יהודים אינטלקטואלים יוצרים והורסים בפני השאלה היהודית

אלכס גורדון

ספר זה מוקדש להיסטוריה של אישים בולטים ממוצא יהודי, אשר נכנסו לדפי ההיסטוריה של המדע, המוזיקה, הספרות, הפילוסופיה והפוליטיקה – חלקם ניסו לפתור את ”השאלה היהודית”, ואחרים התעלמו ממנה. ביניהם היו שיזמו מהפכות למען תיקון העולם, אך פועלם רק חיזק את האנטישמיות. אישים אלו היו כוכבים בתחומיהם, אך הם היו כוכבים נודדים, זרים במולדותיהם. הם הפכו בעל כורחם לחלק מההיסטוריה של העם היהודי כיוצרים והורסים בולטים, וחלקם הפכו לאנטי־גיבורים של היסטוריה זו.

אלכס גורדון, דוקטור ופרופסור (אמריטוס) לפיזיקה באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים; מחבר 12 ספרים וכ־1,000 מאמרים, מסות, סיפורים ותרגומים, שפורסמו ב־95 מקומות ב־17 מדינות בשש שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, אוקראינית וגרמנית.
שם: יהודים אינטלקטואלים יוצרים והורסים בפני השאלה היהודית
מחבר/ת: אלכס גורדון
שפה: עברית
תחום: היסטוריה יהודית ועם ישראל
תת תחום: היסטוריה יהודית ועם ישראל
מק״ט: 012250659

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 112.00

קרא פרק ראשון

					 
	
