הספרייה האבודה

”הדבר היחיד שאדם חייב לדעת הוא היכן הספרייה” - אלברט איינשטיין

לילה אחד צצה בעיירה הקטנה מרטינוויל ספרייה קטנה ומסתורית, שמוגנת על ידי חתול גדול כתום, ואוון בן ה-11 שולף ממדפיה שני ספרים בלויים מבלי לחשוד שהוא עומד בפני שינוי גדול.
בתוך זמן לא רב אוון וחברו הטוב רייף חושפים קשר בין אחד הספרים הישנים לבין אירוע מהעבר הרחוק שאיש מהמבוגרים לא רוצה לדבר עליו. השניים מתחילים לשאול שאלות, והתשובות שיגלו ישנו לא רק את עתידם, אלא גם את פני העיירה כולה.
הספרייה האבודה הוא סיפור על-זמני שעוסק בבחירת סוג החיים שהיינו רוצים לחיות ובכוחו של ספר טוב לעצב אותם, מאת צמד הסופרות עטורות הפרסים רבקה סטד ו-ונדי מס.
שם: הספרייה האבודה
מחבר/ת: ונדי מס ורבקה סטד
שפה: עברית
תחום: נוער צעיר
תת תחום: נוער צעיר
מק״ט: 600008439

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 38.00

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-4" class="chaptersplit"><span class="ללא">2</span></h2>
			<h3 class="part"><span class="ללא">מורטימר</span></h3>
			<p class="firstspace">זמן קצר אחרי שהעכברים עזבו ירדה אֵל למטה. היא התעלמה מהתפוחים שסודרו בשבילה, התיישבה על רצפת המרתף ולא זזה כמעט שעה שלמה.</p>
			<p class="text">היא בהתה בעגלת הספרים.</p>
			<p class="text">זאת היתה הפעם הראשונה בעשרים שנה שאֵל עשתה את זה.</p>
			<p class="text">מורטימר תהה אם היא צריכה חיבוק, התקרב אליה ונעמד על אחת מכפות רגליה.</p>
			<p class="text">"אוי, חתול יקר!" היא אמרה וחיבקה אותו.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">חזק מדי</span>, חשב לעצמו מורטימר. אבל הוא לא התנגד.</p>
			<p class="firstspace">כשאֵל התחילה לקחת ספרים מהעגלה ולסדר אותם בערימות על הרצפה סביבו מורטימר עצם את עיניו.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">איזה ריח נפלא של ספרים</span>, אמר הלב שלו.</p>
			<p class="text">הוא הרשה לעצמו לחשוב על הספרייה ועל חייו כגור חתולים.</p>
			<p class="text">מורטימר ואחותו פֵּּטוּניה אהבו מאוד את המשחקים שלהם.</p>
			<p class="text">"הבוס של הספרייה" היה המשחק האהוב על פטוניה. החוקים היו פשוטים: מי שמטפס למקום הכי גבוה הוא המנצח. מורטימר, עם עשרים וארבע האצבעות שלו, היה טוב בטיפוס, אבל הוא כמעט אף פעם לא ניצח. פטוניה טיפסה יותר גבוה ממנו. גם לה, בדיוק כמוהו, היו שש אצבעות בכל כפה. הוא עדיין זכר את הפנים שלה מחייכות אליו ממדפי הספרים הכי גבוהים בספרייה הישנה.</p>
			<p class="text">פעם אחת היא אפילו הצליחה לטפס על הדלתות הכחולות הגדולות של הספרייה, נזכר מורטימר, שעיניו עדיין היו עצומות.</p>
			<p class="text">פטוניה נראתה כמו כדור שלג יפהפה ומלא גאווה שם למעלה, ליד התקרה. כמו כדור שלג תקוע.</p>
			<p class="text">מיס סקוגין טיפסה על כיסא כדי להוריד אותה משם.</p>
			<p class="text">מורטימר הכי אהב את מיס סקוגין. החיבוקים שלה אף פעם לא היו חזקים מדי.</p>
			<p class="firstspace">המחשבות השמחות האלה נקטעו על ידי אֵל.</p>
			<p class="text">"חתול יקר!" אֵל חיבקה את המחברת שלה. הוא ראה שהיא ציירה הרבה סימנים על עגלת הספרים והעמיסה עליה את כל הספרים. בערימה מרושלת.</p>
			<p class="text">הלחיים שלה היו סמוקות. "אנחנו חייבים להעיר את מיס סקוגין," היא אמרה. "אסור לנו לבזבז זמן."</p>
			<p class="text">הוא עלה אחריה במדרגות ואז חזר למרתף, הפעם עם מיס סקוגין שריחפה מאחוריהם בעייפות. "חלמתי חלום נהדר," אמרה מיס סקוגין לאֵל. "חלמתי שאני נמצאת בקולנוע! נדמה לי שזה היה בית הקולנוע שבגרנטוויל. יש להם פופקורן מעולה, חביבתי. את חייבת ללכת לשם."</p>
			<p class="text">אֵל דחפה לעברה צלחת של מאפינס תפוחים ואמרה, "יש לי תוכנית. אני צריכה שומר."</p>
			<p class="firstspace">השחר כמעט עלה כשמורטימר הבין שאֵל ומיס סקוגין מתכוונות לדחוף את עגלת הספרים החוצה.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">החוצה</span><span class="bold _idGenCharOverride-1">!</span> הוא אמר לעצמו.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הן לוקחות אותה מפה!</span> אמר הלב שלו.</p>
