מעבר לתפריט ראשי מעבר לתפריט תחתון

"אדם כותב חייב להיות אדם סקרן" – ראיון עם אשכול נבו

אשכול נבו, מהסופרים האהובים בישראל, מספר איך נולד הספר 'מחשבה ממתינה', ספר הילדים החדש שלו, מסביר מה ההבדל בין כתיבת ספר למבוגרים לכתיבת ספר לילדים וגם נותן טיפ חשוב לכותבים.

מאת נגה גיסיס

מאיפה נולד הרעיון לספר 'מחשבה ממתינה'?

טיול משפחות. שתי אימהות מדברות אחת עם השנייה. אני מאחור. מצותת כהרגלי לשיחות שאני לא אמור להקשיב להן. פתאום הבן של אחת מהן מגיח ואומר, "אימא! אימא!" האימא מסתובבת ואומרת לו, "אני באמצע שיחה, חמוד. שמור את המחשבה, טוב?" הילד נשאר לעמוד, תוהה מה לעשות. וגם אני תוהה: איך שומרים מחשבה? שמים אותה בקופסא? משחררים אותה לחופשי? והאם המחשבה תשתנה בזמן ששומרים עליה?

בספרי ילדים האיורים הם חלק בלתי נפרד מהספר. ספר לנו קצת על תהליך העבודה עם המאייר, דיויד הול.

השאלה הראשונה שהתמודדנו איתה הייתה: איך מציירים מחשבה? הפתרון הבנאלי הוא ענן מעל הראש. אבל ידעתי שדיוויד הול לא יסתפק בבנאלי. ואכן, הסקיצה הראשונה שהוא שלח הפעימה אותי. המחשבה שדיוויד יצר מורכבת מהרבה מחשבות קטנות, והיא כל הזמן בתנועה, כל הזמן משתנה, ממש כמו זרם התודעה שלנו. אני שומע מהורים וילדים שקוראים את הספר ביחד שהילד ממשיך להסתכל ולחפש הפתעות בתוך האיורים גם אחרי שההורה מסיים את הסיפור. (האמת שאפילו אני מגלה עדיין מדי פעם הפתעה שדיוויד הטמין בתוך אחת המחשבות)

עבר זמן רב מאז 'אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה'. למה לא כתבת לנו אף ספר ילדים מאז?

אי אפשר לדחוק בכתיבה. לא של ספר מבוגרים ולא של ספר ילדים. יש איזה שעון פנימי שמתקתק בלי שאתה מודע לו. ואז זה בוקע. מי יודע, אולי ספר הילדים הבא יוולד מהר יותר.

מה ההבדל בין לכתוב ספר ילדים ללכתוב ספר למבוגרים?

ספר מבוגרים נכתב לבד. הבדידות הכרחית לכתיבה. ספר ילדים הוא יצירה של שני אנשים שחשיבותם ותרומתם שווה. הסופר והמאייר. הדיאלוג בין המילים לדימוי הוא כל הקסם.

מהו ספר הילדים האהוב עליך באופן אישי?

"חיבוק" של דוד גרוסמן ומיכל רובנר.

האם קראת הרבה בתור ילד?

לגמרי. בלעתי מדפים שלמים בספריית "רות קלר" בחיפה ובאיזשהו שלב הספרנית הרשתה לקרוא גם ספרים ש"לא היו לגילי". בכלל, בתור ילד התודעה שלי הייתה שבע שמיניות דמיון ורק שמינית מציאות. התמזל מזלי והמקצוע שלי מאפשר לי להישאר בקשר עם הילד המדמיין שבתוכי.

באיזה גיל התחלת לכתוב סיפורים?

בגיל עשר פרסמתי את הסיפור הראשון שלי בעלון הכיתה. שם העלון היה: "בשעות הפנאי" והסיפור היה סיפור מתח בהמשכים. אני אפילו זוכר איך קראו לגיבור: פלטשר. אבל אני כבר לא בטוח מה הייתה העלילה.

לאיזה ספר שלך אתה הכי מחובר? יש ספר שנקשרת אליו במיוחד?

אני תמיד הכי מחובר לספר האחרון שלי. אז..מחשבה ממתינה! אני עדיין מתרגש לפתוח את הספר בבית ולראות את הכפולה הראשונה עם האימא העסוקה והילד המבקש את תשומת הלב שלה. אגב, בלי לתכנן, יצא לנו ספר ממש אקטואלי. הרבה הורים עובדים מהבית היום. והניסיון לחלק קשב מוליד תסכולים אבל גם (כמו בספר) הזדמנויות נהדרות.

לאחרונה הפך הספר שלך, 'שלוש קומות', לסרט. אתה אוהב את העיבוד הקולנועי?

אוהב ולא אוהב. מתוך שלוש קומות שיש בספר, אני חושב (בכנות) שהעיבוד לקומה השלישית והראשונה טוב מאוד, בעוד השינויים שנעשו בסיפור של הקומה השנייה לא מוצאים חן בעיני בכלל. אבל אין מה לעשות. הסרט הוא יצירה נפרדת. של הבמאי הנפלא נני מורטי. וזה החזון שלו.

אתה גם מלמד כתיבה. אם היית יכול לתת טיפ אחד ויחיד לכותבים בראשית דרכם – מה הוא היה?

אתם והחיים שלכם לא מספיק מעניינים. צאו מעצמכם אל העולם. תתנסו. תקשיבו. תצודו סיפורים. אדם כותב חייב להיות אדם סקרן.

לספר 'מחשבה ממתינה' באתר סטימצקי

לספרים של אשכול נבו באתר סטימצקי

 

סגור
Loading
Go back to %1