מעבר לתפריט ראשי מעבר לתפריט תחתון

"ילדים מחפשים מפלט מהמציאות ואני שמחה שכראמל מאפשר להם את זה." ראיון עם מאירה ברנע גולדברג

בראיון אישי ומרגש מספרת מאירה ברנע גולדברג על הרגשות הקשים מאז השבת השחורה, על המפגשים המרגשים עם הילדים המפונים, על הצורך לאפשר לילדים מפלט מהמציאות – וגם על הספר החדש ועל ההתרגשות לקראת העונה החדשה בסדרת הטלוויזיה.

מאת נגה גיסיס

הסופרת האהובה מאירה ברנע גולדברג, האמא של סדרת "כראמל", מקיימת מפגשים ספרותיים רבים בימים אלו ועושה ככל יכולתה לעודד ילדים ומבוגרים. ובכל זאת היא מצאה את הזמן לענות על השאלות שלנו בעקבות יציאת הספר השמיני בסדרת "כראמל" – "גברת בלום שולטת". התשובות המרתקות לפניכם.

איך עוברת עלייך התקופה הנוכחית?

לא פשוט, זו אחת התקופות הקשות שידעה המדינה וכמו כולם גם אני נאלצת להתמודד עם מגוון רגשות עזים שלא ידעתי על קיומם. לא ידעתי שיש עוצמות כאלו של כאב, עצב, דאגה, כעס. אני עם מועקה תמידית מאז אותה שבת ומרגישה את זה פיזית בכל הגוף. אני מנסה לא להיסחף אחרי שידורי החדשות אבל אי אפשר באמת להימנע מהם, אני אומרת לעצמי שאני בסדר אבל כמו כולם אני לא.

מה עוזר לך להרגיש טוב יותר בימים אלו?

שמתי לב שיש רק דבר אחד שעוזר, להיות בעשיה ולא לשקוע, אם זה לארגן תרומות למפונים, להגיע לכיכר החטופים ולתמוך במשפחות, להגיע לבתי המלון בהם מתגוררים ילדים שפונו מהבית ולשוחח איתם, להמשיך להגיע לבתי הספר, לספריות, למתנ"סים ולאירועים ספרותיים ולדבר על ספרים. יש בתקופה האחרונה ביקוש מאוד גבוה לאירועים ספרותיים. אני מרצה כמעט בכל יום ואני רואה את ההשפעה על הגוף והנפש, זה פשוט גורם לי להרגיש טוב יותר, נותן לי את הסיבה לקום מהמיטה בבוקר ולא לשקוע בדיכאון. גם הכתיבה עוזרת. לדעת שיש לי דד ליין להגשת כתב יד ושיש מי שמחכים לספרים שלי. אז אין ברירה, קמים ויוצאים לדרך.

כראמל 8 יצא לאחרונה. זה מוזר להוציא ספר בתקופה כזו?

התקופה ללא ספק קשה ומוזרה, אבל ראיתי שהילדים מחכים לספר החדש, בעיקר כי הספר השביעי נגמר בשיא של מתח ולא חשבתי להזיז את התאריך שנקבע. גם בתקופת הקורונה, כשהוצאות רבות הקפיאו הוצאת ספרים חדשים, ספר חדש של "כראמל" ראה אור לבקשת הילדים. בכל שנה בחנוכה יוצא ספר חדש. ילדים מחפשים מפלט מהמציאות ואני שמחה שכראמל מאפשר להם את זה.

אנחנו רואים שאת פעילה מאוד בעידוד ילדים והורים בימים אלו. יש מפגש או תגובה מרגשים במיוחד שקיבלת על הפעילות הזו?

כמו שציינתי קודם, אני מקיימת כמעט בכל יום מפגשים עם ילדים, כך שעצם העובדה שאני עומדת מול 200 ילדים מחייכים זה מרגש, לראות פתאום מולי בתוך העצב הזה ילדים מחייכים זה עושה משהו בלב – הכל רע, הכל איום ונורא, אבל הילדים בישראל ממשיכים לחייך.

יש לא מעט רגעים קטנים שנצרבים בליבי. בדרך כלל אני לא מקיימת מפגשים עם קטנטנים בני שלוש או ארבע ופונה לגדולים יותר, לתלמידים בבית הספר היסודי, אבל בכל זאת ביקשו ממני לקיים שעת סיפור לפעוטות, זה היה בנובמבר והגעתי לילדים שפונו מהעוטף. שאלתי אותם מתוך הרגל "מה שלומכם?" ופתאום הילדים צעקו כולם יחד: "לא טוב!"
לראות ילדים כל כך קטנים עונים בצורה כזו ריסק לי את הלב. המשכתי לדבר איתם על תקופות טובות שמגיעות אחרי תקופות קשות והם חזרו לחייך אבל עדיין, עד היום אני חושבת עליהם.
אחרי מפגשים ילדים מחבקים אותי, חלק אומרים לי "תודה שבאת לשמח אותנו".
אבל אחד הדברים ששמתי לב אליהם הוא שהילדים בעיקר רוצים להמשיך לדבר איתי על "כראמל" ולא על המצב, הם רוצים לברוח מהמציאות ואני מאפשרת להם את זה.

ביקשו ממני לקיים שעת סיפור לפעוטות, זה היה בנובמבר והגעתי לילדים שפונו מהעוטף. שאלתי אותם מתוך הרגל "מה שלומכם?" ופתאום הילדים צעקו כולם יחד: "לא טוב!"

ספרי לנו קצת על העונה הקרובה של "כראמל".