			<h2 id="_idParaDest-3" class="chaptersplit" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">ברוך שפינוזה: האנטי־גיבור האוניברסלי</h2>
			<p class="drop" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">כך כתב ברוך שפינוזה (1677-1632) במסכת <span class="bold">מאמר</span><span class="bold"> </span><span class="bold">תאולוגי־</span><span class="bold">מדיני</span> שפורסם ב־1670, ונאסר לפרסום ב־1674: "במדינה חופשית מותר לכל אדם לחשוב בדרכו ולומר את כל מה שהוא חושב". אז הייתה זו אמירה כמו של חייזר מכוכב אחר. את שאיפתו של שפינוזה לחירות מדגים סיפורו של בעל הבית שלו, הצייר ואן דר ספייק ששאל את שפינוזה: "מדוע, כשאני מפסיד בשחמט, אני מודאג? אתה אינך מודאג, אתה אדיש לתוצאת המשחק?"; "בכלל לא", השיב שפינוזה, "אבל לא משנה מי מאיתנו מפסיד, חשוב שאחד המלכים מקבל מט, וזה משמח את ליבי הרפובליקאי". הוא העדיף דמוקרטיה: "העדפתי דמוקרטיה, כי היא הקרובה ביותר לחירות, שאותה הטבע מספק לכולם".<span class="hafnaya CharOverride-1"><span>2</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">שפינוזה נחשב בקהילת אמסטרדם למה שהרבנים מכנים "עילוי", תלמיד מצטיין, ואף בולט במיוחד. עם זאת, לעילוי זה הייתה השקפה ביקורתית על התנ"ך והתלמוד. הוא לא התייחס אליהם כאל ספרי קודש, אלא הכפיף אותם לניתוח ולביקורת. הוא לעג לטענת "העם היהודי הנבחר", והטיל ספק בכרונולוגיה של התנ"ך. הוא טען שמשה לא היה יכול להיות מחבר החומש. ספרי משה, לפי דעתו, לא נכתבו על־ידי אדם אחד, ולא עבור אנשי תקופה אחת. הרבנים ניסו לשנות את דעתו של שפינוזה, חקרו אותו, והקצו לו חודש ימים להרהר בדבריו. הרבנים, שלא ניתן היה לגרום להם לוותר על אמונתם אפילו בהפחדה מפני <span class="bold">האוטו־דה־פה</span>,<span class="hafnaya CharOverride-1"><span>3</span></span> קיוו לגרום לשפינוזה לדבוק ביהדותו, תחילה באיומים, אחר כך בשוחד. הוצעה לו קצבה שנתית של אלף פלורינים כדי שיקיים את טקסי היהדות ויבקר בבית הכנסת. הפילוסוף סירב. אז נשלח אליו מתנקש שנכשל במשימתו. בעשרים ושבעה ביולי 1656 סולק שפינוזה מבית הכנסת ונאלץ לעזוב את אמסטרדם. למרות החרם, כתב שפינוזה במסכתו, <span class="bold">מאמר</span><span class="bold"> </span><span class="bold">תאולוגי־מדיני</span>: "אני די מוכן להאמין שיבוא יום שבו, ברגע המתאים, בהתחשב בכך שענייני האדם נתונים לשינוי, הם [היהודים] יקימו שוב את מדינתם".</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">לאחר פרסום מסכת זו, היה שפינוזה מאוס בעיני תאולוגים מכל הפלגים הנוצריים. בשנת 1685 כתב המיסטיקן הפרוטסטנטי הצרפתי פייר פּוּאַרֶה (1646-1719):</p>
			<p class="letterinspace" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">שפינוזה, לאחר שהפך מיהודי לנוצרי [הוא מעולם לא היה נוצרי], מנוצרי לדאיסט, ומדאיסט לאתאיסט, הפך לבסוף לאובסקורנטיסט ולכלי  של השטן. הסכנה שלו למאמינים מחמירה בשל העובדה ששפינוזה בשום מקום בעבודותיו לא מודה בגלוי באתאיזם שלו, אלא פונה לאלוהים, שהוא מפרש אותו כערמה של דברים סופיים, גופניים ורוחניים.</p>
			<p class="fspace" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">תאולוגים הביעו שאט־נפש מפילוסופיית הפנתאיזם של שפינוזה שלפיה אלוהים הוא הגורם האימננטי לדברים, ולא היוצר שפועל מבחוץ; היוצר זהה ליצירתו; אלוהים אינו בורא עולם שמחוצה לו, אלא הוא מתקיים בכל נשמה. אנשים משוכנעים שעיניים נוצרו כדי לראות, צמחים ובעלי חיים נוצרו כדי להיות מזון, ומטרת השמש להאיר. הם יודעים שהאמצעים הללו קיימים ולא נוצרים מעצמם, ולכן הם מאמינים שיש מישהו שיצר אותם. הם לא יכולים לחשוב שהדברים הפכו את עצמם לכאלה. שפינוזה היה נגד הרעיון שאלוהים ברא את האדם בצלמו. הוא האמין שהאדם ברא את אלוהים בצלמו, והוא התנגד לתפילה הנוצרית לאל דמוי בן אנוש. איינשטיין כתב: "אני מאמין באל של שפינוזה, שמתבטא בהרמוניה של כל מה שקיים, ולא באל שמתערב בגורל ובמעשיהם של בני האדם".