החברה הגאונה

לִילָה צֶ’רוּלוֹ, ילידת 1944, בתו של הסנדלר שלא יצאה כל חייה מתחומי נאפולי, נעלמת בגיל 66, ונעלמים כל חפציה ומסמכיה, לאחר שאף גזרה את עצמה מכל התצלומים שבהם הופיעה עם בנה. היא הגשימה בהגזמה אופיינית את רצונה להתנדף ולמחוק את כל החיים שהותירה מאחוריה – והמעשה הרגיז מאוד את אֶלֶנה גְרֶקוֹ, בתו של השוער בעירייה, בת-גילה וחברת-הנפש שלה כמעט 60 שנה. כמין נקמה מתיישבת אֶלנה, שהיא כבר סופרת, לכתוב כל פרט מסיפורן של השתיים, זו מול זו, לאורך כל השנים.
שם: החברה הגאונה
מחבר/ת: אלנה פרנטה
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת תרגום
מק״ט: 010500378

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 94.00

				 
      <div>
         
         <h3 style="text-indent:2.7em;">1</h3>
         
         <p dir="rtl" style="text-indent:4em;"><span class="regular"><span class="larger118">הבוקר טילפן אלי רינו,</span> חשבתי שהוא שוב רוצה כסף והתכוננתי לסרב לו. אלא
               שהוא טילפן מסיבה אחרת: לא מוצאים את אמא שלו.
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"ממתי?"</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"כבר שבועיים".</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"ורק עכשיו אתה מתקשר אלי?"</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">הטון שלי נשמע לו מן־הסתם עוין, אפילו שלא כעסתי ולא
               התעצבנתי, היה בו רק בדל סרקזם. הוא ניסה לענות לי, אך עשה את זה
               באופן מבולבל, במבוכה, חצי בדיאלקט וחצי באיטלקית. הוא אמר שהוא בטוח
               שאמא שלו מסתובבת בנאפולי, כמנהגה.
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"גם בלילות?"</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"את יודעת איך היא".</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"אני יודעת, אבל שבועיים של היעדרות נראים לך
               נורמאליים?"
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"כן, את לא ראית אותה מזמן, היא הידרדרה: היא לא
               מצליחה לישון, נכנסת, יוצאת, עושה מה שמתחשק לה".
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">ובכל־זאת, לבסוף החל להיות מודאג. שאל את כולם, עשה
               סיבוב בכל בתי־החולים, אפילו פנה למשטרה. כלום, אמא שלו לא היתה בשום
               מקום. איזה בן טוב: איש גדול־ממדים, בשנות הארבעים שלו, שאף־פעם בחייו
               לא עבד ורק עסק בנוכלויות ובבזבוזים. יכולתי לתאר לעצמי כמה קפדניים
               היו החיפושים שלו. שום דבר. הוא היה בן־אדם בלי מוח, ובלבו היה קיים
               רק הוא־עצמו.
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"היא לא אצלך?" שאל אותי לפתע.</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">האֵם? כאן בטורינו? הוא הכיר היטב את המצב ודיבר רק
               כדי לדבר. הוא אהב לנסוע והגיע לביתי לפחות עשר פעמים, בלי הזמנה. את
               אמו דווקא הייתי מארחת ברצון, אך היא לא יצאה כל חייה מנאפולי. עניתי
               לו:
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"לא, היא לא נמצאת אצלי".</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="הפקת מהדורה אלקטרונית על ידי מנדלי מוכר-ספרים ברשת"/><span class="regular">"את בטוחה?"</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"רינו, בבקשה: אמרתי לך שהיא לא אצלי".</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"אז לאן היא הלכה?"</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">הוא התחיל לבכות, ואני הנחתי לו למצות את הסצנה
               הנואשת, את ההתייפחויות שתחילה נשמעו מעושות ואחר־כך נהיו אמיתיות.
               כשסיים אמרתי לו:
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"בבקשה, תתנהג פעם אחת כמו שהיא היתה רוצה: אל תחפש
               אותה".
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"לְמה את מתכוונת?"</span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">"בדיוק למה שאמרתי. זה חסר־תכלית. תלמד לעמוד על שתי
               רגליך, ואל תחפש גם אותי".
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">ניתקתי את השיחה.</span></p>
         
         <p dir="rtl" style="text-align:center; text-indent:0em;"><span class="regular"><span class="regular"> </span></span></p>
         
         <h3 style="text-indent:2.7em;">2</h3>
         
         <p dir="rtl" style="text-indent:4em;"><span class="regular"><span class="larger118">לאמו של רינו</span> קראו רָפָאֶלָה צֶ'רוּלוֹ, אך כולם קראו לה תמיד לינה.
               אני לא, אף־פעם לא השתמשתי לא בשם הראשון ואף לא בשני. בשבילי, כבר
               יותר משישים שנה, היא לִילָה. אם הייתי קוראת לה לינה או רָפָאֶלָה,
               ככה, לפתע־פתאום, ודאי היתה חושבת שהחברוּת שלנו הסתיימה.
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">כבר לפחות שלושה עשורים היא אומרת לי שהיתה רוצה
               להיעלם מבלי להותיר עקבות, ורק אני מיטיבה לדעת מה פירוש הדבר. היא
               מעולם לא העלתה בדעתה בריחה כלשהי, החלפת זהות, או חלום לחיות חיים
               חדשים במקום אחר. ומעולם לא חשבה על התאבדות, הִבחילה אותה עצם המחשבה
               שרינו יצטרך להתעסק בגוף שלה וייאלץ לטרוח סביבו. כוונתה היתה תמיד
               אחרת: היא רצתה להתנדף, רצתה שכל תא מתאיה יתפזר; שלא יימצא כלום
               ממנה. ומפני שאני מיטיבה להכיר אותה, או לפחות אני מאמינה שאני מכירה
               אותה, אני בטוחה שהיא מצאה את הדרך לא להשאיר בעולם הזה, בשום מקום,
               אפילו שערה אחת שלה.
               </span></p>
         
