הגבול הדק 1 הגבולות 1

טמסין בסטר

יש גבול דק בין אהבה לשנאה דק כל כך שאפשר בקלות לא לשים לב שיצאת מאיזון עד שכבר נהיה מאוחר מדי
שם: הגבול הדק 1 הגבולות 1
מחבר/ת: טמסין בסטר
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 600004865

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 35.00

👻 2 מותח ומרתק
🎁 1 בול למתנה

קרא פרק ראשון

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">פרק</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-1"> 1</span></span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1"></span></p>
			<h3 class="down-tatle ParaOverride-1 sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-3">קנדי</span></h3>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-3">הווה</span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha">היה משהו עצוב באמת בלחזור הביתה, אחרי היעדרות של שנה וחצי. חשבתי על הרגע הזה יותר פעמים בשבוע האחרון ממה שהייתי מוכנה להודות. תהיתי אם יהיה כאן מישהו שיחכה לי, אבל ידעתי היטב שאין לי שום סיבה לצפות שכך<span class="no-break"> יהיה.</span></p>
			<p class="textindent">שביל הגישה המרוצף היה חשוך, והאורות שהאירו בדרך כלל את בית הלבנים הגבוה היו<span class="no-break"> כבויים.</span></p>
			<p class="textindent">אף אחד לא היה<span class="no-break"> בבית.</span></p>
			<p class="textindent">עצרתי את הג'יפ שלי מול הדלתות וניסיתי לדכא את האכזבה ולהחליף אותה בהקלה מדומה. זה היה צפוי ובכל זאת הייתי תמימה מספיק כדי לקוות שאולי, רק אולי, הפעם זה יהיה<span class="no-break"> שונה.</span></p>
			<p class="textindent">שאפתי את האוויר עמוק לריאות והידקתי את אחיזתי בהגה, שניהם מתוך ניסיון כושל לאזור מספיק אומץ כדי להיכנס<span class="no-break"> פנימה.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-3">זה רק ללילה אחד</span>, אמרתי<span class="no-break"> לעצמי.</span></p>
			<p class="textindent">אני אישן כאן רק לילה אחד לפני שאעזוב מחר לקולג'. הייתי מרגישה טוב יותר אילו יכולתי להעביר את הלילה הזה בג'ורג'יה, אבל המעונות ייפתחו רק מחר, ונסיעה של חמש־עשרה שעות בלילה לא הלהיבה אותי<span class="no-break"> במיוחד.</span></p>
			<p class="textindent">טיפסתי החוצה והתקדמתי אל דלתות הכניסה. לשמחתי, המפתח שלי עדיין פתח את המנעול והצליל הדהד בקול בחלל<span class="no-break"> החשוך.</span></p>
			<p class="textindent">"הלו?"</p>
			<p class="textindent">הקול שלי טייל לרגע בחלל הפתוח וחזר אליי. הייתי<span class="no-break"> לבד.</span></p>
			<p class="textindent">"נהדר."<span class="no-break"> מלמלתי.</span></p>
			<p class="textindent">סגרתי את הדלת והתקדמתי מהמטבח לסלון ומשם לחדר האוכל, מדליקה עוד ועוד אורות בדרכי. אחרי שלקחתי את תיק הגב הקטן שלי מהג'יפ, עליתי למעלה, מתעלמת מהתמונות המשפחתיות שקישטו את הקירות. הן היו שם רק כדי לגרום לאנשים מבחוץ לחשוב שאנחנו משפחה. אולי יכולנו להיות כאלה, אך בלילה של סיום התיכון שלי הכול השתנה, ומצאתי את עצמי לבד יותר<span class="no-break"> מתמיד.</span></p>
			<p class="textindent">החדר שלי נשאר אותו דבר, להפתעתי. הייתי בטוחה שהאימא החורגת שלי תנצל את ההזדמנות להיפטר מכל מה שהשארתי ברגע שהפנסים האחוריים של הג'יפ שלי ייעלמו באופק. לקחתי איתי את רוב הבגדים והחפצים הקטנים כשעברתי דירה, אבל הרהיטים הגדולים נשארו. המיטה הגדולה עדיין עמדה כנגד הקיר הימני, השולחן והשידה משמאל. על הרצפה עדיין אותם שטיחים רכים, והקירות היו עדיין בגוון הוורוד הבהיר שבחרתי כשהייתי בת<span class="no-break"> שלוש־עשרה.</span></p>
			<p class="textindent">הרגשתי מוזר לחזור לכאן. ציפיתי שיהיה לי הרבה יותר קשה, אבל משום מה הרגשתי מנותקת מהכול. הזיכרונות הטובים המעטים שהיו לי דהו כמו תצלום ישן. המשכתי הלאה או לפחות ניסיתי. עדיין היו כמה דברים שהייתה להם את היכולת להחזיר אותי לאחור, אם כי אף אחד מהם לא היה בעייתי כמו לראות <span class="italic _idGenCharOverride-3">אותו</span> שוב. מצב הרוח שלי צנח מעט כשמחשבות עליו צצו בראשי ללא<span class="no-break"> הזמנה.</span></p>
			<p class="textindent">"קנדי?"</p>
			<p class="textindent">המחשבות שלי נעצרו והסתובבתי לשמע הקול. הבטתי באישה הקטנה והמבוגרת שעמדה בפתח, חייכתי חיוך רחב ורצתי<span class="no-break"> אליה.</span></p>
			<p class="textindent">"לוסי!"</p>
			<p class="textindent">כרכתי את זרועותיי סביבה ומחצתי אותה אליי. כשהתרחקתי ראיתי את עיניה הכחולות דומעות. שערה האפור היה אסוף לפקעת מתוחה, והחלוק התכלכל שלה עטף את גזרתה הדקיקה. היא הייתה אישה קטנטנה, שהזדקנה מאוד מאז שראיתי אותה בפעם<span class="no-break"> האחרונה.</span></p>
			<p class="textindent">"קנדי," היא נאנחה, "זו באמת את." קולה נסדק והרגשתי את ליבי מתכווץ. מעולם לא חשבתי על איך העזיבה שלי תשפיע עליה. אילו הייתי חושבת על זה, יכול מאוד להיות שלא הייתי נוסעת וזה משהו שלא הייתי מוכנה<span class="no-break"> שיקרה.</span></p>
			<p class="textindent">"זו אני,<span class="no-break"> לוס."</span></p>
			<p class="textindent">היא עטפה את לחיי ביד רועדת. "הו, ילדה מתוקה, את נראית כל כך בוגרת. התגעגעתי<span class="no-break"> אלייך."</span></p>
			<p class="textindent">"גם אני התגעגעתי אלייך." עניתי בכנות. לא היה אפשר לשקר לה. לוסי עבדה אצלנו עוד לפני שנולדתי, והיא גרה בקוטג' קטן בשטח שלנו עם בעלה, פרנק. הוא טיפל בגנים שלנו ותחזק את השטח עד שנפטר לפני שלוש שנים. במשך תקופת ההתבגרות שלי, לוסי הייתה המקור הקבוע היחיד שהעניק לי אהבה וחיבה. טוב, היא ואחי,<span class="no-break"> צ'רלי.</span></p>
			<p class="textindent">"ראיתי את האורות נדלקים," אמרה לוסי, נכנסת לחדרי. "לו הייתי יודעת שאת חוזרת הביתה, הייתי מסדרת<span class="no-break"> לקראתך."</span></p>
			<p class="textindent">"זה בסדר, לוס. אני כאן רק ללילה אחד. אני צריכה לארוז עוד כמה דברים לפני שאעבור למעונות בברייטון<span class="no-break"> מחר."</span></p>
			<p class="textindent">"אני יכולה להכין לך משהו לאכול? נשאר לי מרק עוף ולחם טרי שאני יכולה לחמם. רק אני כאן והכנתי יותר<span class="no-break"> מדי."</span></p>
			<p class="textindent">"זה יהיה נהדר." עניתי. "אני רק אתקלח וארד אלייך<span class="no-break"> למטה."</span></p>
			<p class="textindent">"אני אשים לנו את ריקוד מושחת, ונוכל להתעדכן, בסדר?" לוסי מחתה דמעה מלחייה וירדה<span class="no-break"> למטה.</span></p>
			<p class="textindent">שחררתי את הנשימה שעצרתי. כנראה לראות את לוסי היה כל מה שנדרש כדי שהרגשות שעבדתי כל כך קשה לקבור, יצוצו מחדש. אבל אטפל בהם מאוחר יותר. עכשיו אני צריכה<span class="no-break"> לארוז.</span></p>
			<p class="textindent">התקלחתי במהירות ולבשתי גופייה שחורה ומכנסי כותנה קצרים, לפני שירדתי למטה למטבח. לוסי בדיוק סיימה לפרוס את הלחם והוציאה קערה של מרק עוף<span class="no-break"> מהמיקרוגל.</span></p>
			<p class="textindent">"בדיוק בזמן," היא אמרה בחיוך. "תושיבי את הישבן שלך ותאכלי משהו. את רזה<span class="no-break"> מדי."</span></p>