</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">לפי שפינוזה, כל דבר בעולם נשלט על־ידי הכרח לוגי: הרוע הוא בלתי נמנע, כמו גם הטוב. זו הסיבה שהכנסייה התייחסה אליו כאל אחד החוטאים הגרועים ביותר שהיו אי־פעם.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">שפינוזה חי בלי להזדקק לעידוד. הפילוסוף והמתמטיקאי הגרמני ג"ו לֵייבּניץ (1646-1716), שאף להיות פופולרי בקרב בעלי השררה. הוא היה נוצרי אורתודוקסי, נאמן לדת הנוצרית, וטען שעולם הנשלט על־ידי המלכים והכנסייה הוא העולם הטוב ביותר. הוא רכש את קידומת האציל "פון", והפך למושא ללעג ב<span class="bold">מסעי</span><span class="bold"> </span><span class="bold">גוליבר</span><span class="bold"> </span>של סוויפט וב<span class="bold">קנדיד</span><span class="bold"> </span>של וולטר. לייבניץ היה איש רודף כבוד — תכונה שהייתה זרה לשפינוזה. הוא חיפש כל הזמן אותות הצטיינות. שפינוזה מרד נגד הקמת אנדרטאות לאנשים מפורסמים. נראה שלייבניץ היה הפילוסוף היחיד בהיסטוריה שהיו לו שתי פילוסופיות. האחת, הרדודה והפנטסטית, שהייתה ידועה לכול, והמשבחת את בעלי השררה, והפילוסופיה השנייה, העמוקה, הדומה לתורתו של שפינוזה, המבוססת על לוגיקה מתמטית, שהייתה ידועה ומובנת למעטים. ארבעה חודשים לפני מותו, בנובמבר 1676, קיבל שפינוזה את פני לייבניץ. לייבניץ פסע בחדר במהלכים גדולים, ידיו בכיסים. הוא דיבר בהתנשאות. שפינוזה ישב בשלווה בכיסאו, התווכח ברכות, עם חיוך חכם. הוא דיבר בקצרה ובבהירות. למרות מצבו הגופני הקשה, שפינוזה זרח מבפנים ביופי רוחני, ששינה את פניו והפך אותו למרתק וחי. בהשפעת השיחה, השתנה לייבניץ. היובש והיהירות נעלמו. אישיותו הגדולה והצלולה של שפינוזה הביאה עימה בהירות, עומק ואצילות לכל בעיות החיים שהועלו במהלך הדיון. לייבניץ היה מוקסם משפינוזה, מייחודיות דמותו, נשמתו והכריזמה שלו. ב"מאמרים חדשים" (<span class="eng" xml:lang="en-US">“Nouveaux Essays”</span>) הוא כתב: "בזמנו נטיתי להגותו של שפינוזה, שפינוזה הוא אדם נפלא עם ביוגרפיה נפלאה".<span class="hafnaya _idGenCharOverride-1"><span>4</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">שפינוזה לא התעניין בכסף. בשלושים במרס 1654 נפטר אביו. הונו של אביו הפך לנושא לתביעה משפטית בין ברוך לאחיותיו. שפינוזה התדיין ארוכות, וכשזכה בתיק, ויתר מרצונו על הונו לטובת אחיותיו. כשנשאל, מדוע תבע אותן, השיב: "כדי לראות בעצמי, אם צדק והגינות עדיין קיימים בהולנד. אני לא רוצה עושר, יש לי מטרות שונות לחלוטין".<span class="hafnaya CharOverride-1"><span>5</span></span></p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">גירושו של שפינוזה מהקהילה היהודית חייבה אותו למצוא עיסוק לפרנסה. הוא לא קיבל מתנות מנותני חסות. שפינוזה, בהתאם להלכה התלמודית שקבעה כי תלמידי חכמים חייבים ללמוד מקצוע, למד מלאכת ליטוש עדשות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">בשנת 1673 הוזמן שפינוזה לשרת בתפקיד פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת היידלברג. משמעות ההצעה הייתה שגשוג והזדמנות לעשות את מה שהוא אהב, בלי להסתכן במוות משחפת עקב שאיפת אבק זכוכית מהעדשות המעובדות. הפילוסוף לא קיבל את ההצעה, שכן "אינני יודע באילו גבולות ניתנת לי חירות לעסוק בפילוסופיה". בין חבריו של שפינוזה היו אנשים אמידים שהתחננו בפניו לקבל את עזרתם החומרית ולעזוב את העיסוק המזיק. שפינוזה סירב. תלמידו וחברו הקרוב סיימון דה פריס, סוחר מאמסטרדם, התחנן בפניו לקבל ממנו אלפיים פלורינים. הפילוסוף סירב. הוא אמר שסכום כה גדול יסיח את דעתו מהעיסוק בפילוסופיה. לפני מותו רצה סיימון להוריש את כל הונו לשפינוזה, אך האחרון שכנע אותו לערוך צוואה לטובת אחיו, יורשו החוקי. הוא האמין שאפשר לשמור על חירות ועצמאות רוחנית גם אם מקיימים חיי עבודה מלאי קושי ומצוקה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">אדישותו של שפינוזה לכסף, עצמאותו וחוסנו הרוחני — מודגמים באפיזודה שקרתה ב־1673 (המכונה "שנת האסון") במהלך המלחמה האנגלו־הולנדית השלישית, היא מלחמת צרפת ואנגליה נגד הולנד: הפילוסוף קיבל הזמנה להגיע לעיר אוטרכט, שבה שכן המטה הכללי של הצרפתים, כדי להיפגש עם המפקד העליון שלהם, הנסיך קונדה (לואי השני דה בורבון, 1621-1686). הנסיך הציע לו להקדיש יצירה למלך צרפת לואי הארבעה־עשר תמורת קצבה לכל החיים. הפילוסוף סירב. ההמון ההולנדי חשד בו בריגול למען צרפת; החלו קריאות לרצוח את שפינוזה. ואן דר ספייק, בעל הבית, חשש שההמון יהרוס את ביתו. הפילוסוף הרגיעו: "אם נשמע הרעש הקל ביותר של ההמון ליד דלתך, אני בעצמי אצא לפגוש אותם. [...] אני רפובליקאי ישר ומעולם לא חשבתי על דבר מלבד טובתה ותפארתה של ארצי".