         <p dir="rtl" style="text-align:center; text-indent:0em;"><span class="regular"><span class="regular"> </span></span></p>
         
         <h3 style="text-indent:2.7em;">3</h3>
         
         <p dir="rtl" style="text-indent:4em;"><span class="regular"><span class="larger118">הימים חלפו.</span> בדקתי את הדואר האלקטרוני שלי, את הדואר הרגיל, אבל בלי
               שום תקווה. אני כתבתי מכתבים אליה לעתים קרובות, אך היא כמעט לא ענתה
               לי: זה היה הנוהג תמיד. היא העדיפה את הטלפון, או את השיחות הליליות
               הארוכות כשהייתי מבקרת בנאפולי.
               </span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular">פתחתי את המגירות שלי, את קופסאות המתכת שבהן שמרתי
               כל־מיני דברים. מעטים. בעבר זרקתי דברים רבים, במיוחד כל מה שהיה קשור
               אליה, והיא ידעה על כך. גיליתי שאין לי שום דבר שלה, לא תצלום, לא
               פתקה, לא איזה שי קטן. אני<span class="regular">־עצמי הופתעתי. האם אפשר שבכל השנים הללו היא לא השאירה לי שום דבר שלה, או אף גרוע מכך, שלא רציתי לשמור אצלי שום דבר שלה? אכן
                  אפשר.</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="הפקת מהדורה אלקטרונית על ידי מנדלי מוכר-ספרים ברשת"/><span class="regular"><span class="regular">הפעם טילפנתי אני לרינו, באי־רצון. הוא לא ענה לי, לא בטלפון הביתי ולא בנייד. הוא התקשר אלי בערב, כשהיה נוח לו. היה לו קול שרוצה
                  לעורר חמלה.</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"ראיתי שהתקשרתְּ. יש לך חדשות?"</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"לא. ולך?"</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"שום דבר".</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">הוא אמר לי דברים מבולבלים. רצה לפנות לטלוויזיה, לתוכנית שעוסקת באנשים שנעלמו, לפנות לעזרת הצופים, לבקש סליחה מאמו על הכל,
                  להתחנן בפניה שתחזור הביתה.</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">הקשבתי לו באורך־רוח, אחר־כך שאלתי אותו:</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"בדקת בארונות שלה?"</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"בשביל מה?"</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">כלל לא עלה בדעתו הדבר המובן מאליו.</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"לך ותסתכל".</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">הוא הלך להסתכל ומצא שלא נשאר בהם כלום, אפילו לא בגד מבגדיה של אמו, לא קיצי ולא חורפי, היו רק קולבים ישנים. שלחתי אותו לחפש
                  ביסודיות ברחבי הבית. נעלמו הנעליים. נעלמו הספרים המעטים. נעלמו כל התצלומים. נעלמו הסרטים. נעלם המחשב שלה ואתו גם הדיסקטים
                  הישנים שפעם היו בשימוש, הכל נעלם, כל דבר שהיה קשור בניסיונה כאשפית אלקטרוניקה שהחלה לתפעל מחשבים כבר בסוף שנות השישים, בימי
                  הכרטיסיות המנוקבות. רינו נדהם. אמרתי לו:</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"קח לך את כל הזמן שאתה צריך, אבל אחר־כך טלפן אלי וספר לי אם מצאת אפילו סיכה אחת ששייכת לה".</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">הוא התקשר אלי למחרת, נסער מאוד.</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אין כלום".</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"כלום־כלום?"</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"שום דבר, היא גזרה את עצמה מכל התצלומים שלנו יחד, גם מאלה שאני בהם ילד קטן".</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"חיפשת היטב?"</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"בכל מקום".</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"גם במרתף?"</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אמרתי לך שבכל מקום. נעלמה גם הקופסה עם המסמכים: תעודות־לידה ישנות, הסכמים עם חברת הטלפונים, קבלות על תשלומים. מה זה אומר?
                  מישהו גנב את הכל? מה הם מחפשים? מה הם רוצים מאמא שלי וממני?"</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">עודדתי את רוחו, אמרתי לו שיירגע. לא סביר שמישהו רוצה משהו, בעיקר ממנו.</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אני יכול לבוא ולהיות קצת בבית שלך?"</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"לא".</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"אני מבקש ממך, אני לא מצליח לישון".</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">"תסתדר, רינו, אני לא יודעת איך לעזור לך".</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">ניתקתי, וכשהוא שב וטילפן לא עניתי. התיישבתי אל שולחן־הכתיבה.</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">לִילָה, כמו תמיד, רצתה להגזים, הירהרתי.</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="regular"><span class="regular">היא הרחיבה עד אין קץ את מושג העקבות. לא רק את עצמה רצתה עכשיו להעלים, בגיל שישים־ושש, אלא גם למחוק את כל החיים שהותירה מאחוריה.</span></span></p>
         
         <p dir="rtl"><span class="הפקת מהדורה אלקטרונית על ידי מנדלי מוכר-ספרים ברשת"/><span class="regular"><span class="regular">זה הרגיז אותי מאוד.</span></span></p>
         
      </div>

ספר מודפס

מחיר מוצר 75.20 ₪ מחיר רגיל 84.60 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 70.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 28.00 ₪ מחיר רגיל 46.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות

הנמכרים ביותר

ימינה

שמאלה