להחליף את המים של הפרחים

להחליף את המים של הפרחים

ואלרי פרין

להחליף את המים של הפרחים הוא ספר צובט לב ושובה לב, אשר שהה שבועות ארוכים ברשימות רבי המכר בצרפת, זכה לשבחי הביקורת ולאהדת הקוראים. ואלרי פרין, מהסופרות האהובות בצרפת, תסחוף בספרה גם את הקוראים בישראל.

להחליף את המים של הפרחים מספר את סיפורן של שתי דמויות – ויולט, שומרת בבית קברות קטן בחבל בורגון שבצרפת, וז'וליאן, גבר צעיר המידפק על דלתה יום אחד, ובפיו בקשה יוצאת דופן: להניח את כד האפר של אמו האהובה על קברו של המאהב שלה, גבר שעל קיומו לא ידע עד למותה.

ההחלטה לעזור לז'וליאן מטלטלת את חייה של ויולט. עד כה היא הצליחה לחיות בשלום עם הכפילוּת שחייה זימנו לה: בקדמת הבית – היא מטפחת באהבה את גינת הפרחים שלה. הדלת האחורית, של אותו בית ממש, מובילה למקום העבודה שלה, המקום שבו מניחים פרחים שכבר נקטפו. עכשיו יהיה עליה לחבר בין שני העולמות, החיים והמתים, אלה שהיו ואלה שעתידים אולי עוד לפרוח.

להחליף את המים של הפרחים הוא ספר מענג שכולו שיר הלל לדברים הקטנים והפשוטים בחיים, שהם גם הדברים החשובים בהם. ויולט מגלה, יחד עם הקוראים המלווים אותה במסעה, שגם בכאב יש הבהוב של אושר, שגם בעצב יש התרגשות, שעדיין יש סיבה לקום בכל בוקר ולהריח את ריחם של הפרחים.
קרא עוד... הצג פחות...
במחיר מיוחד לחברי מועדון
מחיר קטלוגי 98.00 ₪
מחיר באתר 88 .20
במחיר מיוחד לחברי מועדון
83 .79 לחברי מועדון
+ -
שם:
להחליף את המים של הפרחים
מחבר:
ואלרי פרין
כריכה:
רכה
שפה:
עברית
מק"ט:
010200154
מוציא לאור/ספק:
תכלת הוצאה לאור
ביקורות
  • אורלי מאור 12 במאי 2020

    הרהורי דעה

    כשהייתי בזוג צעיר, חיפשנו בית, דירה קטנה להתחיל בה את הזוג הצעיר. מצאנו אחת קטנה, חדשה, במחיר מציאה, בכרמל, נוף מהמם, איזה ים! וואו! כמה שקט. מתקרבת לחלון, מביטה, ורואה את השקט. ממש. למרגלות ההר, בין הדירה לים, בית קברות. נקי, מסודר, פרחים, צמחייה, ציפורים. מה רע? לא יכולתי. התחלנו את הזוג הצעיר במקום אחר.
    לכן כשנתקלתי בספר החדש שבגב כריכתו סופר על אישה שעובדת כשומרת בית קברות וגרה בבית שדלתו נפתחת לשביל בתוכו, הייתי חייבת לקרוא אותו. אני לא יכולתי, אז איך היא יכלה? הספר סקרן אותי. תהיתי מה אפשר לכתוב על עבודה כזו? על דמות שזוהי עבודתה? מה נדרש ממנה? בפיזי? ברוחני? במנטלי? ברגשי? בווסת החושים שלה? באילו עיניים היא מתבוננת? מבט-על? מבט פנימי? נפש אצילה? או מסויגת? האם היא מכילה או להיפך היא אטומה? איך מגיעים לתפקיד כזה? אלו איכויות אנושיות נדרשות ממך? איזה מסע היית צריכה לעבור כדי להגיע לשם? האם זה היה המוצא האחרון? או שזה תהליך של שיקום? שיקום ממה? ממי? אולי היא סתם מובטלת? ולמה דווקא אישה? למה לא גבר?
    כשקראתי, יכולתי לעצור פתאום תוך כדי הקריאה וממש לדמיין את המקום, את הדמות, את אותה האישה, מסתובבת שם, והפעם אני זו שמתבוננת בה מתבוננת על החיים, על המתים ועל המתים חיים. ולא נרתעת מבתי קברות. מי יודע, אולי אם הייתי קוראת את הספר הזה שעדיין לא נכתב אז, כשהייתי בזוג צעיר, הייתי גרה בדירה ההיא שבינה לבין הים משתרע בית קברות לבן.

כתוב את חוות הדעת שלך

איך תדרג מוצר זה?