סנטרל פארק

סנטרל פארק

גיום מוסו

ניו יורק, השעה שמונה בבוקר. אליס, שוטרת פריזאית צעירה, וגבריאל, פסנתרן ג'ז אמריקאי, מתעוררים אזוקים זה לזה על ספסל בסנטרל פארק.
הם לא מכירים ולא זוכרים שנפגשו.
בערב הקודם אליס בילתה עם חברות בשאנז אליזה, ואילו גבריאל ניגן במועדון בדבלין.
בלתי אפשרי? ואף על פי כן...
כל כך הרבה שאלות מבולבלות עולות בהם. איך הם הגיעו למצב הזה? של מי הדם המכתים את חולצתה של אליס? למה חסר כדור באקדח שלה?
לאליס וגבריאל אין ברירה אלא לנסות לברר מה קרה להם. אין להם מושג שמה שהם עומדים לגלות יהפוך את חייהם על פיהם.
קרא עוד... הצג פחות...
מחיר קטלוגי 94.00 ₪
מחיר באתר 84 .60
+ -
שם:
סנטרל פארק
מחבר:
גיום מוסו
כריכה:
רכה
שפה:
עברית
מק"ט:
011373889
מוציא לאור/ספק:
כנרת זמורה ביתן
ביקורות
  • אנונימי 8 ביוני 2019

    מומלץ ביותר

    קראתי את הספר תוך ימים ספורים , הסופר הזה יודע איך לגרום למתח איך לגרום לקורא להתאהב בדמויות וכמובן איך לגרום ללב להתכווץ כל פעם מחדש , ספר מרגש עם סוף מפתיע במיוחד . כתוב בצורה מדהימה , ושוב פעם גיום מוסו עושה הצלחה גדולה!

  • שרית 26 ביוני 2018

    ספר סוחף מסקרן ומותח

    די קל להיכנס חספר ולהיסחף איתו, לעיתים נראה שאני מצלעחה להבין את התעלומה ואז מתברר משהו חדש ששוב גורם לנסות להבין מה קרה שם... ספר מעניין מאוד כתוב בצורה מעולה. אני אישית די התבאסתי שנגמר.. הסוף שונה לחולטין ממה שיכולתי להעלות לעצמי.
    רוצו לקנות..

  • איילת גל 25 בספטמבר 2017

    מדהים !

    מותחן מושלם שאי אפשר לעזוב עד שמסיימים

  • תומר 18 בספטמבר 2017

    ספר מעולה

    אחד הספרים הכי טובים שקראתי.
    ספר מתח סוחף עם סוף לא צפוי.

  • קרין 22 ביוני 2017

    ספר מדהים

    קראתי אותו תוך 3 ימים,ספר מרתק ומפליא. לא זוכרת שהתרגשתי כך מספר.

  • לי יניני 7 ביוני 2017

    מאוד אהבתי

    "אליס וגבריאל לא זוכרים דבר מהלילה הקודם...
    (מהכריכה)

    כחברה בקהילת הקוראים של "כנרת, זמורה-ביתן" (הקהילה הסגולה), הספר התקבל אצלי ללא תקציר בכריכה. הדבר היחידי שידעתי הוא, שאני הולכת לקרוא עוד ספר של הסופר הצרפתי גיום מוסו.

    לסופר גיוס מוסו התוודעתי בספריו הקודמים שתורגמו לעברית: "משחק על זמן", "קולו של המלאך", ו"מחר".

    סגנון כתיבתו מוכר לי וברוב ספריו למושג "זמן" ישנה משמעות, לרבות כתיבה בשני צירי זמן: עבר והווה.

    תבנית נוספת לכתיבתו היא החלוקה לפרקים, פרקי משנה קצרים, דמיון פרוע, ורעיונות הזויים. כל הפרטים הללו יחדיו, מהווים סיבה למעבר מהיר של הדפים מצד לצד וקריאה בנשימה עצורה.

    גיום מוסו אוהב ציטטות של הוגי דעות, ומשלב אותן בספריו. כך גם הספר הנוכחי מלווה בציטטות מקסימות.

    לדעתי, נפלא בעיניי שהוא לא מרבה בדמויות. בדרך כלל, כתיבתו מהודקת סביב שתי דמויות מרכזיות, בשילוב רקע של מספר דמויות משנה קטן, שהן מהוות תבלין לתבשיל המוגש לקורא.

    כל הדמויות מורכבות, מעניינות, ולכל דמות יש משא כבד על הכתפיים... מוטיב "העבר" בדמות הינו ציר העבר שצץ כשמן על פני המים.

