
האביר בן זונה
אביב גבע
“So, will you miss me?”, היא שאלה אותי, חותכת בסכין מנתחים את התסריט. ידעתי שאני בסרט, שזה ייגמר בבום. הרגשתי שאני נוסע על הכביש הכי מהיר בעולם עם הכלי הכי פצצה שיש, הים מולי ומוזיקה שאני הכי אוהב בפול ווליום, יודע שבסוף הדרך יש קיר ושאני נכנס בו בוודאות, אבל אין סיכוי שאני יורד עכשיו. אין סיכוי שאני אפילו ממצמץ. זה מה שרציתי כל הזמן. את הזהב הזה, את אוצרות אדמת ‘אל דוראדו’ הנעלמה. רק לפני כמה ימים ישבתי עם תומר על החוף הקריבי של מקסיקו והכנתי ג’וינט שנראה כמו אחד שצ’ה גווארה גלגל לפידל קסטרו. “תעשן, תעשן,” תומר הביט אליי וחייך, “גם ילדות קטנות מעשנות.” והנה היא פה. כל כך יפה וכל כך שלי. כמעט שלי. כמעט אהבה. הרגשתי כמו השאהידים, שכשמתגבשת אצלם ההחלטה למות זה הופך אותם לסוג של גיבורי־על. ועכשיו גם אני סוג של שאהיד – החלטי, נחוש ולא מפחד משום דבר. כי שום דבר טוב כבר לא יכול לקרות לי. אפילו הבחורה המיוחדת הזאת שהקסימה אותי כל כך, הייתה רק תזכורת לזה שהפרס נמצא מאחורי חלון הראווה של חנות שלעולם לא תיפתח. כל מה שנותר לי הוא לזיין כל מיני סוגים של שרמוטות חסרות משמעות ולחשוב שאני נהנה מהחיים עד שאני גומר והקור חוזר להשתכן במצולות לבי. הנה אני מריח את צחנת השאול אך נושם אוויר פסגות. החכם הטיפש מכולם אשר קרוב לתחתית אבל מרגיש על גג העולם. אני כדור אש מתפרץ שאיש לא יכול להדוף. אני שאהיד, אני סופרמן של הסוף.
אביב גבע, עורך ספרותי ופרשן ספורט, בעל תואר שני במשפטים, מרצה באוניברסיטת בר-אילן ומנחה סדנאות כתיבה, בעל רקע עשיר בהנחיה ברדיו, ומפתח פורמטים ותסריטים לטלוויזיה. זהו ספרו הראשון.
-
גאון
אביב היקר, קיללתי אותך כל הספר "האביר בן זונה", ולא הצלחתי להוריד ממנו את העיניים. בכיתי כמו ילדה. תודה לך! גאון
-
גאון
הגאונות של הספר, ונעזוב לרגע את העלילה המטורפת, היא התובנות הכל כך חכמות ועמוקות שמוגשות בצורה כל כך פשוטה, כאילו בשפת רחוב, וחודרות לך אל מתחת לעור מבלי ששמת לב...
-
ספר מושלם. תודה לך אביב גבע
פשוט תודה
-
קסם בשאיפה אחת
קראתי את הספר בלגימה אחת ממש. לא יכולתי להפסיק או חלילה להניח אותו. זה ספר שסוחף בכל רמ"ח איבריו ובעוד הרבה הרבה דברים שקשה להסביר. כנראה שאקרא גם פעם שניה. בכיתי כמו ילדה קטנה...
-
מושלם!
מושלם!
-
חוות דעת על הספר
ספר שכתוב בצורה קולחת ומרגשת , ספר שפורץ גבולות ,
הדבר היחיד שחשוב להדגיש הוא שהראש של הגברים לא באמת עובד ככה .
ממולץ מאוד !! -
לא מומלץ בכלל
קראתי את הספר עד הסוף רק כדי שאוכל לכתוב ביקורת בצורה הוגנת. מאד מאד התאכזבתי מהספר. הגיבור מאד מעורר אנטיגוניזם, ואפילו בלתי נסבל. אני יכולה רק לקוות שהוא לא מייצג את המין הגברי. צורת החשיבה שלו מאד פרימיטיבית, על גבול המיזוגנית, ומחפיצה ומזלזלת הן בגברים והן בנשים. מעבר לזה הכתיבה מאד מבלבלת ועוברת בין מקטעי זמן ואירועים במהירות ובאקראי מבלי לייצר רצף עלילה שאפשר לעקוב אחריו. בנוסף מצאתי בספר כמה טעויות הקלדה, כך שגם מבחינת עריכה היה אפשר לעשות עבודה טובה יותר. מעבר לזה, הרגיש שהסופר "חופר" הרבה יותר ממה שצריך ביחס לכמות האירועים שהוא מתאר, ובסוף רוב הזמן מושקע בתיאור מחשבות, שכאמור הרבה מהן פרימטיביות ומעוררות אנטיגוניזם. בשורה התחתונה, מתחרטת שקניתי.
