מעבר לקיר הברזל

כיצד אחרי 76 שנות קיום, ניצחונות צבאיים מרשימים והשקעות אינסופיות בבניית צבא גדול ומצויד היטב, המפעל הציוני עדיין לא הצליח לעמוד במשימת היסוד שלו —מתן מקלט בטוח ליהודים?

מתקפת 7 באוקטובר חשפה את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל במערומיה. המחדל לא היה נקודתי בלבד. הוא היה גם תוצאה של תהליך ארוך שנים, שמתגלה שלב אחר שלב בספר זה.

ישראל ממשיכה לחיות תחת איומים כבדים לא בשל היעדר עוצמה צבאית, אלא בגלל סירובה העיקש להגיע להסדרים מדיניים על בסיס הנוסחה הבינלאומית לפתרון הסכסוך הישראלי־ערבי. הסדרים כאלה יְיַצְּרוּ סטטוס קוו שיצמצם את המוטיבציה ואת היכולת של הגורמים השונים במזרח התיכון לפגוע בביטחונה של ישראל, והספר מסביר בצורה ברורה מדוע אין לנו ברירה אלא לפעול לסיום הסכסוך.
שם: מעבר לקיר הברזל
מחבר/ת: אורי בר יוסף
שפה: עברית
תחום: צבא מלחמה ונשק
תת תחום: צבא מלחמה ונשק
מק״ט: 010011179

