא רוצה להזדיין עם <span class="natuy">אטיקוס</span>. אני בטוח שאוכל למצוא עוד הוכחות אם רק —" אגודלו נע גבוה יותר ויותר, גלש על חלקה הפנימי של ירכי וליטף בעדינות את הליבה הרטובה שלי. "את ספוגה... כל כך רטובה לקראתי, בייב." </p>
			<p class="text">השתנקתי בבהלה ונאנחתי בקול מלא הזדקקות ותשוקה.</p>
			<p class="text">ליאו השתעל בקול והקפיץ את אוגוסט ואותי. הוא משך את ידו משמלתי ושמטתי את ראשי בבושה, נבוכה מכך שליאו ראה עד כמה מהר התמוססתי ונכנעתי למגעו של אוגוסט. </p>
			<p class="text">הנסיך התרומם והרים את ידו אל פיו, מצץ את קצה אצבעו בגניחה. "מעדן. תחזרי ללמוד, יפהפייה." </p>
			<p class="text">הוא פנה ויצא מהספרייה, וליבי נשבר קלות, למרות ההתרגשות שגעשה בדמי. לא הצלחתי לעצור את ההרגשה שהייתי בדיחה עבור אוגוסט. שום דבר מכל זה לא היה אמיתי. זה לא היה קבוע. הוא שיחק בי עד שתשוקה בלתי נגמרת מילאה את גופי, כמו ספל שעלה על גדותיו. </p>
			<p class="text">ואני משערת שגם חייכתי בעקבות הבדיחה הקטנה שלנו. הבדיחות הכי טובות גרמו אפילו לחסרי התקווה לחייך מעט.</p>
			<p class="text">הייתי מלאת אהבה שגורלה נחרץ. </p>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 97.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 26.00 ₪ מחיר רגיל 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות