
ההימור האחרון של היטלר
אנטוני ביוור
ב-16 באוקטובר 1944 נפתחה מערכת "ההימור האחרון" של היטלר ביערות ובנקיקים המושלגים של חבל הארדנים. הרודן הנאצי האמין כי יעלה בידיו לפצל את כוחות בעלות-הברית ולהגיע עד אנטוורפן, וכך יאלץ את הבריטים והקנדים לנטוש לחלוטין את המערכה. הגנרלים שלו פקפקו בסיכויי ההצלחה של המהלך הזה, אך הקצינים והמש"קים הצעירים האמינו ביכולתם לנצח ולהציל את בתיהם ואת משפחותיהם מנקמת הצבא האדום המתקדם ממזרח. רבים מהם חשו התרוממות רוח והיו להוטים להשיב מלחמה ולהוכיח את כוחם. מתקפת הארדנים, שבה השתתפו יותר ממיליון איש, היתה הקרב הגדול ביותר במלחמה באירופה המערבית.
בעלות-הברית הופתעו לחלוטין כשמצאו את עצמן נלחמות בשתי ארמיות פַּנצֶר. אזרחים בלגים נמלטו מבתיהם בחשש מוצדק מפני נקמנותם של הגרמנים, והפאניקה התפשטה עד פריז. חיילים אמריקנים רבים נסו או נכנעו אבל אחרים החזיקו מעמד בגבורה ויצרו "שוברי גלים" שהאטו את התקדמות הגרמנים.
בתנאי מזג האוויר הקשים ששררו בעיצומו של החורף ובאכזריותם של הקרבות, דמתה מתקפת הארדנים לקרבות החזית המזרחית. אחרי טבח השבויים בידי הוואפן-ס"ס העלימו מפקדים אמריקנים עין כשאנשיהם ירו בגרמנים שנכנעו. קרב הארדנים היה לקרב ששבר סופית את כוחו של הוורמאכט.
-
ממליץ לחובבי ההיסטוריה של התקופה
קראתי את הספר לפני שקראתי את הספר המקיף יותר של המחבר על מלחמת העולם השניה. בדיעבד הייתי ממליץ להיפך. למי שאהב את הספר על מלחמת העולם השניה - ממליץ בחום על הספר הנוכחי. רוצה לציין לחיוב רב את התרגום המוצלח של מושגים מאתגרים מהז'רגון הצבאי ומגרמנית. באופן עקבי לסגנון של המחבר, אני מוצא את השילוב של ציטוטים ממכתבים וכתבים אחרים של חיילים בטקסט מועיל מאוד, יותר מתיאור מהלכי הקרב, על מנת להבין את הלכי הרוח מעבר לניתוח הטקטי והאסטרטגי. בנוסף, באופן עקבי למחבר, אני מוצא את המפות לא מספיק מפורטות ונאלצתי להחזיק את הטלפון ביד עם מפות פתוחות היכן שרציתי להבין יותר טוב מה קורה. בסה"כ קריאה מומלצת לחובבי הז'אנר.