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<p id="_idParaDest-1" class="kot-mispar"><span class="kot-perek _idGenCharOverride-1">מבוא</span></p>
			<p class="text-poteach">ביטחון לאומי, עבור רובנו, הוא עניין מסובך: איומים, מלחמות, אסטרטגיה, טקטיקה, הרתעה, התרעה, הכרעה, צבא, שריון, חיל אוויר, מודיעין, גבולות, שטחים, ערבים, יהודים, טרור, טילים, חוסן לאומי, תשתיות, דימונה. המון מידע, המון גנרלים, פוליטיקאים ופרשנים שמדברים כבני סמכא על נושאים שבהם הבנתם מוגבלת, וציבור גדול שצריך לדעת כיצד לבור את המוץ מן הבר וכיצד לחשוב על נושא מורכב ביותר שמעצב את חיינו מדי יום ואת גורלנו זה שנים.</p>
			<p class="text">בבריאות, לעומת זאת, אנחנו מבינים. </p>
			<p class="text">כולנו יודעים מה קובע את הסיכויים שלנו לחיים ארוכים ובריאים. זה תלוי בעיקר בשלושה גורמים. הראשון הוא <span class="bold">גנטיקה</span>: כדאי להיוולד עם הגנים המתאימים, כי אלה מגדירים את תנאי הפתיחה לאיכות בריאותנו בעתיד. השני הוא <span class="bold">אורח חיים</span>: נכונותנו להימנע מעישון ומצריכת מזונות ומשקאות מזיקים, לשמור על כושר גופני, להיזהר על הכביש ולא להתקרב לחולים מידבקים תשפיע על מידת האיומים על בריאותנו. השלישי הוא <span class="bold">רשת</span><span class="bold"> הביטחון</span>: מכלול האמצעים שיעמוד לנו בעת צרה אם בריאותנו תיפגע בכל זאת. לכן כדאי שיהיו לנו ביטוח בריאות טוב, רופא משפחה שאפשר לסמוך עליו, רופאים מומחים שידעו איך לטפל בנו אם נזדקק לכך, ואם אפשר גם מיטה נוחה וצוות סימפטי בבית החולים.</p>
			<p class="text">ביטחון לאומי למדינה כמוהו כבריאות ליחיד. מה שיקבע את איכות הביטחון, קרי את יכולתה של המדינה להתמודד עם איומים, הוא שלושה גורמים. הגנטיקה של מדינות היא הסביבה הפיזית והאנושית שהן התהוו בה ושבתוכה הן מתקיימות. אורח החיים שלהן, שיקבע עד כמה יהיו חשופות לסכנות, הוא מדיניות הביטחון הלאומי שהן נוקטות: עניינן בהתפשטות או בשמירה על הסטטוס־קוו, השימוש שהן עושות בכוחן הצבאי או באמצעים מדיניים, כלכליים ותרבותיים כדי לקדם את מעמדן ומידת יכולתן לקיים יחסים טובים עם המדינות השכנות. רשת הביטחון שלהן מורכבת מכוחות הצבא ומארגוני המודיעין העומדים לרשותן, מבריתות עם מדינות אחרות וממקורות כוח פנימיים, דוגמת רמת החינוך והבריאות, איכות התשתיות או מידת הסולידריות בין אזרחי המדינה — ובינם לבין השלטון. </p>
			<p class="text">מדינת ישראל היא מקרה מעניין ויוצא דופן במערכת הבינלאומית. בניגוד לרוב מדינות העולם, המתקיימות באותה סביבה מאות ואלפי שנים, שורשיה של ישראל המודרנית בני פחות מ־150 שנה, והם ניטעו באזור הומוגני מבחינה דתית, תרבותית, לאומית והיסטורית שגילה עוינות כלפי המפעל הציוני מראשית דרכו. הדימוי הישראלי המקובל לתוצר הגנטי הזה הוא "וילה בג'ונגל" — ישראל כמדינה מודרנית, מתוקנת ושוחרת שלום בסביבה כאוטית החותרת להשמדתה. </p>