    אז מה יש לנו בתפריט כאן?

    אליס שפר, קצינה במחלקה הרצח בפריז, פוקחת את עיניה לעבר קרני השמש אחרי שהלילה פינה את מקומו. זיעה כיסתה את גופה, היא רעדה, גרונה היה יבש וכל גופה כאב.

    כשפקחה את עיניה, היא ראתה ששכבה על ספסל, סמוך לגבר גדול וחסון מצונף לצידה. לקום היא לא הצליחה, משום שידה הימנית, הייתה אזוקה לידו השמאלית של הגבר.

    מי האיש הזה?
    איפה היא?
    ביער רמבויה?
    ונסן?
    פונטנבלו?

    היא בחנה את הגבר שלצידה. יש דופק? היא מכירה אותו? האם תווי פניו מוכרים לה?

    מה קרה כאן?

    קת אקדחה מכוסה דם יבש, חסר קליע, וכיסי דם קרוש מכסים את חולצתה. כל מה שאליס שפר הצליחה לדלות מזיכרונה: "אתמול בערב, היא יצרה לחגוג עם שלוש חברות בשאנז אליזה. היא שתתה הרבה, כוסית ועוד כוסית, בכמה ברים: "המונלייט", "הקומה השלישי", "הלונדונדרי"... ארבע החברות נפרדו קצת לפני חצות. היא חזרה לבד אל מכוניתה בחניון תת-קרקעי בדירות פרנקלין-רוזוולט ואז..."... עמוד 11.
    אופס, גם הארנק נעלם שתעודת השוטרת הייתה בתוכו. היא נותרה ערומה ממסמכי זיהוי, ללא כסף וטלפון סלולארי. בנוסף על כף ידה נכתבו בעט שלוש ספרות.

    כשהגבר התעורר מעלפונו לנוכח אקדחה, שהיה במרחק ס"מ ספורים מרקתו, ותוך כדי השתאות מול הנוף הוא שאל: "מי את, לעזאזל? מה אנחנו עושים כאן?" (עמוד 13)

    הגבר העיד על עצמו שהוא גבריאל קיין, אמריקאי, פסנתרן ג'ז, מתגורר בלוס אנגלס וברוב הזמן בהופעות. כל מה שהוא זכר: "אז ככה... אתמול בערב ניגנתי עם הבסיסט והסקסופוניסט שלי ב"בראון שוגר", מועדון ג'ז ב"טמפל בר,, בדבלין." (עמוד 16)

    היא בטוחה שהיא בפריז.
    הוא בטוח שהוא בדבלין.
    אבל הם לא בפריז ולא בדבלין, הם בסנטרל פארק בניו-יורק!

    איך הם הגיעו לשם?
    למה הם אזוקים?
    מה הקשר ביניהם?

    ת ע ל ו מ ה...

    אם אתם רוצים תשובות תצטרכו לצאת למסע שאני יצאתי ... מובטח לכם מסע מרתק!

    כל הכיף הגדול בעלילה שפתרון התעלומה צף רק בסופה, וכל מה שחשבתי בהתחלה ולאורך הקריאה התהפך.

    בקיצור: סופר אומן!

    בשורה התחתונה: נסיעה מפותלת במהירות גבוהה ללא חניית בינים!

    ממליצה בחום במיוחד למעריצי גיום מוסו ואוהבי הז'אנר.

    סיקרנתי אתכם?
    תיהנו!

    לי יניני

    "אליס וגבריאל לא זוכרים דבר מהלילה הקודם...
    (מהכריכה)

    כחברה בקהילת הקוראים של "כנרת, זמורה-ביתן" (הקהילה הסגולה), הספר התקבל אצלי ללא תקציר בכריכה. הדבר היחידי שידעתי הוא, שאני הולכת לקרוא עוד ספר של הסופר הצרפתי גיום מוסו.

    לסופר גיוס מוסו התוודעתי בספריו הקודמים שתורגמו לעברית: "משחק על זמן", "קולו של המלאך", ו"מחר".

    סגנון כתיבתו מוכר לי וברוב ספריו למושג "זמן" ישנה משמעות, לרבות כתיבה בשני צירי זמן: עבר והווה.

    תבנית נוספת לכתיבתו היא החלוקה לפרקים, פרקי משנה קצרים, דמיון פרוע, ורעיונות הזויים. כל הפרטים הללו יחדיו, מהווים סיבה למעבר מהיר של הדפים מצד לצד וקריאה בנשימה עצורה.

    גיום מוסו אוהב ציטטות של הוגי דעות, ומשלב אותן בספריו. כך גם הספר הנוכחי מלווה בציטטות מקסימות.

