ד אמותיי

הספר ”בד‘ אמותיי“ נכתב בהשראתם המכוננת של בני משפחתי, אישי וחמשת ילדיי. ובאדיבותם הרשו לי לאפשר לעולם להציץ קצת לאנדרלמוסיה העליזה שהם מיצרים. בהתאם לכך, האירועים המצויירים מבוססים כמובן, על התרחשויות אמיתיות, והילדים, הגם שהתבגרו במהלך שנות התיעוד, נהנים להתבונן, לזהות את עצמם ולהיזכר. ועם זאת, על אף הנימה הפרטית, תקופת הילדות ותעתועי ההתבגרות נוגעים לכולנו, ולא מעט מכרים משועשעים מדווחים כי הם מזהים את עצמם ואת משפחתם בתרחישים המאויירים. אני נשאלת לא אחת, איך אני יודעת? האם ביקרתי בביתם וצילמתי? האם אני עוקבת אחריהם? התשובה כמובן היא ודאי שאני עוקבת, שמונה מצלמות במעגל סגור בכל בית ישראלי טיפוסי... או שלא... אבל רק כי אין לי זמן. וגם, אני מצלמת זוועה. אני יודעת, כי אני פשוט מדיום. או יותר נכון אימא מהשורה. וזוהי משפחתי. נעים להכיר