			<p class="text">הגנטיקה הזו מסבירה, לפחות חלקית, את אורח החיים של מדינת ישראל: מדוע שימור ביטחונה הלאומי הוא משימה מרכזית ומורכבת כל כך, אשר מושקעים בה מיטב משאביה ולמה היא מעורבת בפעילות צבאית לאורך רוב שנות קיומה, יותר מאשר כל מדינה אחרת במערכת הבינלאומית.<span class="CharOverride-1"><span id="footnote-005-backlink">1</span></span> היא מסבירה גם את רשת הביטחון המפותחת שבנה המפעל הציוני במשך שנים כדי להתמודד עם האיומים שהוצבו בפניו: מדינה בת פחות מעשרה מיליון תושבים היושבת על שטח קטן ומחזיקה צבא בסדר גודל עצום יחסית לגודלה, חיל אוויר מהחזקים בעולם, ארגוני מודיעין רבי יכולת, מערכות הגנה נגד טילים שאין לשום מדינה אחרת, לוויינים צבאיים בחלל וארסנל אסטרטגי שכמוהו יש רק למדינות בודדות.</p>
			<p class="text">הגנטיקה, אורח החיים ורשת הביטחון הייחודיים לישראל משכו לא מעט תשומת לב מחקרית. זו התמקדה בעיקר בהיסטוריה של מלחמות ישראל, בראש ובראשונה בשלוש המלחמות הגדולות — מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. עבודות אחרות תיארו וניתחו את מרכיבי רשת הביטחון הישראלית, בעיקר את ייחודו של צה"ל על מרכיביו השונים ואת סודות הצלחתו וכישלונותיו, אך גם את רזי המוסד, השב"כ ופרויקט הגרעין. מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל — הדרך שבה משתמשת המדינה באמצעים העומדים לרשותה כדי להבטיח את ביטחונה — זכתה אף היא לעניין, אך רוב המחקרים התמקדו בפן הצבאי של המדיניות, בבניין צה"ל ובדרכים היעילות להשתמש בכוחו, ופחות בחלופות לשימוש בכוח צבאי.<span class="CharOverride-1"><span id="footnote-004-backlink">2</span></span></p>
			<p class="text">החלופות האלה, כפי שאראה כאן, חשובות לביטחון המדינה לא פחות מטייסות של <span class="english">F</span>-35 או מחטיבות של טנקי מרכבה.</p>
			<p class="_--">***</p>
			<p class="text-no-hazacha">ספר זה נולד על רקע מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 אך אינו מתמקד בה ואינו רואה באסון שאירע באותו יום משום תוצר ישיר של כשלי מדיניות הביטחון הלאומי. המתקפה אמנם הציגה את תפיסת הביטחון הלאומי הקיימת במערומיה, אבל תוצאותיה היו בראש ובראשונה תוצר של החלטות מוטעות שהתקבלו בשעות שפני המתקפה. החלטות אחרות היו יכולות למנוע את האסון. במובן זה אירועי 7 באוקטובר אינם הסיבה אלא רק המניע — הטריגר — לדיון הנוכחי.</p>
			<p class="text">השאלה העומדת בבסיסו של ספר זה רחבה יותר. כיצד קרה שאחרי 76 שנות קיום והשקעות אינסופיות בבניית רשת ביטחון גדולה וחזקה, המפעל הציוני עדיין לא הצליח לעמוד במשימת היסוד שלו: מתן בית בטוח ליהודים? חמור מכך, ככל שחולף הזמן, עוצמת האיומים הולכת וגדלה והמקלט שנבנה בעמל ובקורבנות רבים עבור העם היהודי נעשה בטוח פחות ופחות. </p>
