כשסבא אליהו 1 היה קטן

לְאֵלִיָּהוּ אֵין שׁוּם דָּבָר: לֹא טֵלֵוִיזְיָה, לֹא מִשְׂחָקִים, לֹא מִטָּה וַאֲפִלּוּ לֹא שְׂמִיכָה. אֲבָל אִם נִדְמֶה לָכֶם שֶׁהוּא אֻמְלָל, אַתֶּם מַמָּשׁ טוֹעִים! כִּי יֶלֶד חָכָם וְשׁוֹבָב כָּמוֹהוּ עָסוּק בְּעִקָּר בְּגִלּוּיִים וּבְהַרְפַּתְקָאוֹת.
כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ מְפֻטֶּרֶת מֵעֲבוֹדָתָהּ, אֵלִיָּהוּ חַיָּב לִמְצֹא דֶּרֶךְ לְהַצִּיל אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵרָעָב. לְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי אוֹצָרוֹת מְיֻחָדִים — תּוּשִׁיָּה וְדִמְיוֹן עָשִׁיר, וּבְעֶזְרָתָם הוּא יוּכַל לְהַשִּׂיג הַכֹּל!

סֵפֶר רִאשׁוֹן בְּסִדְרָה מְשַׁעֲשַׁעַת, הַשּׁוֹאֶבֶת הַשְׁרָאָה מִסִּפּוּרִים שֶׁשָּׁמַע יָנֵץ לֵוִי מֵאָבִיו עַל יַלְדוּתוֹ בְּתֵל אָבִיב שֶׁל שְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים.