הבחורים של טומן 5 להציל את 6

ספרים נוספים:

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

מהדורת אספנות הבחורים של טומן 4 לאהוב את 13

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

מהדורת אספנות הבחורים של טומן 3 לשמור על 13

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

מהדורת אספנות הבחורים של טומן 1 לכבוש את 13

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

מהדורת אספנות הבחורים של טומן 2 להתמסר ל-13

הוספה למועדפים

מעבר לעמוד מוצר

חסר זמנית
עדכנו כשחוזר

הבחורים של טומן 5 להציל את 6

קלואי וולש

אחרי ששבתה את לב הקוראים בעולם ובישראל וכבשה כל רשימת רבי מכר אפשרית למשך שנים, חוזרת קלואי וולש עם כרך חדש בסדרת ”הבחורים של טומן” וסוחפת אותנו לסיפור אהבה מסעיר ומרגש כין ג’ואי ואיפה, שתי דמויות שבורות שנלחמות על הלב כנגד כל הסיכויים.
שם: הבחורים של טומן 5 להציל את 6
מחבר/ת: קלואי וולש
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי/צעירים פלוס
מק״ט: 012193122

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 112.00

😴 2 כיפי לפני שינה
🏖 1 מושלם לחופשה
✈️ 1 מתאים לטיסה

קרא פרק ראשון

						<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-11" class="ChapterSplit" lang="he-IL"><span class="bold">1</span></h2>
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer007" class="Object-Style-1">
					
				</div>
			</div>
			<p class="caption" lang="he-IL"><span class="bold">  </span></p>
			<h2 class="sub" lang="he-IL"><span class="bold">המפלצות שמתחת למיטה שלי </span></h2>
			<h6 class="small" lang="he-IL"><span class="bold">ג׳ואי </span></h6>
			<p class="center" lang="he-IL"><span class="bold">30 בנובמבר </span><span class="bold">1999</span></p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">הדופק שלי פעם באוזניי כשנעצתי עיניים ברצפת חדר השינה והתרכזתי בנשימות שלי, בסדקים בפאנלים, בחור החדש בגרב שלי, בכל דבר מלבד במניאק שדפק בכל הכוח בדלת החדר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">"תפתח את הדלת הזאת, ילד, ואני אלמד אותך קצת </span><span class="bold">נימוסים!"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">"חתיכת זונה חסרת תועלת, בדיוק כמו אחיך!"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">"עכשיו אתה </span><span class="bold">כבר לא כזה גבר גדול, מה, חתיכת אפס!"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">"תוציא את </span><span class="bold">התחת שלך משם, חתיכת זין קטן, לפני שאני שובר לך </span><span class="bold">את הדלת!"</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">הלב שלי דהר בפראות, כל סנטימטר בגופי היה מוכה וחבול, ולמרות שידעתי שאימא שלי נמצאת שם, חסרת ישע, פשוט לא היו לי כוחות לעוד סיבוב עם הגבר שהיא קראה לו בעל.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לא אחרי שהוא גבר עליי בקלות כזאת הערב.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">בלעתי את הדם שזלג במורד גרוני, סובבתי את הראש הצידה ושקלתי את האפשרויות שעמדו בפניי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">להילחם.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">למות.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">לברוח.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">למות.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">לספר.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">למות.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">להתחבא.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">למות.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">למות.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">למות.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">אחרי שהקדשתי פרק זמן אנוכי בהתלבטות אם לקחת סכין ולחתוך את הוורידים, עצמתי עיניים בכוח ונעלתי כל שריר בגופי עד שכולי רעדתי מרוב מתח.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">אל תעשה את זה, חבר.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">עוד לא הגיע תורך.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">אל </span><span class="bold">תיתן לו את הסיפוק ותפרוש.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">תחשוב על השאר.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">עצרתי את הנשימה במאמץ להסיח את דעתי מהפיתוי והתרכזתי בסיבות שבגללן לא יכולתי לעזוב את הבית הזה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">בסיבות שבגללן הייתי מוכרח להישאר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">שאנון. טייג. אולי...</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">שאנון. טייג. אולי...</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">שאנון. טייג. אולי...</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">לאט־לאט, כשהמוח שלי השלים עם העובדה שאין מצב שאשאיר שלושה ילדים חפים מפשע עם המפלצות שיצרו אותנו, הרגשתי את השרירים שלי מתרפים ושקעתי בדיכאון עמוק יותר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">נלכדתי.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">התרעומת בעבעה בתוכי והמוח שלי התמקד בפרצוף אחד.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">בשם אחד.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">שיזדיין דארן שהשאיר אותי לבד בסיפור הזה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אימא בכתה בחדר שלה, בגדיה היו פזורים בכל פינה, מעט הכבוד שעוד נותר לה היה מרוח על הזין שלו, ואני לא יכולתי לעשות בשבילה שום דבר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">בדיוק כמו בפעם הקודמת, לא הצלחתי להציל אותה.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">ובדיוק כמו </span><span class="bold">בכל הפעמים לפני כן, לא הצלחתי לעצור בעדו.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">הצליל העמוק של קולו של אבי הדהד מבעד לקירות החדר שלי, כשהאיומים שהטיח בי בשעת לילה מאוחרת הפכו לנהמות תסכול ובסוף לעלבונות שיכורים.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אידיוט מזדיין," היו המילים האחרונות ששמעתי אותו מכנה אותי לפני שצעדיו הכבדים התרחקו בגמלוניות מהדלת שלי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">כעבור כמה רגעים קולו נשמע שוב, אבל הפעם מצידו השני של המסדרון כשאימא — פעם נוספת בלילה זה — הייתה מושא התקף הזעם של הוויסקי שלו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הלב שלי הלם בפראות כששלחתי את ידי אל השעון המעורר שניצב על הארונית ליד המיטה וצמצמתי עיניים. ניסיתי לראות מה השעה באור הקלוש שהגיע ממנורת הרחוב שמחוץ לחלון שלי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">02:34</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">פאק.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">הנחתי את השעון ונשפתי בתסכול. תופפתי באצבעותיי על החזה וניסיתי להירגע.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אבל זה לא היה כזה פשוט.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לא הערב.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">כי דארן נסע ו<span class="bold">הוא</span> היה עדיין כאן.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">האדם היחיד שהייתי תלוי בו בזמנים כאלה — בלילות כאלה — הסתלק בלי להביט לאחור.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">היית אמור לדעת.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">ראית אותו מסתלק.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">אבא אף פעם לא הכה את דארן כמו שהכה אותי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">דארן היה הבכור, נער הזהב.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני הייתי המיותר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">דארן חטף סטירות בכף יד פתוחה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני חטפתי אגרופים קפוצים.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">דארן דיבר בדיפלומטיות, הוא ידע לשכנע את אבא שלנו טוב יותר מכל דיירי הבית ולגרום לו לחשוב בהיגיון — רוב הזמן, לפחות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הבטתי בזעם בדרגש התחתון הריק במיטת הקומתיים שאף אחד לא ישן בו מאז שהוא עזב והרגשתי את גל המרירות שוטף אותי, סוחף איתו עוד חלק מילדותי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">רק עכשיו התחלתי ללמוד בכיתה ז', לעזאזל, ובעוד חודש אהיה בן שלוש־עשרה. איזה סיכוי היה לי מול גבר שגדול ממני פי שניים?</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לא היה לי סיכוי. ודארן ידע את זה, ובכל זאת השאיר אותי כאן ללא הגנה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">רשמית הייתי בן שתים־עשרה וחייל בחזית המלחמה שהשתוללה בבית המשפחה שלי. האויב שהתמודדתי מולו היה גדול וחזק ממני ובעל הברית שלי נטש אותי כשהייתי זקוק לו יותר מתמיד.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">ידעתי שמשהו לא כשורה בבוקר שבו הוא ליווה אותי לתיכון. הרגשתי את זה בעצמות כשראיתי אותו מתרחק ממני — כשקראתי אחריו כמו ילד.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">בימים הראשונים לאחר הסתלקותו הפתאומית של אחי הבכור, חיכיתי בנשימה עצורה, התפללתי שהכול ייגמר איכשהו ודארן ייכנס בדלת.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הצעד היה מאוד לא אופייני לי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לא <span class="bold">התפללתי</span>.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אבל בערב, כשחזרתי הביתה מהיום הראשון בתיכון וגיליתי שהוא לא שם, לחשתי נדרים והבטחות לאלוהים שבשמיים והצעתי כל דבר שיכולתי לחשוב עליו בתמורה לחזרתו בשלום של אחי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">בעל הברית שלי.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">התפילות שלי לא נענו ואיבדתי יותר יציבות משיכולתי להרשות לעצמי בשבועות שחלפו מאז.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">נגעלתי מעצמי כי הסתתרתי מאחורי דלת נעולה וניסיתי לדבר בהיגיון עם הגאווה שלי. עמוק בלב ידעתי שיציאה לשם הלילה תהיה שוות ערך לחתימה על גזר דין מוות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">בקושי יצאת מזה</span><span class="bold"> בחיים...</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">משיכות אף קולניות מילאו את חלל החדר וכבשתי נהמה. חבטתי את הראש בדלת שעליה נשענתי עם מחבט ההרלי בידי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אל תקשיב," הוריתי לאחי — לא ידעתי למי מהם, כי השלושה שעדיין גרו בחור הזה התחבאו כרגע מתחת לשמיכה שלי. "תיאטם אליו."