			<p class="text">הנה ביטוי לכך: ב־1972, כאשר נודע בישראל שהמצרים קיבלו כמה טילי קלט — מטוסים מיושנים ללא טייס — בעלי טווח של 200 קילומטר וראש נפץ של חצי טון, משה דיין, שר ביטחון עתיר ניסיון והבנה, הזדעזע ואמר שאם טיל כזה ייפול באזור בנוי במרכז הארץ, "תהיה מפולת".<span class="CharOverride-1"><span id="footnote-003-backlink">3</span></span> יותר מ־50 שנים אחר כך מדינת ישראל עומדת תחת איום כבד של עשרות אלפי טילים בליסטיים ואמצעי לחימה נוספים שבידי ארגון חיזבאללה בצפון, החות'ים בדרום ושלוחים איראניים ואיראן עצמה במזרח. זהו מכלול איומים גדול עשרות מונים מזה שהוצב על ישראל בתחילת שנות ה־70 ונכון להיום אין לצה"ל פתרון הגנתי יעיל נגדו. בתוך כך מפציע באופק האיום הגרעיני האיראני, שאם יתממש, יהיה איום קיומי שנגדו אין כל מענה יעיל זולת הרתעה, ואמינותה של ההרתעה הישראלית בתנאים הנוכחיים מפוקפקת. </p>
			<p class="text">לשאלה מדוע חרף כל ההשקעות וההצלחות המדינה כושלת במתן ביטחון סביר לאזרחיה יש תשובה בסיסית אחת: רוב מעצבי המדיניות שלנו מאז 1967 התעקשו, בשל הטיות אישיות, תחשיבים מוטעים או שיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים טהורים, לא ללמוד מההיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל. וההיסטוריה היא מורה חשוב. ההיסטוריון, המנתח את המציאות מתוך הכרת מקורותיה, עושה זאת בצורה שונה מההדיוט. במובן זה, היחס בין השניים כמוהו כיחס שבין הסייר המיומן להלך חסר הידע הצועדים באותו משעול בשטח פראי רווי סכנות.<span class="CharOverride-1"><span id="footnote-002-backlink">4</span></span> </p>
			<p class="text">ההיסטוריה בכלל וההיסטוריה הישראלית בפרט מלמדות שהשקעה במניעת איומים על ידי השגת הסדרים שיהיו מקובלים על שני הצדדים יכולה לתרום לביטחון המדינה הרבה יותר מאשר ההשקעה בבניין הכוח ושימוש בו כדי להתמודד עם אותם איומים. היום כבר אין חולקים על כך שהסכם השלום עם מצרים הוא נדבך יסוד בביטחון ישראל, אבל נדרשו יותר מעשר שנים, אלפי הרוגים והשקעות עתק כדי להתגבר על החשדנות הישראלית הבסיסית כלפי כוונותיו של הנשיא סאדאת ועל האמונה ש"טוב שארם א־שייח' בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א־שייח'". סאדאת, חשוב להדגיש, לא הצטרף להסתדרות הציונית עם חתימת הסכמי קמפ דיוויד, אבל החזרת חצי האי סיני למצרים במלואו יצרה סטטוס־קוו חדש, שהודות לו העימות עם ישראל נהפך לעניין אקוטי וכואב הרבה פחות והמלחמה עם ישראל ירדה מסדר היום המצרי. </p>