<span class="hafnaya CharOverride-1"><span>6</span></span> הקהל נרתע מלהרוג את האיש "המסוכן", בשל מחלתו הקשה. שברירי וחולני, סבל שפינוזה משחפת, שהוחמרה עקב עבודת ליטוש העדשות. הסובבים אותו לא שמו לב למצבו הבריאותי הרעוע רק בגלל עוצמת רוחו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">יוהאן קולֵרוּס, הביוגרף הראשון של שפינוזה, ציין: "אף אחד לא ראה אותו עצוב במיוחד או עליז במיוחד. הייתה לו דרך נפלאה לשלוט על התשוקות שלו". שפינוזה היה אדם פשוט וצנוע, לא היו לו שאיפות בתחום הפילוסופיה ולא בכל תחום. וכוונתו הייתה רק לשחרר אנשים משליטת הפחד בהם. ב<span class="bold">אתיקה</span> הוא כתב: "האדם החופשי אינו חושב על המוות, וחוכמתו היא לחשוב לא על המוות, אלא על החיים".<span class="hafnaya CharOverride-1"><span>7</span></span> הוא האמין שעל האדם להילחם במחלות בכל כוחו, אך להימנע מאימת המוות הממשמש ובא ומהחרדה מפני המחלה, וזאת על־ידי הפניית מחשבותיו לעניינים אחרים. ביום האחרון לחייו הוא היה רגוע, ולא נרגש כמו סוקרטס בדיאלוג<span class="italic"> </span><span class="bold">פיידון</span> מאת אפלטון, אלא שוחח עם בן שיחו על עניינים שמעניינים אותו כפי שהיה עושה בכל יום רגיל.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">יהודים חילונים מגדירים את יהדותם במונחים של לאום. בתקופתו של שפינוזה הייתה ליהודים רק זהות דתית. שפינוזה היה אולי היהודי הראשון שלא הזדהה עם בית הכנסת. במהלך חייו, מעטים הבינו מהי המחשבה הליברלית, ולא היו מודעים לכך שהיא יכולה להיות חשובה יותר מאידיאולוגיה. שפינוזה היה היהודי הלא־דתי הראשון. יהודים המגדירים עצמם לפי לאום, ושאינם מצייתים למצוות הדת, היו "הצאצאים" של הפילוסוף ההולנדי. שפינוזה היה קוסמופוליט, הנאמן — לפי איינשטיין — ל"דת הקוסמית של ההרמוניה של ההוויה".</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">שפינוזה לא קיבל את הדתות בשל האנלוגיות לדמויות האדם, שבהן השתמשו לתיאור הבריאה וכתבי הקודש, שנכתבו בשפת האדם. הוא הכחיש ניסים. כל הדתות נראו לו כהמצאה של כמה דורות של אידיאולוגים זייפנים. הוא הפך את הדוקטרינה המקראית של העם הנבחר למושג "העם שבחר את אלוהיו". עבורו, אלוהים הוא רעיון ולא בשר ודם שסובל. האל של שפינוזה אינו מבצע פעולות שעושים אנשים. שפינוזה התנתק מהדת האנתרופומורפית. הוא התנגד לקונספציה של הפשע האנושי ושל עונשו של אלוהים על הפשע הזה. הוא ראה שאי־אפשר ליצור מוסר על בסיס פחד מהאלוהות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">שפינוזה היה, ככל הנראה, ההוגה החילוני הראשון. הוא האמין שהכנסייה צריכה להיות כפופה למדינה. ההגדרה העצמית הרוחנית שלו הייתה אוניברסלית, והכילה את רעיונות היהדות במידה הדרושה להבנת הערכים של האדם החופשי. הוא התנגד להרחבת התאוקרטיה של ימי המקרא לחיי הקהילה המודרנית.</p>
			<p class="text" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">שפינוזה היה בקיא בתולדות האנוסים בספרד ובפורטוגל, והיה מודע לכוחו הרוחני של העם היהודי ולתפקידו בהחזרת האנשים ליהדות, לאחר שהיו קתולים במשך עשרות שנים. האנוסים היו יהודים לא לפי הדת, אלא לפי הלאום. יכולתם של היהודים כאומה לשרוד ללא בית המקדש הדהימה את שפינוזה, והייתה מקור לתחזיתו לתחיית מדינת היהודים. הוא ראה שהעוינות כלפי האנוסים אינה נובעת מהתנגדות לדת היהודית, אלא מהתנגדות לעצם קיומם של היהודים. התחזית לתחיית המדינה היהודית בפיו של הוגה חופשי שאינו דתי, מסגירה את עוצמת הקשר שלו לאומה שהוא נשאר בנה.</p>
			<div class="_idFootnotes">
				