			<p class="textindent">צחקקתי והתיישבתי על כיסא הבר. "עדיין שתלטנית, אני<span class="no-break"> רואה."</span></p>
			<p class="textindent">לוסי נתנה לי מכה קלה עם מגבת המטבח והתיישבה לידי. "לא השתניתי." היא אמרה. "אבל אני רואה שאת<span class="no-break"> כן."</span></p>
			<p class="textindent">לגמתי מהמרק, הסטתי את המבט והמהמתי בהנאה. כל כך<span class="no-break"> טעים.</span></p>
			<p class="textindent">"כולנו צריכים להתבגר, לוס. אני פשוט הייתי צריכה ללכת בדרך אחרת כדי להגיע<span class="no-break"> לשם."</span></p>
			<p class="textindent">היא התעסקה עם המגבת, מוללה אותה בין אצבעותיה הזקנות, לפני שהביטה בי חזרה. המבט בעיניה אמר יותר ממה שכל מילה אמיתית יכלה לומר. שתינו ידענו למה השתניתי, למה נאלצתי להתבגר מהר יותר מרוב האנשים בגילי. אומנם הייתי רק בת שמונה־עשרה, אבל הרגשתי פי שניים<span class="no-break"> מזה.</span></p>
			<p class="textindent">"אני בטוחה שאילו אבא שלך היה יודע שאת באה, הוא היה כאן." אמרה לוסי. גלגלתי את עיניי ולקחתי ביס מהלחם לפני שעניתי. "שתינו יודעות שזה לא נכון. גם כשהייתי ילדה הוא לא אהב להיות לידי, ואני בספק אם עכשיו הוא מרגיש אחרת. לאן הוא בכלל לקח את המפלצת החורגת<span class="no-break"> המרושעת?"</span></p>
			<p class="textindent">לוסי כיווצה את שפתיה, יודעת שהיא לא יכולה להכחיש מילה ממה שאמרתי הרגע. היא ידעה טוב יותר מכולם איך היה אבי היקר<span class="no-break"> בילדותי.</span></p>
			<p class="textindent">"הם בספרד. אמורים לחזור בעוד שלושה שבועות, אחרי שאביך יטפל בענייני עסקים<span class="no-break"> בדאלאס."</span></p>
			<p class="textindent">הסתכלתי במה שנותר מהמרק ודחפתי את הקערה ממני, התיאבון שלי נעלם פתאום. המחשבה על אבא שלי והאישה שאיתו השפיעה<span class="no-break"> עליי.</span></p>
			<p class="textindent">"זה היה טעים," אמרתי ואחזתי בידה של לוסי. "התגעגעתי לאוכל<span class="no-break"> שלך."</span></p>
			<p class="textindent">היא הציצה בקערה וצקצקה, "בקושי אכלת משהו, לא פלא שאת רק עור<span class="no-break"> ועצמות."</span></p>
			<p class="textindent">"אני לא כזאת רזה," השבתי. "רק ירדתי קצת<span class="no-break"> במשקל."</span></p>
			<p class="textindent">לוסי צמצמה את עיניה אך לא אמרה דבר נוסף בעודה מנקה. מה היא יכלה לומר? באמת הייתי רזה יותר אחרי השנה שלי בג'ורג'יה, אבל לא דאגתי. אֵבֶל משפיע על אנשים בכל מיני דרכים, אצלי הוא גזל את הרצון לאכול.<span class="no-break"> ולישון.</span></p>
			<p class="textindent">"את רוצה גלידה?" שאלה<span class="no-break"> לוסי.</span></p>
			<p class="textindent">"תלוי. את עדיין קונה את הטעם האהוב<span class="no-break"> עליי?"</span></p>
			<p class="textindent">היא גיחכה. "ברור. חמאת בוטנים<span class="no-break"> ופאדג'."</span></p>
			<p class="textindent">"אז כן. נאכל בזמן שאת מתרפקת על פטריק<span class="no-break"> סווייזי."</span></p>
			<p class="textindent">צחקקתי והתקדמתי אל הסלון. לוסי הצטרפה אליי על הספה, והתחלנו לשוחח על מה שעשיתי בחודשים האחרונים, עוקפות בעדינות את הנושאים הקשים יותר. הרגשתי אסירת תודה על כך. היו כמה דברים שלא רציתי לדבר עליהם — עם אף<span class="no-break"> אחד.</span></p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 26.00 ₪ מחיר רגיל 35.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

אירוטיקה עכשווית מיריבים לאוהבים רומנטיקה בקולג’ רומנטיקה עכשווית

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

אירוטיקה עכשווית מיריבים לאוהבים רומנטיקה בקולג’ רומנטיקה עכשווית

ביקורות