			<p class="text">לחשדנות הישראלית בכוונות הגויים יש הסברים תרבותיים, בראש ובראשונה ההיסטוריה היהודית רוויית הטראומות ששיאה בשואה. על כך נוספת גם הגנטיקה מעצם מיקומה של ישראל באזור רווי סיכונים. אבל ביסוד החשדנות עומדות גם הטיות פסיכולוגיות אוניברסליות. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי מצאו שבוויכוחים בין ניצים, המחפשים מענה כוחני לאיום הגלום ביכולות היריב, ליונים, המוכנים לוויתורים שיצמצמו את האיום אף כי לא ימנעו אותו כליל, כל ההטיות שאיתרו נטו לטובת הניצים.<span class="CharOverride-1"><span id="footnote-001-backlink">5</span></span> ההסברים לכך מאירי עיניים, אבל מה שחשוב עוד יותר הוא העובדה שבוויכוח המתמשך זה קרוב ל־60 שנה בין יונים לניצים בישראל על עתיד השטחים שנכבשו ב־1967, לניצים יש מלכתחילה יתרון מובנה. זאת, אף על פי שהמציאות מוכיחה שהסדרים שיצרו סטטוס־קוו נוח יותר לשני הצדדים תרמו על פי רוב לביטחון המדינה הרבה יותר מבניין הכוח. </p>
			<p class="text">כאן, באי־לימוד לקחי ההיסטוריה ובהטיות מודעות ובלתי מודעות, גלום גם ההסבר לנטייתם של מעצבי מדיניות הביטחון להשקיע את משאבי המדינה בטיפוח ובהיסמכות על קיר הברזל. שנות שלטונו של בנימין נתניהו, בנו של היסטוריון נחשב, שלטענתו כל רצונו הוא להיזכר בהיסטוריה כ"מגן ישראל",<span class="CharOverride-1"><span id="footnote-000-backlink">6</span></span> הביאו מגמה זו עד כדי אבסורד בשלושה תחומים קריטיים: טיפוח חמאס בעזה כדי למנוע משא ומתן על פתרון מדיני עם הפלסטינים; הכשלת כל הסכם בינלאומי לבלימת דרכה של איראן לגרעין; והשלמה עם מאמציו של ארגון חיזבאללה בלבנון לבנות ארסנל טילים היוצר איום חסר תקדים על ישראל. התנגדותו העקבית של נתניהו לכל משא ומתן ופשרה מדינית מאז 2009, והחלפתם בסיסמה הריקה של "ניהול הסכסוך", הביאה על ישראל את אסון 7 באוקטובר ואת ניצחון חמאס במלחמה בעזה, אפשרה לאיראן להגיע למעמד של מדינת סף גרעינית, היוצרת איום קיומי על המפעל הציוני, והותירה בלבנון איום משתק שגם לבכירי צה"ל אין מענה של ממש עליו. מתברר שגם מנהיגים עתירי איי־קיו, הרואים את עצמם כיורשי צ'רצ'יל, לא מסוגלים ללמוד את לקחי ההיסטוריה. ואת המחיר אנחנו משלמים. </p>
			<p class="text">מסיבה זו הספר אינו עוסק בגנטיקה של ישראל או ברשת הביטחון שבנתה, אלא מתמקד באורח החיים הביטחוני שלה. הנחת היסוד שלו היא שמדינת ישראל כמוה כאדם שנולד עם גנים בעייתיים, בנה לעצמו ברוב תושייה רשת בריאות מרשימה, אך הוא ממשיך, במיוחד מאז 2009, לעשן, לאכול אוכל זבל ולא לעשות ספורט. הוא אינו משקיע די במניעת האיומים, ולכן אינו בריא ונזקק באופן תכוף לשירותי רשת הבריאות. ורשת הבריאות הזו, טובה ומושקעת ככל שתהיה, אינה יכולה להתמודד ביעילות מספקת עם חלק ניכר מהאיומים החדשים. </p>