-
קל וקולע
.
-
נהניתי מהספר ויש חלקים שהיה לי מאוד לא נוח
ספר מצויין, זה דבר ראשון. אך יחד עם זאת היו קטעים (החפצת הנשים) שממש לא הזדהיתי איתם כגבר.
אני רואה המון תגובות של נשים שלמדו בעקבות הספר "איך מוחו של גבר עובד", צר לי, או יותר נכון אני שמח מאוד לבשר לכן, כי רוב הגברים לא חושבים כך. אבוי לנו אם כן.....
מציע לקרוא את הספר "מוקף באידיוטים" בכדי להבין מה הטיפוס אותו מציג הכותב, אכן יש טייפ מסויים של גברים שעונים לתיאור של גיבור העלילה, אך ההכללה רחוקה מהמציאות. -
גאונות לשמה
מרתק סוחף מטלטל מצחיק
ציני .... פשוט סוחף -
תוכן מגניב, סגנון כתיבה מסורבל
הסיפור עצמו בועט וחצוף. מומלץ לצעירים. על פאקבוי, על אהבה שהוא מוצא בסוף. אממה, אם סגנון הכתיבה היה ישיר יותר, בלי פלפולים מיותרים והתפלצפויות מיותרות, כמו למשל תיאור תחושותיו של הדמות כשהוא מתעלף, זה היה יותר נחמד.
-
ואו
הספר הכי טוב שקראתי עד היום ואני קוראת כל שבוע ספר חדש.
משהו בו מתחיל כמו לשכב על גלשן במים רגועים ואז מתחילה הגאות והבלגן ואתה נסחף וטובע וצולל וקם ומת ונושם. -
גאון
פשוט גאון
-
אני אהבתי ממש!
סופר גאון
-
אין דברים כאלה
כתיבה אלוהית, לא פחות...
-
הספר הכי מטורף שקראתי.
סופר מלך!
-
ההתייחסות לנשים בספר מזעזעת אותי
לאורך כל הספר הסופר כותב על נשים בצורה מזעזעת, מחפיצה ומזלזלת
-
ספר מצוין, קולח ומפתיע
נהדר
-
הכתיבה פסיכית על גבול הגאונות
ספר שונה, אחר, ציני, חצוף, נועז, מטלטל את הראש ובועט בפרצוף.
-
פילוסופי, קולח, ייחודי
כאשר אחזתי לראשונה בידי את "האביר בן זונה", ספרו של אביב גבע, חשבתי – בטעות – כי מדובר בספר הנכנס בנקל לסוגת ספרי הטיסה, אך כאשר קראתי – או ליתר דיוק, נשאבתי אל תוכו – אט אט התחוור לי כי לא כך הוא – כי אם ההפך הגמור.
אינני יודע אם גבע, מחבר היצירה החשובה הזו, מודע הוא עצמו לכשרונו הייחודי, יוצא הדופן, כסופר – או במקרה זה, אם לדייק, כמספר, מלשון "סטורי טלר" – ולנדבכים הרבים שכתיבתו מכילה.
"האביר בן זונה" מכיל יסודות פילוסופיים ואקזיסטנציאליסטיים השואלים את הקורא שאלות אודות מצבו, סביבתו, תחושותיו ורגשותיו.
זהו ספר אשר עורר בי שאלות אודות הסוליפסיזם ונגע בי בעומקים יוצאי דופן.
זהו ספר מעורר מאוד – הן תחושות, הן רגשות, הן מחשבות – ובכך גדולתו וייחודיותו. -
ספר מצוין, מאוד מצחיק וחכם
מאוד מומלץ, תענוג של סופר
-
ספר מעולה, מצחיק ומרגש. פשוט כיף
כתיבה קולחת ושנונה. עומקים ותובנות לצד הומור ופרובוקטיביות ללא מעצורים.
סופר פורץ גבולות.
שאפו!