    לדעתי, נפלא בעיניי שהוא לא מרבה בדמויות. בדרך כלל, כתיבתו מהודקת סביב שתי דמויות מרכזיות, בשילוב רקע של מספר דמויות משנה קטן, שהן מהוות תבלין לתבשיל המוגש לקורא.

    כל הדמויות מורכבות, מעניינות, ולכל דמות יש משא כבד על הכתפיים... מוטיב "העבר" בדמות הינו ציר העבר שצץ כשמן על פני המים.

    אז מה יש לנו בתפריט כאן?

    אליס שפר, קצינה במחלקה הרצח בפריז, פוקחת את עיניה לעבר קרני השמש אחרי שהלילה פינה את מקומו. זיעה כיסתה את גופה, היא רעדה, גרונה היה יבש וכל גופה כאב.

    כשפקחה את עיניה, היא ראתה ששכבה על ספסל, סמוך לגבר גדול וחסון מצונף לצידה. לקום היא לא הצליחה, משום שידה הימנית, הייתה אזוקה לידו השמאלית של הגבר.

    מי האיש הזה?
    איפה היא?
    ביער רמבויה?
    ונסן?
    פונטנבלו?

    היא בחנה את הגבר שלצידה. יש דופק? היא מכירה אותו? האם תווי פניו מוכרים לה?

    מה קרה כאן?

    קת אקדחה מכוסה דם יבש, חסר קליע, וכיסי דם קרוש מכסים את חולצתה. כל מה שאליס שפר הצליחה לדלות מזיכרונה: "אתמול בערב, היא יצרה לחגוג עם שלוש חברות בשאנז אליזה. היא שתתה הרבה, כוסית ועוד כוסית, בכמה ברים: "המונלייט", "הקומה השלישי", "הלונדונדרי"... ארבע החברות נפרדו קצת לפני חצות. היא חזרה לבד אל מכוניתה בחניון תת-קרקעי בדירות פרנקלין-רוזוולט ואז..."... עמוד 11.
    אופס, גם הארנק נעלם שתעודת השוטרת הייתה בתוכו. היא נותרה ערומה ממסמכי זיהוי, ללא כסף וטלפון סלולארי. בנוסף על כף ידה נכתבו בעט שלוש ספרות.

    כשהגבר התעורר מעלפונו לנוכח אקדחה, שהיה במרחק ס"מ ספורים מרקתו, ותוך כדי השתאות מול הנוף הוא שאל: "מי את, לעזאזל? מה אנחנו עושים כאן?" (עמוד 13)

    הגבר העיד על עצמו שהוא גבריאל קיין, אמריקאי, פסנתרן ג'ז, מתגורר בלוס אנגלס וברוב הזמן בהופעות. כל מה שהוא זכר: "אז ככה... אתמול בערב ניגנתי עם הבסיסט והסקסופוניסט שלי ב"בראון שוגר", מועדון ג'ז ב"טמפל בר,, בדבלין." (עמוד 16)

    היא בטוחה שהיא בפריז.
    הוא בטוח שהוא בדבלין.
    אבל הם לא בפריז ולא בדבלין, הם בסנטרל פארק בניו-יורק!

    איך הם הגיעו לשם?
    למה הם אזוקים?
    מה הקשר ביניהם?

    ת ע ל ו מ ה...

    אם אתם רוצים תשובות תצטרכו לצאת למסע שאני יצאתי ... מובטח לכם מסע מרתק!

    כל הכיף הגדול בעלילה שפתרון התעלומה צף רק בסופה, וכל מה שחשבתי בהתחלה ולאורך הקריאה התהפך.

    בקיצור: סופר אומן!

    בשורה התחתונה: נסיעה מפותלת במהירות גבוהה ללא חניית בינים!

    ממליצה בחום במיוחד למעריצי גיום מוסו ואוהבי הז'אנר.

    סיקרנתי אתכם?
    תיהנו!

    לי יניני

  • רותם 19 באפריל 2017

    מותחן פסיכולוגי מרהיב

    מתחן מעולה של הסופר הצרפתי המדהים, שמבחינתי, ממשיך את ההצלחה של "קולו של המלאך".
    מותחן של 24 שעות מצמררות, קריאה מהנה וזורמת.

    וגם טוויסט מעניין לקראת הסוף שהופך את הכל. אל דאגה אין ספויילר.

    בקיצור שווה קריאה, לכל אדם (הספר לא ארוך מדי).

כתוב את חוות הדעת שלך

איך תדרג מוצר זה?