			<p class="text">במילים אחרות, ישראל ממשיכה לחיות תחת איומים שהולכים ומעצימים לא בשל היעדר עוצמה צבאית, אלא מכיוון שהיא מסרבת לאורך עשרות שנים להגיע להסדרים מדיניים שבמרכזם החזרת השטחים שנכבשו ב־1967. זאת, לא רק כדי להשיג את השלום הנכסף, אלא בעיקר כדי ליצור כאן סטטוס־קוו חדש שיהיה קביל יותר על היריבים ויצמצם את המוטיבציה של הגורמים השונים באזור לפגוע בביטחונה. כל עוד הסכסוך יימשך, אסונות דוגמת מלחמת יום הכיפורים, האינתיפאדה השנייה, מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל יהיו בלתי נמנעים. היסמכות על כוח בלבד לא תוכל להבטיח את ביטחוננו. </p>
			<p class="_--">***</p>
			<p class="text-no-hazacha">בניגוד למחקרים אחרים הדנים בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, ספר זה לא מנסה לאתר את האיומים על ביטחון המדינה ולהציע להם מענים ספציפיים, אלא טוען שאי אפשר להשעין את ביטחון ישראל רק על רגל אחת, על קיר הברזל, ושמבלי להוסיף לתפיסת הביטחון את רגל ההסדרים, לא יהיה כאן ביטחון. מטרתי כאן אינה להציע שיפורים במדיניות הקיימת אלא להציג לה חלופה. </p>
			<p class="text">הטענה המרכזית בספר, שתוצג על בסיס ניתוח היסטורי, היא שהתפיסה הדומיננטית של מעצבי מדיניות הביטחון הלאומי זה 70 שנה ויותר — שעל פיה המענה לאיומי ביטחון הוא שיפור היכולת הצבאית והישענות על הרתעה, התרעה והכרעה — הייתה נכונה ורלוונטית עד מלחמת ששת הימים. מאז יוני 1967, הדבקות הכמעט מוחלטת בתפיסה הזו והרתיעה מאופציית ההסדרים המדיניים על בסיס שטחים תמורת שלום — למעט הסכם השלום עם מצרים — הובילו את ישראל למבוי ביטחוני סתום, ששיאו במלחמת חרבות ברזל, בעימות המעצים מול איראן ובהתלכדות הזירות הנובעת מכך. </p>
			<p class="text">כדי לתקף טיעון זה הספר בנוי משלושה חלקים. חלקו הראשון מנתח את התפתחות תפיסת הביטחון עד 1967, התקופה שבה היכולת להבטיח את ביטחון המדינה נשענה רק על קיר הברזל, שכן לישראל עדיין לא היו נכסים שניתן היה להמירם בצמצום המוטיבציה הערבית לחסלה. חלקו השני מתאר את עשור המבוכה שבין 1967 ל־1977, שבו החזרת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים אפשרה את סיום הסכסוך, ולמרות זאת המשיכה ישראל להשליך את יהבה אך ורק על כוח צבאי. במובנים רבים, ישראל עדיין נמצאת באותה תקופת מבוכה, אלא שמחירו של אי־הביטחון הכרוך בהמשך הסטטוס־קוו הולך ומאמיר. לכן החלק השלישי בוחן את המציאות הביטחונית הנוכחית, שבה טכנולוגיות צבאיות זולות מאפשרות לגורמי כוח קטנים יחסית כמו חיזבאללה ליצור איומים משמעותיים ביותר על מדינת ישראל והשגת נשק גרעיני תיתן בידי איראן את היכולת להשמיד אותה. </p>
			<p class="text">אך לא אלמן ישראל, וכפי שמראה הפרק האחרון בספר זה, לעתיד הקודר יש חלופה. לצד שימור הכוח, רגל ההסדרים בתפיסת הביטחון מציעה לנו את האופציה של פתיחת משא ומתן עם הרשות הפלסטינית, שבניגוד לחמאס, חותרת לפתרון שתי המדינות. הדבר יאפשר לישראל להשתלב בברית אזורית בתמיכה מערבית, שתעמוד מול האיום השיעי. ברית כזו נתפסת בעיני איראן ובעלות בריתה כאסון, והיא המענה הריאלי ביותר לאיומים הקשים הניצבים מול ישראל קרוב ל־80 שנה לאחר הקמתה.</p>
			