			<p class="text">מורטימר חשב שזה רעיון גרוע ואמר להן את זה עד שמיס סקוגין הצביעה עליו ואמרה לאֵל, "זכרת להאכיל את החתול היקר בערב? הוא מיילל די הרבה."</p>
			<p class="text">ואֵל אמרה, "האכלתי אותו. אולי סתם מתחשק לו לדבר."</p>
			<p class="text">זה ממש מתיש, חשב לעצמו מורטימר. חייבת להיות דרך אחרת. כי הוא לא רצה שעגלת הספרייה תלך לשום מקום. ואז, לפני שהספיק לחשוב על תוכנית, אֵל דחפה אותה לכיוון דלת המרתף ומיס סקוגין הלכה אחריה.</p>
			<p class="text">מה הוא אמור לעשות? העגלה העמוסה בספרים ישנים היתה הדבר היחיד שנשאר לו מביתו הראשון, הספרייה שלו. זה כל מה שנשאר מהזיכרונות הטובים שלו כגור חתולים ומפטוניה שלו.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הכול באשמתי</span>, אמר הלב שלו.</p>
			<p class="text">ועכשיו הן כמעט הגיעו לדלת.</p>
			<p class="text">"תעצרו!" הוא קרא וזינק מהרצפה אל הספר שנח בראש הערימה שעל העגלה.</p>
			<p class="text">אבל העגלה המשיכה לזוז. גופו של מורטימר היה מורכב בעיקר מפרווה. הוא שקל רק ארבעה קילוגרם בערך.</p>
			<p class="text">אֵל צחקה. "יוצאים לדרך!"</p>
			<p class="text">מורטימר היה מתוסכל יותר מאי־פעם. אבל הוא הסתכל קדימה ולא זז ממקומו.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הספרייה</span><span class="bold _idGenCharOverride-1"> שלי!</span> אמר הלב שלו.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">מה שנשאר ממנה</span>, הוא הזכיר לעצמו.</p>
			<p class="firstspace">בחוץ צפה מורטימר באֵל כורעת בחשיכה ומפרקת את עגלת הספרים.</p>
			<p class="text">הספרייה שלו פורקה לחלקים. הוא לא הצליח להגן עליה בסופו של דבר.</p>
			<p class="text">אֵל ניסרה. היא דפקה בפטיש. היא הדביקה.</p>
			<p class="text">הבטן של מורטימר התחילה לכאוב.</p>
			<p class="text">ואז היא הצביעה על חבילה עטופה במגבת במרחק כמה צעדים משם. "נחש מה יש פה?" היא שאלה את מורטימר.</p>
			<p class="text">"אל תשברי את הספרים," הוא אמר לה. "בבקשה אל תפגעי באף ספר."</p>
			<p class="text">"מיאו גם לך!" אמרה אֵל ומשכה אליה את החבילה העטופה במגבת.</p>
			<p class="text">הוא הסתכל עליה. לפעמים העובדה שהיא תמיד הניחה שאין לו מושג על מה היא מדברת, כשלמעשה <span class="bold _idGenCharOverride-1">היא</span> זאת שלא הבינה <span class="bold _idGenCharOverride-1">אותו</span>, עיצבנה אותו.</p>
			<p class="text">"דלתות!" היא אמרה ושלפה ריבוע קטן עשוי עץ וזכוכית מהחבילה העטופה.</p>
			<p class="text">הדבר שהיא החזיקה בידיים שלה נראה מוכר מאוד. ואז הוא הבין: הוא היה שייך לארון הקטן שמעל הכיור בבית. הדלתות של ארון הגבינה! היא הורידה את שתיהן מהצירים שלהן!</p>
			<p class="text">תיקון: היא הורידה גם את הצירים.</p>
			<p class="text">ועכשיו היא הוציאה מברג מאחד הכיסים בשמלה שלה.</p>
			<p class="text">הוא הלך לשבת עם מיס סקוגין. "יופי," היא אמרה. "אתה יכול לעזור לי להיות השומרת. תיילל פעמיים אם אתה רואה מישהו בא."</p>
			<p class="text">מורטימר נאנח. הוא קיווה שהם יוכלו לחזור הביתה בקרוב.</p>
			<p class="firstspace">השמים התחילו להתבהר כשאֵל סיימה את הספרייה הקטנה שלה עם הדלתות הגנובות של ארון הגבינות.</p>
			<p class="text">מורטימר היה עייף. הוא הלך הביתה אחרי מיס סקוגין ואֵל. אבל כשהגיע למרפסת שלהם הבין שהוא לא יכול להיכנס.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">לא כשהספרייה שלי בחוץ</span>, אמר הלב שלו.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">מה שנשאר ממנה</span>, הוא הזכיר לעצמו.</p>
			<p class="text">מורטימר הסתובב. הוא ירד במדרגות והתרחק.</p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">הספרייה שלי עדיין צריכה אותי</span>, אמר הלב שלו.</p>
		</div>
	
			

ספר מודפס

מחיר מוצר 62.40 ₪ מחיר רגיל 70.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 58.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 38.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

הרפתקאות חתולים מסתורין נוער צעיר פנטזיה קסם וכישוף ספרים על ספרים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!