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"זה נורא מפחיד, ג'ואי," טייג משך באפו וצץ מתחת לשמיכה שלי. "מה אם הוא שוב יפגע באימא —"</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"הוא לא," התפרצתי ושיקרתי במצח נחושה לאחי בן החמש. "היא בסדר גמור. עכשיו לך לישון."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"לא יכול," הוא אמר בצרידות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אתה חייב," לחשה לו אחותי בת העשר. "אתה יודע מה יקרה אם הוא ידע שאנחנו ערים."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"תסתמי, שאנון," יילל טייג. "אני מפחד..."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אני יודעת, טייג," היא המשיכה בשקט והופיעה מתחת לשמיכות עם אחינו בן השלוש אוֹלי, מכורבל בחיקה. "בגלל זה אנחנו חייבים להישאר בשקט."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"כולם צריכים ללכת לישון," פקדתי ונטלתי על עצמי את תפקיד המגן שאליו הושלכתי ללא הכרזה רשמית. "אתם בסדר גמור. אימא בסדר גמור. אנחנו בסדר גמור. כולם פאקינג בסדר גמור."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אבל מה אם הוא יפגע בה שוב?"</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לא היה לי ספק שהוא אכן פוגע בה שוב.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הבעיה הייתה שלא יכולתי לעשות עם זה שום דבר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">ואלוהים יודע שניסיתי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">האף השבור מהאגרופים שחטפתי קודם הוכיח בדיוק כמה מעט יכולתי לעשות לגבי החיה שקראנו לה אבא.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">למרבה המזל, טייג ושאנון לא הבינו איך אבא פוגע באימא שלנו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני, לעומתם, למדתי את משמעות המילה אונס בגיל עשר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">זאת לא הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו כופה את עצמו עליה, וזאת גם לא הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילה הזו נאמרת, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שקישרתי בין המילה למעשה והבנתי מה קרה לאימא שלי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">הבנתי מה החיה הזאת כפתה עליה להכניס</span><span class="bold"> לתוך הגוף שלה בניגוד לרצונה. שוב ושוב.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">ההתערבות שלי הייתה חסרת תועלת והסתיימה בכך שאימא שלי — חבולה, פצועה, מדממת ועירומה מהמותניים ומטה על רצפת המטבח — סילקה אותי מהחדר והאשימה אותי בעיניה במשהו שלא היה לי שליטה עליו, אבל לא לפני שאבא שלי הכניס כמה אגרופים לגוף של הילד שהייתי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אחרי שקלטתי מה זה אונס, מה המשמעות האמיתית של הדבר, הנחישות שלי לסתום את הפה לגבי מה שקרה בבית רק הלכה והתחזקה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">ידעתי שדארן נאנס כשגרנו במשך חצי שנה בתור ילדים קטנים במשפחת אומנה. שמעתי על זה מספיק והבנתי את המשמעות, ואז הרגשתי אשמה כי קלטתי שזה נורא כל כך — נורא מספיק כדי להבין שאני צריך לסתום את הפה ולשמור את העניינים הפרטיים של המשפחה שלנו לעצמי.</p>
			<p class="letterinspace" lang="he-IL"><span class="bold">"תזכור, ג'ואי</span><span class="bold">, לא משנה כמה אבא יתנהג גרוע, גרוע יותר מזה אין</span><span class="bold">..."</span></p>
			<p class="letterin" lang="he-IL"><span class="bold">"אתה חושב שזה גרוע? אין לך מושג כמה מזל יש</span><span class="bold"> לך."</span></p>
			<p class="letterin" lang="he-IL"><span class="bold">"אתה קיבלת עוגה וגלידה במשפחת אומנה, אותי הרסו שם</span><span class="bold">."</span></p>
			<p class="letterin" lang="he-IL"><span class="bold">"אין לך שום סיבה להתלונן, לא בהשוואה אליי. היו לך</span><span class="bold"> חיים קלים, אז תפסיק לרחם על עצמך."</span></p>
			<p class="letterin" lang="he-IL"><span class="bold">"אתה יודע מה</span><span class="bold"> קורה בבתי האומנה האלה? אתה רוצה שטייג יגמור כמוני? אתה</span><span class="bold"> רוצה שזה מה שיקרה לשאנון? תסתום את הפה. שום דבר</span><span class="bold"> בבית הזה לא נורא מספיק כדי שיהיה שווה לך לחזור</span><span class="bold"> לשם. שום דבר."</span></p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">ברגע שראיתי את זה בעצמי, ידעתי שאין סיכוי שאי פעם אעמיד את האחים שלי במצב שזה עלול לקרות להם.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">העדפתי למות קודם — ולא הייתי דרמטי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">התכוונתי לזה.</p>
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer008">
					
				</div>
			</div>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">במשך שנים לאחר מכן, לא ישנתי בלילות. לא העזתי. הקולות — הקול שלה — נצרבו בזיכרוני וחזרו שוב ושוב בלופ של הרס נפשי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">וגם כשהיה שקט, הייתי מתוח. הדממה ערערה אותי כמעט כמו הצרחות שלה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">כי לפי הצרחות, ידעתי שהיא נושמת.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">משמעות הדממה הייתה שהיא מתה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני זוכר את עצמי שוכב בחדר שלי, כמו הערב, בגוף נוקשה, בזמן שאני מתאמץ לשמוע כל חריקה במזרן, כל גניחה דוחה ואנחה שבקעו מאחורי הדלת הסגורה שבקצה המסדרון.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הבהלה הייתה מכלה אותי ובתשעים אחוזים מהפעמים, הייתי יוצא מהמיטה ועומד על המשמר מחוץ לחדר של אחותי, מבועת מהאפשרות שיש בה משהו שחיה כמו אבא שלנו יבוא לחפש אצלה יום אחד.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לפחות כשכולנו היינו יחד תחת אותה קורת גג, יכולתי להגן עליה, יכולתי להגן על כולם, לסלק חלק מהכאב ולהעניק להם מראית עין של ילדות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אם אספר למישהו, יכניסו אותנו למערכת האומנה. ואם יכניסו אותנו לאומנה, יש סיכויים טובים שיפרידו בינינו. ואם יפרידו בינינו, לא אוכל להגן עליהם מהטורפים שדארן הזהיר אותי שנמצאים בכל פינה.</p>
			<p class="letterinspace" lang="he-IL"><span class="bold">"נדמה </span><span class="bold">לך שזה לא יקרה לך, אבל זה יקרה. זה קורה </span><span class="bold">כל הזמן..."</span></p>
			<p class="letterin" lang="he-IL"><span class="bold">"לא לכולם יש מזל כמו שלך וכמו של </span><span class="bold">שאנון, ששמו אתכם באותה משפחת אומנה."</span></p>
			<p class="letterin" lang="he-IL"><span class="bold">"אני עדיין מרגיש אותו </span><span class="bold">בתוך הגוף שלי, קורע אותי לגזרים, מפרק אותי, ובא לי </span><span class="bold">למות."</span></p>
			<p class="firstspace" lang="he-IL">עצם המחשבה שדבר כזה יקרה לשאנון, לאוֹלי או לטייג העבירה בי צמרמורת נוראית וסתמתי את הפה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">יכולתי לסבול את הלחץ.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">יכולתי לסבול את המכות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">יכולתי לסבול את התקפי הזעם בגלל הוויסקי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">יכולתי לסבול הכול אם זה אומר ש<span class="bold">הם</span> לא יצטרכו לסבול.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">כמו שבועת דם חגיגית, חידשתי בראשי את הנדר שנדרתי ביני לבין עצמי בלילה אחרי שדארן עזב — להגן על אחיי ועל אחותי בכל כוחי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לעולם לא אאפשר שיכו אותם כמו שהכו אותי או שיתעללו בהם כמו שהתעללו באימא שלי או שיחללו את כבודם כמו שחיללו את כבודו של אחי. בכל טיפת כוח שיש בי, אגן ואשמור עליהם מכל רע.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הם לא יצטרכו לשבת מאחורי דלת חדר מבוצרת עם מחבט הרלי ביד.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אני אהיה כאן כדי לעשות את זה בשבילם.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">ידעתי מה מרגישים כשהמגן שלך נוטש אותך, ולעולם לא ארשה שזה יקרה להם.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">אני אמות קודם.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">כן, שיזדיין דארן שנטש את האחים ואת האחות שלנו ואילץ אותם להתגונן בכוחות עצמם מול מפלצת.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">שיזדיין על זה שהפך אותי לשק החבטות מספר אחת של אבא שלנו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">תמיד היית כזה, גבר...</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">זין גם על התיכון, חשבתי כשהמבט שלי נדד אל תיק הגב הסגור שהכיל ערמת שיעורי בית שלא הייתה לי שום כוונה להכין, ושניתנה על ידי מורים שדעתם עליי עמדה בסוף רשימת הדאגות שלי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">כן, אפשר לומר בוודאות שהתיכון היה עוד כישלון.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">בלשון המעטה, גבר.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">לפי המנהל החדש שלי, מר ניהאן, הייתי <span class="bold">עם פתיל קצר </span>ו<span class="bold">אדיש לסמכות. </span>אם הוא היה צריך להתמודד עם מחצית מהדברים שהתמודדתי איתם, גם הוא היה אדיש לסמכות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">מניאק.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">נהניתי להרגיז אותו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הסיבה לסלידה הבוטה שלי ממנו הייתה פשוטה — הוא שיחק הרלינג עם אבא שלי כשהם היו צעירים.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הרלינג.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">רעד עבר בי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">המשחק הזה היה ההצלה שלי, אבל גם הסיוט הכי גדול בחיי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אבא שלי הכריח אותי לשחק אותו מגיל ארבע ופחדתי שהעול הזה ייפול על הכתפיים של טייג כמו שהוא נפל על הכתפיים שלי כשדארן עזב, ולכן הכרחתי את עצמי להמשיך בו.