					<p class="footnote" dir="rtl" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">2	<span class="eng" xml:lang="en-US">Gordon, A., </span><span class="italic">Stateless </span><span class="italic">Patriots</span><span class="eng" xml:lang="en-US">, Jerusalem: Scripta Publications, 2016</span><span class="eng" xml:lang="en-US">, </span><span class="eng" xml:lang="en-US">p.</span><span class="eng" xml:lang="en-US"> </span><span class="eng" xml:lang="en-US">16</span></p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">3	אוטו־דה־פה (<span class="eng" xml:lang="en-US">Auto</span><span class="eng" xml:lang="en-US">־da־fé</span>), בפורטוגזית: "מעשה אמונה", היה טקס פומבי שנערך בתקופת האינקוויזיציה הקתולית, שבו הוכרזו פסקי הדין נגד נאשמים בכפירה או בעבירות דתיות אחרות. לעיתים כלל גם ענישה טקסית, מסירת הנידונים לרשויות האזרחיות לביצוע גזרי דין, ואף הוצאות להורג בשרפה.</p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">4	<span class="eng" xml:lang="en-US">Gordon, A.</span><span class="eng" xml:lang="en-US">,</span><span class="eng" xml:lang="en-US"> </span><span class="italic">Homelandless Patriots, Unpublished Manuscript</span><span class="eng" xml:lang="en-US">,</span><span class="eng" xml:lang="en-US"> </span><span class="eng" xml:lang="en-US">2025 p</span><span class="eng" xml:lang="en-US">. </span><span class="eng" xml:lang="en-US">27</span></p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">5	<span class="eng" xml:lang="en-US">Gordon, A.</span><span class="eng" xml:lang="en-US">,</span><span class="eng" xml:lang="en-US"> </span><span class="italic">Stateless Patriots</span><span class="eng" xml:lang="en-US">, Jerusalem: Scripta Publications</span><span class="eng" xml:lang="en-US">, 2016</span><span class="eng" xml:lang="en-US">, p. 21</span></p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">6	<span class="eng" xml:lang="en-US">Ibid., p. 23; Gordon, A., </span><span class="italic">Homelandless Patriots, Unpublished Manuscript</span><span class="eng" xml:lang="en-US">, 2025, p. 27</span></p>
				
				
					<p class="footnote" dir="rtl" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">7	<span class="eng" xml:lang="en-US">Gordon, </span><span class="eng" xml:lang="en-US">A., </span><span class="italic">Stateless Patriots</span><span class="eng" xml:lang="en-US">, Jerusalem: Scripta Publications, 2016</span><span class="eng" xml:lang="en-US">,</span><span class="eng" xml:lang="en-US"> pp. 16</span><span class="eng" xml:lang="en-US">–</span><span class="eng" xml:lang="en-US">17, </span><span class="eng" xml:lang="en-US">21, 23</span></p>
				
			</div>
		

			

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 52.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

יהודים אינטלקטואלים יוצרים והורסים בפני השאלה היהודית

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות

הנמכרים ביותר

ימינה

שמאלה

נצפו לאחרונה

התעניינת גם ב...

ימינה

שמאלה