			<div class="_idFootnotes">
				<div id="footnote-005" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="endnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">1	על מידת מעורבותה של ישראל בפעילות לוחמנית יחסית לשאר מדינות העולם, ראו: <span class="english">Zeev</span> <span class="english">Maoz</span>, "<span class="english">Pacifism</span> <span class="english">and</span> <span class="english">Fightaholism</span> <span class="english">in</span> <span class="english">Inte</span><span class="english">rnational</span> <span class="english">Politics</span>: <span class="english">A</span> <span class="english">Structural</span> <span class="english">History</span> <span class="english">of</span> <span class="english">National</span> <span class="english">and</span> <span class="english">Dyadic</span> <span class="english">Conflict</span>, 1816-1992", <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Internati</span><span class="english-natuy" xml:lang="en-US">onal</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Studies</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Review</span>, 6:4, 2004, <span class="english">pp</span>. 107-133. </p>
				</div>
				<div id="footnote-004" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="endnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">2	בין המחקרים הבולטים בסוגיית מדיניות הביטחון הלאומי מאז 1990, ראו: גדי איזנקוט וגבי סיבוני, <span class="bold">קווים מנחים</span> <span class="bold">לתפיסת ביטחון</span><span class="bold"> לישראל</span>, <span class="english-bold">INSS</span><span class="hipuch">,</span> 2019; מאיר אלרן, גבי סיבוני וקובי מיכאל, <span class="bold">"</span><span class="bold">אסטרטגיית צה"ל" בראי הביטחון הלאומי</span>, <span class="english-bold">INSS</span><span class="hipuch">,</span> 2016; יצחק בן־ישראל, <span class="bold">תפיסת הביטחון של ישראל</span>, האוניברסיטה המשודרת, 2013; עמנואל ולד, <span class="bold">קללת הכלים השבורים</span>, שוקן, 1990; ישראל טל, <span class="bold">בטחון ישראל: מעטים </span><span class="bold">מול רבים</span>, דביר, 1996; אבנר יניב, <span class="bold">פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל</span>, ספריית פועלים, 1993; אריאל לויטה,<span class="bold"> הדוקטרינה הצבאית של ישראל: הגנה והתקפה</span>, הקיבוץ המאוחד והמרכז למחקרים אסטרטגיים, 1990; עוזי ערד ולימור בן־הר, <span class="bold">המל"ל: המאבק להקמתה של המועצה לביטחון לאומי ולביסוסה</span><span class="bold"> בצמרת</span>, כנרת, זמורה־ביתן, 2016; צ'אק פרייליך, <span class="bold">תפיסת הביטחון</span><span class="bold"> הלאומי של ישראל: אסטרטגיה חדשה לעידן של תמורות</span>, מודן־מערכות, 2019; עפר שלח, <span class="bold">המגש והכסף: מדוע דרושה מהפכה בצה"ל</span><span class="bold">,</span> כנרת, זמורה־ביתן, 2003; עפר שלח, <span class="bold">האומץ לנצח</span>, ידיעות ספרים, 2015; <span class="english">Zeev</span> <span class="english">Maoz</span>, <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Defending</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">the</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">H</span><span class="english-natuy" xml:lang="en-US">oly</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Land</span>: <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">A</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Critical</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Analysis</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">of</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Israel</span>'<span class="english-natuy" xml:lang="en-US">s</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Security</span> & <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Foreign</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Policy</span>, <span class="english">Ann</span> <span class="english">Arbor</span>, 2006; <span class="english">Itamar</span> <span class="english">Rabinovich</span> & <span class="english">Itai</span> <span class="english">Brun</span>, <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Israel</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Facin</span><span class="english-natuy" xml:lang="en-US">g</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">a</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">New</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Middle</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">East</span>: <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">In</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Search</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">of</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">a</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">National</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Secu</span><span class="english-natuy" xml:lang="en-US">rity</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Strategy</span>, <span class="english">Hoover</span> <span class="english">Inst</span>. <span class="english">Press</span>, 2017; <span class="english">Martin</span> <span class="english">Van</span> <span class="english">Creveld</span>, <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">The</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Sword</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">and</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">the</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Olive</span>: <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">A</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Critical</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">History</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">of</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">the</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Israeli</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Defense</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Force</span>, <span class="english">Public</span> <span class="english">Affairs</span>, 2002.</p>
					<p class="endnote-knisa" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">לסקירה מקפת של מחקרים בנושא בתקופה שבין 1967 ל־1991, ראו: משה גרונדמן (עורך), <span class="bold">בטחון ישראל 1991-1967, ביבליוגרפיה מוערת וממוינת</span>, מערכות, 1992.</p>
				</div>
				<div id="footnote-003" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="endnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">3	גד יעקבי, <span class="bold">כחוט השערה: איך הוחמץ הסדר</span><span class="bold"> בין ישראל למצרים ולא נמנעה מלחמת יום הכיפורים</span>, עידנים, 1989, עמ' 158-157.</p>
				</div>
				<div id="footnote-002" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="endnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">4	ניל פרגוסון, <span class="bold">ציביליזציה: המערב וכל השאר</span>, עם עובד, 2013, עמ' 18, מצטט את ההיסטוריון האנגלי ר"ג קולינגווד.</p>
				</div>
				<div id="footnote-001" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="endnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">5	<span class="english">Daniel</span> <span class="english">Kahneman</span> & <span class="english">Jonatha</span><span class="english">n</span> <span class="english">Renshon</span>, "<span class="english">Why</span> <span class="english">Hawks</span> <span class="english">Win</span>", <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Foreign</span> <span class="english-natuy" xml:lang="en-US">Policy</span>, 158 (<span class="english">Jan</span>.-<span class="english">Feb</span>. 2007), <span class="english">pp</span>. 34-48.</p>
				</div>
				<div id="footnote-000" class="_idFootnote" epub:type="footnote">
					<p class="endnote" lang="he-IL" xml:lang="he-IL">6	למשל בריאיון מצולם לנשיא המועדון הכלכלי בוושינגטון, דוד מ' רובינשטיין, 7.3.2018, <span class="english">https</span>://<span class="english">www</span>.<span class="english">youtube</span>.<span class="english">com</span>/<span class="english">wat</span><span class="english">ch</span>?<span class="english">v</span>=<span class="english">_FKUVRxZqcI</span></p>
				</div>
			</div>
		</div>


			

ספר מודפס

מחיר מוצר 78.40 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

מועדון: 73.49 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 49.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

Notify me

באפשרותך לקבל עדכון כשהפריט חוזר למלאי

מייל לעדכון

בלחיצה על כפתור שליחה אני מאשר קבלת דיוור פרסומי

לפי נושאים

השבעה באוקטובר בעקבות השבעה באוקטובר יום הזיכרון

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.90 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!