אני לא ממש יכולה לספר פרטים על הסדרה כי אסור לי, אבל אני כן יכולה לציין שזו תהיה אחת העונות הכי מותחות שיצאו. במהלך קריאת התסריט לא נשמתי. רועי שגב ושירילי דשא גאונים. למרות שאני יודעת את הסוף, נשארתי במתח עד הדקה האחרונה.

מה אבישי חושב על הסדרה?

רק אציין למי שלא יודע, אבישי הוא הבן שלי והדמות של "ויש" בספרי כראמל מבוססת עליו כשהיה קטן. אבישי נמצא על הרצף האוטיסטי ולשמחתי כמו הרבה ילדים וילדות וגם נערים ונערות בוגרים יותר, הוא אוהב את הסדרה. אבישי בן 14 והוא מבין שהדמות של ויש מבוססת עליו כשהיה קטן אבל לא מייצגת אותו בהכרח כיום כמתבגר. הוא נהנה מהדמות ואוהב לחפש את ההבדלים ואת הדמיון בינו לבין הדמות בספרים ובסדרת טלוויזיה.

אני מכירה אישית כמה ילדות וילדים שמחכים לספר הקומיקס הבא של כראמל. האם הוא אמור לצאת בקרוב? מתי?

אני רואה התרגשות גדולה בקרב הילדים מסדרת הקומיקס של כראמל וזה משמח אותי מאוד. סיימתי לכתוב את הקומיקס השלישי, נדב נחמני מאייר אותו ממש בימים אלו, והספר צפוי לצאת לקראת שבוע הספר.

עם איזו דמות בסדרה של כראמל את הכי מזדהה?

פעם חשבתי שעם כולן ושאת כולן אני אוהבת במידה שווה אבל לאט לאט גיליתי שאני משקרת לעצמי ואני מאוד מזדהה עם דמותו של גול. כולם חושבים שהוא מטומטם, והוא גם עושה דברים מטומטמים אבל לא בהכרח מבינים אותו באמת. זה תהליך. בסוף יבינו מה הולך לו בראש. אני חושבת שזה קשור לילדות שלי ולאופי שלי, הרבה פעמים אנשים חשבו שאני לא חכמה ומטומטמת, וספגתי את זה, ואולי גם השלמתי עם זה ולא ניסיתי להראות מי אני באמת, עד שזה יצא החוצה פתאום בגיל 30.

יש תחושה שהתחלת לאהוב את גברת בלום קצת יותר בספרים האחרונים. זה נכון? ואיך בכלל עובדת מערכת היחסים של סופרת עם דמויות לאורך כתיבת סדרת ספרים?

זה לא סוד שאת גברת בלום אהבתי מהתחלה, זו אחת הדמויות שאני הכי אוהבת לכתוב. היא עוברת המון שינויים לטובה ולרעה. אני מתקשה לראות את עצמי נפרדת ממנה. ביוני גם יראה ספר ילדים חדש שעוסק בילדות שלה. אני גם משתעשעת ברעיון לכתוב סדרת ספרים רק עליה.

מה התגובה הכי מוזרה או מיוחדת שקיבלת אי פעם על סדרת כראמל?

אני מקבלת המון תגובות מיוחדות, אני מרגישה שהילדים מאוד מזדהים עם הדמויות, כל אחד עם הדמות שיותר נוגעת בו, אבל אני חושבת שהרגע הכי מיוחד היה כשאחד הילדים שקרא את כראמל אמר לאמא שלו שהוא חושב שהוא כמו "ויש". האמא לא ידעה מה זה כראמל או מי או מה זה "ויש" והתחילה לקרוא את הספרים בעצמה, מאוחר יותר היא גם מצאה ראיון שערך איתי קובי מידן ב"חינוכית" והבינה ש"ויש" הוא אוטיסט. בעקבות זה היא החליטה לבדוק את העניין, ונערך אבחון לילד. כמה חודשים לאחר מכן הילד הגיע עם משפחתו ליום חתימות במיוחד כדי לספר לי על כך שבזכות הספרים הוא הבין שהוא אוטיסט כמו ויש. יש גם הרבה סיפורים על ילדים ששנאו ספרים ולא היו מוכנים לקרוא בכלל ואז בעקבות כראמל הם נכנסו לעולם הקריאה, זה תמיד מרגש לדעת שהייתי זו שגרמה לילד לרצות לקרוא.

כילדה אהבת לקרוא ולכתוב?

הייתי מנויה לכמה ספריות במקביל, קראתי כל הזמן. ספרים לגילי וספרים שאמא שלי קראה. גדלתי בבית קטן אבל מלא בספרים. בלי ספרים אני לא יכולה לחיות.

תני לנו מסר מעודד לתקופה הקרובה או איחול לקוראים לשנה האזרחית החדשה.

בכל פעם שאני עצובה אני חושבת על סבתא שלי ז"ל שגדלה כנערה בשואה, עברה חיים מאד קשים ועדיין הייתה אחת הנשים הכי מצחיקות שהכרתי. אני חושבת לעצמי שאם היא הצליחה לשיר, לצחוק ולגדל ילדים מאושרים, אז יש עוד תקווה. אני באמת חושבת שאחרי כל הרע שאנו חווים חייב להגיע הטוב, לא יתכן שיהיה רק רע כל הזמן. אז אני ממתינה לטוב שיגיע.

לספר "כראמל 8: גברת בלום שולטת"

לספרים של מאירה ברנע גולדברג

סגור
Loading
Go back to %1