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">והצטיינתי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הצטיינתי בהרלינג יותר מאבא או מדארן וכנראה בגלל זה הוא שנא אותי עוד יותר — העובדה שלא הייתי חסר תועלת לחלוטין כמו שהוא טרח להזכיר לי כל הזמן.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">טינופת.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">בגלל מחשבות כאלה ובגלל לילות דפוקים כמו הלילה הזה, כששיין הולנד — בחור שמבוגר ממני בכמה שנים שלמד בתיכון אחר — הציע לי שאכטה ראשונה מג'וינט בתחילת שנת הלימודים, הסכמתי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">כשהוא הבטיח לי שזה ירגיע את המוח הדוהר שלי ויעזור לי לישון, שאפתי עמוק כל כך לריאות שכמעט נחנקתי תוך כדי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">ואתם יודעים מה קרה?</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">זה</span><span class="bold"> עבד.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">הלכתי הביתה באותו ערב וישנתי כמו תינוק, לא מודע לחלוטין לשום דבר שמתרחש מחוץ לדלת החדר הסגורה שלי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אחרי לילה ראשון של שינה רצופה זה שנים, מייד שיניתי את דעתי והחלטתי שוויד נועד בשבילי.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">אחרי סיגריה אחת, יכולתי להירגע הרבה יותר טוב מאי פעם. יכולתי לעצום עיניים בלילה ולא לשמוע אותה בראש שלי. יכולתי להתעלם מהכאב הצורב של הבגידה והדחייה, ששיתק אותי בכל פעם שחשבתי על דארן משאיר אותי להילחם לבד על המשפחה, או ממחשבות האימה על מה יקרה אם אנסה לעזוב.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">הייתה לי שלווה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">בשבת שעברה אחרי העבודה, למשל, נפגשתי עם שיין ועם עוד כמה מהבחורים הבוגרים מהתיכון לכמה שעות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">כבר הכרתי את רובם כי גדלנו באותו אזור. כולם היו לא מזיקים במיוחד. טוב, לפחות רובם.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">לא הייתי תמים מספיק כדי לחשוב ששיין והחברים המנוולים שלו הם באמת חברים שלי, הם רק הציעו לי מפלט מהמנוול הכי גדול בעולם.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">אבא שלי.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">חוץ מזה, הציפייה לתחושת ה"היי" קסמה לי פי מיליון מהציפייה להתחבא מאבא שלי בגלל שפספסתי 65, המקבילה בהרלינג לבעיטת קרן, במהלך המשחק שלי באותו בוקר.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">ולכן, עם עשרים אירו שנשארו לי מהעבודה שהשגתי לא מזמן, קפצתי על ההזדמנות להימלט באותו לילה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL">להימלט.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">פשוט לעצור הכול...</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">כל שערי הגיהינום נפתחו למחרת בבוקר, כשקיבלתי נזיפה על השיטוטים הליליים שלי, אבל היו לי אפס חרטות. לא זכרתי שהגעתי הביתה. הייתי מחוק כל כך ממנת וויד חזקה שנקראה 'הקטע של השטן', ואיתה גם כמה כדורים, ולא הרגשתי כלום.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">או שלא</span><span class="bold"> היה אכפת לי מכלום.</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">לעזאזל, הייתי מוכן לעשות את זה שוב בלי להסס אם מציאות חיי הייתה נחסכת ממני לכמה שעות — אם הם היו נחסכים ממני.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">אלוהים, הלוואי שהייתה לי</span><span class="bold"> עכשיו סיגריה...</span></p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אני חושב שהוא שוב מכאיב לה," אמר טייג בצרידות וגרר אותי ממחשבותיי, כשקול היללות הכאובות של אימא שלנו ריחף באוויר ואחריו גניחות חייתיות.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">אה, אני יודע שכן. </span>"בפעם האחרונה, הוא לא מכאיב לה."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אתה בטוח?"</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">לא. </span>"כן."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אתה מבטיח?"</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">לא. </span>"כן."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"תודה שנתת לנו לישון איתך, ג'ואי."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"בכיף."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אתה רוצה להצטופף כאן איתנו?"</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">ולקבל שני</span><span class="bold"> שליש מהפיפי שלך עליי במהלך הלילה? </span>"לא, תודה."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"אתה בטוח שאתה לא רוצה —"</p>
			<p class="text" lang="he-IL">"לישון. עכשיו."</p>
			<p class="text" lang="he-IL">מצב הרוח שלי נעשה קודר. נתתי למחשבות לנדוד בחזרה אל דארן כשהלכתי לישון באותו לילה, כשרק המרמור ומחבט ההרלי שלי מארחים לי לחברה.</p>
			<p class="text" lang="he-IL"><span class="bold">מנוול.</span></p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 60.00 ₪ מחיר רגיל 100.80 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 36.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

רומנטיקה בתיכון רומנטיקה ספורטיבית רומנטיקה עכשווית alphaholes התמכרויות

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!